לא מגיע לי כלום... רק מאמין שהכל לטובה

ערב אחד עלעלתי באחד מספריו של הרב יצחק גינזבורג, ונתקלתי במשפט "אדם צריך לחוש שלא מגיע לו כלום, שאף אחד בעולם וגם הבורא לא חייבים לו מאומה". כדרכו של הרב המקובל והחסיד, המשפט היה מוסבר לעומק ומגובה בגימטריות.

חשבתי: אמנם אלה דברים נפלאים, אבל איך יכול האדם לחוש כך, הרי יש לו חובות וזכויות עם אחרים, ופרט לכך הבורא בראו, ולכן יש לו אחריות כלפיו ועליו לספק לו את צרכיו?!

כעבור כמה ימים שמעתי את שיעורו השבועי של שר החיוך, הרב שלום ארוש. הרב הברסלבר פתח את שיעורו כהרגלו בבדיחה ובצחוק מתגלגל, ובסיום החל לשיר: "לא מגיע לי כלום... רק מאמין שהכול לטובה, תודה רבה לך השם יתברך...".

חשתי: הנה לך ראייה נוספת שלא מגיע לאדם כלום! והפעם לא ממרומי השכל, אלא מעמקי הלב. הדברים התיישבו כעת גם בלבי, ובכל זאת היה לי עדיין קשה. משהו בטבעי התנגד לכך.

ביום ששי בבוקר הציצה מעטפה מתיבת הדואר הירוקה בשער ביתי. שלפתי אותה וראיתי שמישהו שלח עבורי עלון ישן עבור ספר הסיפורים שאני כותב על הרב חנן פורת זצ"ל. סופר בו כי הרב חנן נלחם במלחמת יום כיפור בסיני ואז נחת עליו פגז שבדרך נס לא התפוצץ, אבל גרם לו לפציעה קשה ולאיבוד דם רב, שגם ממנו ניצל בנס. בשכבו בבית החולים אמר: "התברר שהזרוע לא הלכה לאיבוד, וגם הוצאו לי רסיסים מהריאה, סמוך לכלי הדם של הלב. הכל חסדי ה', ולכן 'מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי'. זו הרגשת היסוד שיש להשריש בלבם של הפצועים, המשפחות השכולות, וכל עם ישראל. יש להבהיר את נקודת המוצא והיא שאנו יוצאים מהאפס, ולא רואים את המציאות הנתונה כדבר טבעי המגיע לנו. כל מה שאנו זוכים לו הוא חסד א-ל, של יצירת יש מאין, ובתוך היש הזה קיימים חסרונות ופגמים".

הרגשתי שעליתי על נוסחת האושר: ככל שאדם חש שמגיע לו משהו ממישהו, מהבריה הכי קטנה ועד לבורא העולם, כך הוא סובל יותר, וכאשר הוא חש שלא מגיע לו כלום, כך הוא מאושר יותר. אם שלושה צדיקים, כל כך שונים בסגנונם, חסיד חב"ד מעמיק, חסיד ברסלב שמח, ותלמיד למופת של הרב קוק, אומרים ש"לא מגיע לי כלום", אז כנראה שהצדק עמם! בכל זאת נחש הספק המשיך לפרכס בקרבי.

שקוע בהגיגי הגעתי למכולת, קניתי שלוש חלות, הושטתי למוכר שטר של עשרים ש"ח, וציפיתי לעודף. כאשר ראיתי שהוא מתמהמה שאלתי: "רחמים, לא מגיע לי עודף?!".

הוא כיווץ את גביניו העבותים וקרא: "לא מגיע לך כלום!", והוסיף: "להפך, אתה חייב לי! אבל אני מוחל לך, אז תגיד תודה...".

מלמלתי "תודה" ויצאתי מבויש ומזוכך. כעבור רגע התחלתי לזמזם את שירו הפשוט של הרב ארוש עם כוונותיו העמוקות של הרב גינזבורג ותוקפו הטבעי של הרב חנן פורת: "לא מגיע לי, לא מגיע לי, לא מגיע לי כלום... תודה רבה לך השם יתברך...".