חוקרים מאוניברסיטת תל אביב: השגנו פריצת דרך במאבק בסרטן העור מלנומה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו ננו-חלקיק, שעשוי לשמש כחיסון נגד סרטן העור הקטלני מלנומה. כך עולה ממאמר שפורסם היום (שני) בכתב העת Nature Nanotechnology. במהלך הניסוי, הוכחה יעילותו של החיסון בעכברי מודל שנשאו מלנומה בעור, בשלושה מצבים: כטיפול מונע, כתרופה לגידול הראשוני, וכן למיגור גרורות.

המחקר נערך בהובלתה של פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה. יחד עמה השתתפו במחקר ד"ר אנה סקומפרין ושני חוקרים מאוניברסיטת ליסבון – פרופ' הלנה פלורינדו וד"ר ג'ואוו קוניוט – ששהו במשך שנה במעבדה של פרופ' רונית סצ'י פאינרו, במסגרת שבתון וחילופי סטודנטים.

ארבעת החוקרים פיתחו חלקיקים זעירים העשויים מפולימר מתכלה, שגודלם כ- 170 ננומטר. בתוך כל חלקיק הם 'ארזו' שני פפטידים – שרשראות קצרות של חומצות אמינו, שמאפיינות תאי מלנומה. לאחר מכן, הם הזריקו את הננו-חלקיקים לעכברים שנשאו מלנומה בעור.

"ננו-חלקיקים אלה נושאים על גבם מולקולת סוכר המשמשת כ'ראש חץ' המכוון לתאים דנדריטים של מערכת החיסון, המפעילים תאי T שיתקפו את הגידול", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו. "חלקיקים אלה פעלו בדיוק כמו החיסונים המוכרים למחלות הנגרמות על ידי נגיפים: הם עוררו את מערכת החיסון של העכברים, כאשר תאי מערכת החיסון (תאי ה-T המופעלים) למדו לזהות ולתקוף תאים המכילים את שני הפפטידים 'הארוזים' – כלומר את תאי המלנומה. המשמעות היא שמעכשיו מערכת החיסון של העכבר המחוסן תתקוף את תאי המלנומה, אם וכאשר יופיעו בגופו".

במהלך המחקר, בחנו החוקרים את יעילותו של החיסון בשלושה מצבים שונים. ראשית, נוסתה היעילות במניעת הסרטן: החיסון הוזרק לעכברים בריאים, ולאחר מכן הוזרקו להם תאי מלנומה. התוצאה שהתקבלה – העכברים לא חלו, כלומר החיסון מנע את המחלה.

במצב השני, נבדקה יעילות החיסון בטיפול בגידול הראשוני, כאשר לשם כך נעשה שילוב בין החיסון החדשני לבין טיפולים אימונותרפיים לצורך טיפול בעכברי המודל עם המלנומה. הטיפול המשולב עיכב באופן משמעותי את התקדמות המחלה, והאריך במידה רבה את חייהם של כל העכברים שטופלו.

במקרה החקר השלישי, נבחנה מידת יעילותו של הטיפול בגרורות: החוקרים בחנו רקמות אנושיות של גרורות מלנומה במוח שהוסרו מחולים, ומצאו כי הן אכן מכילות את שני הפפטידים המהווים יעד לחיסון. יצוין, כי גרורות במוח מהוות גורם תמותה עיקרי בקרב חולים המאובחנים בשלב מאוחר.

בניסוי המשך, שנמצא כעת בעיצומו, נבחנת יעילותו של החיסון בעכברי מודל למלנומה עם גרורות באזורים שונים בגוף – במוח, בריאות, בכליות ועוד.

"המלחמה בסרטן בכלל, ובמלנומה בפרט, הולכת ומתפתחת לאורך השנים, באמצעות מגוון שיטות טיפוליות, כמו ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות ואימונותרפיה", מציינת פרופ' סצ'י-פאינרו. לדבריה, "גישת החיסון, שהוכחה כיעילה כל כך כנגד מחלות נגיפיות לסוגיהן, טרם הוכתרה כהצלחה לטיפול בסרטן", ובכך נעוץ החידוש במחקר הנוכחי: "הראינו שניתן לייצר חיסון יעיל כנגד סרטן העור מלנומה. המחקר שלנו פותח פתח לגישה חדשה לחלוטין – גישת החיסון - לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה".

"אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן", מוסיפה פרופ' סצ'י-פאינרו, "וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן בבני אדם".