3 חודשים בבית החולים עם צירי לידה

סיפורה של ניצן בנימין התחיל לפני כשנה וחצי, כאשר גילתה שהיא בהריון, ולא סתם הריון – אלא הריון של תאומים. ניצן ובעלה היו מאושרים, ולא חלמו שהמשכו של ההיריון יהיה נושא לכתבות ולראיונות, ומושא התדהמה של עשרות רופאים.

בחודש החמישי להריונה הגיעה ניצן לבדיקה שגרתית. אלא שתוצאות הבדיקה היו שגרתיות קצת פחות. הבדיקה הראתה שצוואר הרחם מחוק כמעט לחלוטין. המשמעות: הגוף מתכונן ללידה מוקדמת. בשלב זה של ההיריון, המשמעות היתה אבדן של התינוקות.

לרופאים לא היה ספק שניצן עתידה ללדת מוקדם מידי, ואמרו שיתכן שהלידה תתפתח כבר בתוך שעות ספורות. הם המליצו לה לפנות לוועדה להפסקת הריון, ולבצע הפלה יזומה, שכן העוברים לא ישרדו ממילא. ניצן ובעלה חפשו חוות דעת שונות, אך דעתם של כל הרופאים היתה זהה: לעוברים אין סיכוי לשרוד.

בצר לה, פנתה ניצן לוועדה להפסקת הריון, כפי שהומלץ לה, אך במקביל, החלה לברר על הנושא ולבדוק אם ישנן אפשרויות אחרות. להפתעתה, היא גלתה שישנו מכשיר בשם "טבעת פסרי", ששימושו המקורי שייך בכלל לתחום האורתופדיה, אך הוא עשוי לסייע לצוואר הרחם להישאר סגור. היא החליטה לוותר על הוועדה להפסקת הריון, ולנסות את מה שהרופאים טענו שהוא חסר סיכוי: להמשיך את ההיריון עד סופו.

ניצן נכנסה לשמירת הריון בבית החולים, כשהיא עושה שימוש בטבעת האורתופדית. אף שצירי לידה אכן החלו להופיע, היא המשיכה לשמור על ההיריון יום ועוד יום. בכל יום, כך היא מספרת, היא היתה עומדת מול המראה ואומרת לעצמה: "היום את לא יולדת".

הרופאים, שטענו תחילה שהעוברים ייוולדו בתוך ימים ספורים בלבד, לא האמינו למראה עיניהם. ניצן הצליחה להמשיך את ההיריון במשך 3 חודשים נוספים! 3 חודשים של צירים ושל דאגות, אבל של עמידה נחושה ודבקות במטרה. בשבוע ה-33 הוחלט שכבר מדובר בשלב שבו העוברים יכולים להיוולד באופן בריא, וניצן ילדה את שתי התאומות, שהועברו מיד לפגייה.

כיום, תאומותיה של ניצן כבר בנות 10 חודשים, והן בריאות וחזקות, חכמות ומפותחות. עוד שתי ילדות שבאו לעולם בניגוד לכל הסיכויים.