האם הגיע הרגע שבו בל"ד מחשבת מסלול מחדש?

"במדינה נורמלית, מזמן כבר הייתם בכלא". את המשפט הזה שמעו נציגי בל"ד בכנסת אלפי פעמים, מכל כיוון אפשרי, מתוך המערכת הפוליטית ומחוצה לה. העילה להשלכתם לכלא של אנשי בל"ד באותה "מדינה נורמלית" היפותטית הייתה בדרך כלל תמיכתם הפרובוקטיבית בלאומנות הפלסטינית, עד גבול הבגידה (וקצת מעבר לו). כעת אולי גם ישראל תהיה "מדינה נורמלית", סוף סוף, כי צמרת המפלגה הזו באמת בדרך לכלא – אם כי לא בדיוק מהסיבה שהם חשבו עליה.

הסיפור הוא בערך כך: באמצע שנת תשע"ג התקיימו הבחירות לכנסת ה-19, ובתחילת שנת תשע"ד התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. באותה תקופה הפקידה מפלגת בל"ד לחשבון הבנק שלה 3.2 מיליון שקלים. הכספים הוצגו במרמה כתרומות של תורמים פרטיים שבחרו לתרום למפלגה מכספם במערכות הבחירות, אולם בפועל היו אלו כספים שהתקבלו שלא כדין, בניגוד להגבלות הקבועות בחוק ובניגוד להנחיות מבקר המדינה, ממקור שעד היום לא הוברר טיבו – כך לדברי משרד המשפטים. במשטרה חשדו שהכספים הגיעו מארגונים שונים בעולם הערבי, בהם מקטאר. חלק מהכסף הוברח לישראל בדרכים שונות, גם במזוודות מזומנים. בסך הכל זרמו למפלגה מיליוני שקלים. הכספים "הולבנו" באמצעות אלפי קבלות מזויפות.

בשבוע שעבר, אחרי חקירה ממושכת ודיונים ארוכים לא פחות בפרקליטות המדינה, החליטו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה שי ניצן להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ח"כ לשעבר חנין זועבי, מפלגת בל"ד ו-35 חשודים נוספים, בהם בכירים במפלגה – באשמת זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון. יחד עם זועבי יועמדו לדין מזכ"ל המפלגה לשעבר, חברים בוועד המרכזי של המפלגה ופעילי שטח בולטים בה.

אז כן. בל"ד, המפלגה הקיצונית ביותר בתולדות הכנסת, זו שמייסדה ריגל לטובת חיזבאללה בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, זו שכמעט כל נציגיה לאורך השנים הועמדו בעבר לדין פלילי והורשעו בעבירות ביטחוניות – בסופו של דבר חוטפת את המכה הקשה ביותר בגלל עבירות של צווארון לבן. נכון, גם את הגנגסטר הנודע לשמצה אל קפונה הושיבו בכלא רק בגלל עבירות מס, אבל לפחות במקרה שלו, זה היה סופו. בל"ד, לעומתו, ממשיכה להתמודד שוב ושוב לכנסת ולהכניס בה את נציגיה.

כל נציגי בל"ד בכנסת ה-20 (במסגרת הרשימה המשותפת) לא התמודדו שוב בבחירות לכנסת ה-21 (במסגרת רע"מ-בל"ד). במקומם נבחרו שני ח"כים חדשים, שמזמרים את אותן זמירות צורמות של קודמיהם. עתה מתמודדת המפלגה שוב, בבחירות לכנסת ה-22 (במסגרת הרשימה המשותפת), והיא צפויה לקבל 2-3 מושבים מתוך ה-10-13 שחוזים הסקרים לרשימה כולה. נציגיה החדשים לא חשודים בפרשת השחיתות וגם לא בפרשות אחרות שהסעירו בעבר את המפלגה ואת הכנסת כולה. צירוף הנסיבות הביא בינתיים לכמה חודשים של שקט.

תקופת המעבר הזו היא הזמן להכיר מקרוב את המפלגה השנויה במחלוקת ביותר בפוליטיקה הישראלית, שנפסלת מלהתמודד כמעט בכל מערכת בחירות ומוכשרת בידי בית המשפט העליון. מפלגת בל"ד – הפרופיל.

(צילום: פלאש 90/ באזל עווידאת)

המייסד: מרגל ובוגד

מפלגת בל"ד – ראשי תיבות של "ברית לאומית דמוקרטית" – נוסדה בשנת תשנ"ה על ידי ד"ר עזמי בשארה, אקדמאי ערבי-נוצרי מנצרת. אותה עת, שלאחר האינתיפאדה הראשונה והסכמי אוסלו, הייתה תקופת הפריחה הגדולה של המפלגות הערביות בישראל. עד אז נהגו רוב ערביי ישראל להצביע למפא"י לגלגוליה, ורק מיעוט קטן מהם תמך במפלגות מגזריות (שהיו מפלגות לוויין של מפא"י) ובמפלגות הקומוניסטיות. בשנות ה-50 הוקמו בל"ד, רע"מ ותע"ל, ויחד עם חד"ש הוותיקה יותר גרפו את רוב קולות הערבים.

בשארה היה שילוב משונה של קומוניזם, חילוניות ולאומנות ערבית. הדגל העיקרי של המפלגה שהקים היה השאיפה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, בה אין שום חשיבות לדת היהודית וללאום היהודי. בשנת תשנ"ו הוא נבחר לראשונה לכנסת, ועד מהרה הפך לסמן הקיצוני ביותר בה. בשנת תשנ"ט הוא הכריז על התמודדותו לראשות הממשלה (בבחירות הישירות), אולם הסיר אותה ימים ספורים לפני הבחירות, כדי לא לפגוע בסיכוייו של אהוד ברק להביס את בנימין נתניהו.

בשנת תשס"א חולל בשארה את הפרובוקציה המשמעותית הראשונה שלו, כשהיה בין המסיתים הראשיים ב"מהומות אוקטובר", בתחילת האינתיפאדה השנייה. בהמשך אותה שנה נסע לסוריה וביקר באזכרה לנשיא חאפז אל-אסד, שנכחו בה גם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה וסגן נשיא איראן חסן חביבי. באזכרה הביע יו"ר בל"ד תמיכה בפעולות "התנגדות" לישראל. בשל נאום זה ונאום נוסף הוסרה חסינותו והוגש נגדו כתב אישום, אך כמה שנים לאחר מכן בוטלו ההליכים המשפטיים נגדו משנקבע כי עומדת לו החסינות.

עוד במהלך החקירה, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את רשימת בל"ד לכנסת ה-16 משום שהיא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ויש במעשיה תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. בית המשפט העליון הפך את החלטת הוועדה, בטיעון מפולפל שבשארה תומך ב"התנגדות לכיבוש" אך לא בדרך של מאבק מזוין ופגיעה באזרחים. בית המשפט לא ראה באותו נאום מזעזע ראיה "משכנעת, ברורה וחד משמעית" לאשמתו של בשארה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נפסלה בל"ד על ידי ועדת הבחירות והוכשרה על ידי בית המשפט – פעם ראשונה מני רבות.

לא עברו שנים רבות עד שהתברר גודל הטעות. בחול המועד פסח תשס"ז נרעשה המדינה לשמע הידיעה שבשארה, חבר כנסת מכהן, עבר את הגבול לירדן בנסיבות מחשידות, שעליהן הוטל צו איסור פרסום. לאחר כשבועיים הגיש הח"כ את התפטרותו מהכנסת לידי קונסול ישראל בקהיר. כמה ימים נוספים חלפו עד שהותר לפרסום: עזמי בשארה נמלט מהארץ לאחר שנפתחה נגדו חקירה בחשד לריגול למען חיזבאללה.

בכיר בשב"כ סיפר כי בשארה העביר בעת מלחמת לבנון השנייה "מידע, הערכות והמלצות" לבני שיחו בלבנון. בין השאר נחשד בשארה כי דן עם חיזבאללה ביעדים אפשריים לירי רקטות וסייע בכיוון הירי; ייעץ לארגון איך להעמיק את הפגיעה בישראל במלחמה; והעביר לארגון מידע צבאי, שפרסומו נאסר על ידי הצנזורה הצבאית. בשארה גם נחשד כי ייעץ לחיזבאללה בדבר השפעת הגדלת טווח הטילים ועל תגובתה האפשרית של ישראל להגדלת טווח הטילים מעבר לחיפה. באותה עת התלבט הארגון בסוגיה, וכעבור ימים אחדים נורו לראשונה טילים מדרום לחיפה. עוד נחשד הח"כ בייעוץ לחיזבאללה באשר ללוחמה פסיכולוגית באמצעות מסרים תקשורתיים שהעביר הארגון לציבור הישראלי היהודי והערבי בזמן המלחמה. בשארה קיבל, לפי החשד, מאות אלפי שקלים אשר הועברו לידיו מחיזבאללה ומגופים זרים נוספים על ידי חלפני כספים ערביים ממזרח ירושלים ובכך עבר גם על חוק איסור הלבנת הון.

מאז שנמלט מישראל מרבה בשארה לנדוד בין בירות העולם הערבי ולהרצות בעניינים הקשורים לפוליטיקה הפנימית בישראל ובענייני הסכסוך הישראלי-ערבי. הוא שימש מספר פעמים כפרשן לענייני ישראל בכמה תחנות תקשורת המשדרות במדינות ערב, בהן רשת "אל-ג'זירה", וכותב באופן קבוע טור פרשנות על נושאים מדיניים בעולם הערבי בעיתון המצרי "אל-אהראם". כיום הוא מנהל את המרכז הערבי למחקר ולימודי מדיניות בדוחא, ומשמש כיועץ לאמיר קטאר.

מסע למדינת האויב

בשלהי שנת תשס"ו, זמן קצר לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, יצאו שלושת חברי הכנסת של בל"ד לביקור בלבנון ובסוריה. סוריה, כזכור, סיפקה באותה מלחמה סיוע לוגיסטי נרחב לחיזבאללה. הם נפגשו עם ראש ממשלת לבנון פואד סניורה, עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד ועם עוד שורה של גורמי ממשל בכירים בשתי מדינות האויב.

עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא לא נבהלו מהכעס בציבור הישראלי בעקבות נסיעתם הבלתי-חוקית, והבטיחו עם שובם ארצה כי אם יהיה צורך, ישובו לסוריה לביקור נוסף. "אנחנו חושבים שזו זכותנו לשמור על קשר עם העולם הערבי. פרט לכך, האמנה הבין-לאומית של זכויות המיעוטים מכירה בזכות החוקית של מיעוט לשמור על קשר עם בני עמו", הסביר זחאלקה. טאהא מימש את ההבטחה: שלושה חודשים לאחר מכן הוא שב לסוריה ונפגש שם עם יו"ר הפרלמנט.

זחלאקה הסביר כי הוא אינו רואה כל בעיה בעובדה שמטרת הביקור בלבנון הייתה הזדהות עם העם הלבנוני. "הבענו בפני ראש הממשלה סניורה הזדהות עם העם הלבנוני שהיה קורבן להתקפות מהאוויר. 1,180 אזרחים לבנונים, ולא אנשי חיזבאללה, נהרגו. 4,053 פצועים נפצעו באורח שמצריך אשפוז, בנוסף לכך 30,000 דירות, בתים ובתי עסק נפגעו בהפצצות ויותר מ-100 גשרים נהרסו. ההרס בלבנון הוא אדיר ואנשים בארץ ראו רק את הצילומים מהאוויר. אנו מביעים את הסולידריות שלנו עם העם הלבנוני ומשתתפים בכאבו".

עוד לפני שובם של שלושת הח"כים לישראל הורה היועץ המשפטי לממשלה אז, מני מזוז, לפתוח בחקירה נגדם ונגד חברי המשלחת הנוספים לאחר שיצאו לביקור ללא אישור ובחשד שעברו על החוק למניעת הסתננות. השלושה נחקרו ביחידה לחקירת פשעים בין-לאומיים במשטרת פתח תקווה, אולם לא הוגש נגדם כתב אישום.

זמן קצר לאחר מכן דחו מזוז ורשם המפלגות דרישה שהופנתה אליהם לפירוק מפלגת בל"ד, בטענה שמטרתה "לשלול את קיומה של מדינת ישראל". בתגובת היועמ"ש ורשם המפלגות נאמר כי "קשה לקבוע כי ביקור במדינות אויב מהווה חלק דומיננטי ומתמשך מפעילות המפלגה" וכי "מעשיהם של חברי מפלגת בל"ד אינם יוצרים בשלב זה ראיה ברורה כי מאפיין דומיננטי של המפלגה הוא תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל".

אולם לא כולם יצאו נקיים מסדרת הטיולים של בל"ד באותה שנה. הח"כ הרביעי מטעם המפלגה באותה כנסת, סעיד נפאע, אמנם לא הצטרף למשלחת הרשמית שיצאה למדינות האויב, אבל יצא לביקור נפרד בסוריה ובלבנון, שם נפגש עם סגן מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין, טלאל נאג'י; ועם מנהיג הדרוזים בלבנון, וליד ג'ונבלאט. כמה שנים לאחר מכן הוא הועמד לדין באשמת מגע עם סוכן זר ויציאה למדינת אויב. הוא הורשע ונגזרה עליו שנת מאסר בפועל, אותה החל לרצות בתחילת שנת תשע"ו.

(צילום: פלאש 90 / באסל גאטס)

קופה של שרצים

עזמי בשארה, המייסד והרוח החיה מאחורי בל"ד במשך יותר מעשור, היה כנראה מורשע ו"זוכה" למאסר ממושך בכלא הישראלי, לולא ברח מבעוד מועד. אבל אל דאגה: יורשיו ובני טיפוחיו במפלגה המשיכו בגאון את מורשתו, על דוכן הכנסת ומאחורי הסורגים.

את מקומו של בשארה בראש הרשימה ירש ג'מאל זחאלקה, אחד הבוטים שבחברי הכנסת לדורותיה. במהלך דיון בכנסת בעת מלחמת לבנון השנייה כינה את יו"ר האופוזיציה אז, בנימין נתניהו, "מלאך המוות" בשל תמיכתו במלחמה. חוקי המדינה הם כנראה בעיניו המלצה בלבד, משום שהוא מתגורר כבר שנים רבות בבית לא-חוקי בכפר קרע. זחאלקה נחקר במשטרה מספר פעמים, אך מעולם לא עמד לדין. לקראת הבחירות האחרונות הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים, לאחר קריירה סוערת שנמשכה יותר מעשור וחצי.

ח"כ בולט נוסף במפלגה היה ואסל טאהא, שכיהן כיו"ר המפלגה לאחר בשארה (למרות שלא הוצב ברשימתה לכנסת ה-18). טאהא אמר בין היתר כי "פגיעה באזרחים היא אופציה קלה. האפשרות השנייה היא האופציה הצבאית, שבמסגרתה מוקמת יחידה צבאית מההתנגדות כדי לפרוץ למחנה צבאי, להתעמת עם החיילים, להילחם עמם ולקחת את החיילים ואת הכיבוש בשבי".

ח"כ נוסף מבל"ד שהורשע וגם ישב בכלא, הוא באסל גטאס. גטאס, בן דודו של עזמי בשארה, נבחר לראשונה לכנסת ה-19 בשנת תשע"ג. כשנתיים לאחר מכן הוא הלך בדרכיה של חנין זועבי והשתתף במשט בלתי-חוקי לעזה. המשט הסתיים ללא אירועים אלימים, ולכן גטאס לא זכה לתהילה שלה קיווה.

את פרסומו הוא קנה בדרך הרבה פחות נעימה. גטאס פעל רבות למען מחבלים הכלואים בישראל, ביקר אצלם לעתים תכופות ונפגש עם בני משפחותיהם. בחורף תשע"ז הוא צולם מבריח מעטפות ובהן 12 מכשירי טלפון סלולרי וחפצים נוספים לאסירים ביטחוניים בבית הסוהר קציעות, בהם וליד דקה, מוותיקי האסירים הפלסטינים, שהיה מעורב בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם בשנת תשמ"ד. גטאס ניצל את חסינותו הפרלמנטרית כדי לחמוק מהבדיקה הביטחונית בשערי הכלא, אולם תועד על ידי מצלמות האבטחה.

לאחר שנחקר במשטרה, הסירה הכנסת את חסינותו, והוא נעצר. כמה שבועות לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום ובמקביל החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק אותו לחצי שנה מוועדות הכנסת ומדיוני המליאה. בחודש אדר של אותה שנה הוא התפטר מהכנסת במסגרת הסדר טיעון, והורשע בבית המשפט בעבירות של מרמה והפרת אמונים, מתן אמצעים לביצוע מעשה טרור והכנסה של ציוד אלקטרוני לבית סוהר והעברתו והעברת מכתב האסור על פי פקודת בתי הסוהר. נגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, קנס של 120 אלף ש"ח וקלון.

ניבין אבו רחמון, שכיהנה מטעם בל"ד בשלהי הכנסת ה-20, אף היא לא טמנה ידה בצלחת. בעת כהונתה הקצרה בכנסת היא הספיקה להשתתף במסע גיוס כספים למען הארגון הפלסטיני UAWC, ששייך לחזית העממית לשחרור פלסטין. במסגרת הקמפיין היא הופיעה בסרטון ובו היא תיארה את האיום שבהשתלטות ישראלית על שטחי C ביהודה ושומרון. אבו רחמון טענה כי רק "סייעה בהסברה".

סמל הפרובוקציה

הדמות המזוהה ביותר עם בל"ד בעשור האחרון הייתה ח"כ חנין זועבי – שבקלות יכולה לקטוף את תואר "הח"כ השנוא ביותר בכנסת", מתשס"ט ועד תשע"ט. זועבי, בת טיפוחיו של עזמי בשארה, הייתה הנציגה הפרובוקטיבית והצעקנית ביותר של בל"ד בכל שנותיה. את פרסומה היא קנתה כבר בתחילת כהונתה, בהשתתפותה במשט ה"מרמרה" לעזה, שהסתיים בעימות אלים בין הפעילים הפרו-פלסטינים לחיילי צה"ל. בעימות נפצעו עשרה לוחמים. תשעה מהפעילים נהרגו ועשרים מהם נפצעו.

לאחר המשט האשימה זועבי את מדינת ישראל בביצוע טבח ודרשה לערוך חקירה בין-לאומית. כמה חודשים לאחר מכן פרסם צה"ל צילומי וידאו שבהם נראתה זועבי על האנייה לצד פעילים המחזיקים מקלות - דבר שסתר את גרסתה כי לא ראתה פעילים חמושים. בהמשך גם פורסמו צילומים שלה לצד פעילים חמושים בנשק חם. היועץ המשפטי לממשלה אז, יהודה וינשטיין, הורה על פתיחת חקירה נגד זועבי בנושא זה, אולם לבסוף החליט לסגור את התיק "בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים". כמו אביה הרוחני בשארה, גם זועבי נפסלה מהתמודדות לכנסת והוכשרה על ידי בית המשפט העליון, פה אחד.

ההכשר מבג"ץ רק הגביר את חוצפתה של חברת הכנסת. בעקבות חטיפת שלושת הנערים בקיץ תשע"ד אמרה זועבי כי חוטפי הנערים "הם לא טרוריסטים, גם אם אני לא מסכימה איתם. הם אנשים שלא רואים פתח לשנות את המציאות שלהם. הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה עד שישראל תתפכח קצת". המשטרה ביקשה לפתוח בחקירה, אולם היועמ"ש מנע ממנה.

באותה תקופה קיבל היועמ"ש את המלצת המשטרה לפתוח בחקירה אחרת נגד זועבי, בחשד של הסתה, איומים והעלבת עובד ציבור, לאחר שצעקה בבית המשפט בנצרת על שוטרי משטרת ישראל ערבים: "אלה שמשתפים פעולה עם המדכא נגד בני עמם, צריך לנקות בהם את הרצפה... לא לתת להם להיות בינינו, ושיפחדו מאיתנו". זועבי חתמה על הסדר טיעון שבמסגרתה הביעה התנצלות והודתה בעבירה של העלבת עובד ציבור. היא הורשעה ונגזרו עליה שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ש"ח.

על רקע גל הטרור הפלסטיני באותה תקופה, התראיינה זועבי לאתר המזוהה עם חמאס וקראה לאינתיפאדה אלימה: "על מאות אלפי מתפללים לעלות לאל-אקצא כדי לעמוד מול מזימה ישראלית להתרת דמם של תושבי מזרח ירושלים. כיום יש פעילות של יחידים בלבד, ונחוצה תמיכה עממית. אם יימשכו פיגועי היחידים ללא תמיכה עממית, הם ידעכו תוך כמה ימים, ולכן יציאת אלפים מבני העם תהפוך את האירועים הללו לאינתיפאדה אמיתית". גם כאן, לא ננקטו נגדה צעדים משמעותיים. היא סיימה את דרכה הפוליטית לאחר שהסתכסכה עם מנגנון המפלגה ובעקבות כך הודיעה שלא תתמודד לכנסת ה-21. כעת, כאמור, היא תועמד שוב לדין במסגרת פרשת המרמה והלבנת ההון בבל"ד.

צילום: פלאש 90/ ג'מאל זחאלקה)

החינוך מתחיל בקייטנה

אם חשבנו שאת התמיכה בטרור מספקת בל"ד רק בדרכים הצהרתיות, באמצעות פרובוקציות מתוקשרות – מתברר שמתחת לרדאר מפעילה המפלגה מערכת חינוך שלמה של הסתה נגד ישראל ועידוד המאבק המזוין בה.

בקייטנות שמפעילה תנועת הנוער של המפלגה בשנים האחרונות, סופגים הילדים תכני שנאה שלא היו מביישים את הרשות הפלסטינית. כך למשל, לפני כשנתיים החליטו המארגנים לציין את אירוע סיום הקייטנה בדרך מאוד שונה ויוצאת דופן - במסגרת הטקס יצאו החניכים למחנה הפליטים דהיישה שליד בית לחם, הצטרפו שם לילדים תושבי המחנה וערכו איתם צעדה לכבוד ה"שאהידים".

בני הנוער – בעלי אזרחות ישראלית - צעדו במחנה הפליטים הפלסטיני כשמסביבם דגלי פלסטין וזעקו קריאות בנוסח "ברוח ודם נפדה אותך שאהיד" ו"ברוח ודם נפדה אותך פלסטין". בתום המצעד הם ביקרו אצל משפחות של מחבלים שנהרגו או נפצעו בפיגועים. "אנו מכבדים את בני משפחתם של השאהידים", הכריז אחד ממובילי הצעדה.

הסערה הגדולה ביותר סביב בל"ד בשנים האחרונות התעוררה לאחר ביקור מתוקשר שערכו שלושת חברי הכנסת של המפלגה בכנסת ה-20 אצל משפחות מחבלים שרצחו יהודים. היה זה בסוף חודש שבט תשע"ו, בעיצומו של גל "טרור היחידים" הפלסטיני בו נרצחו עשרות יהודים. ח"כי בל"ד בחרו דווקא את המועד הרגיש הזה כדי להיפגש עם משפחות מחבלים פלסטינים שנהרגו תוך כדי הפיגועים. במהלך המפגש נעמדו הח"כים לדקת דומייה לזכר ה"שאהידים".

לפי סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", הפגישה "נפתחה בדקת דומייה למען נשמות השאהידים". בני המשפחות מסרו לח"כים מכתב שכותרתו "כבוד המת - קבורתו" ודרשו מהם להתערב למען השבת הגופות וקבורתן. שלושת חברי הכנסת הדגישו כי הם יעשו כל מאמץ כדי ללחוץ בכל דרך על מקבלי ההחלטות כדי שהגופות ייקברו ללא כל מגבלה או תנאי. בדיווח הפלסטיני נמסר כי הח"כים "הצדיעו לעמידתן האיתנה של המשפחות ולמאבקיהן הבלתי פוסקים במתקפה".

בין הנוכחים היו גם בני משפחתו של בהא עליאן, המחבל מג'בל מוכבר אשר כמה חודשים קודם לכן ביצע פיגוע ירי ודקירה באוטובוס בשכונת ארמון הנציב ורצח שלושה יהודים. לאחר מכן פרסמה המפלגה סרטון קצר שבו מדבר אביו של המחבל, המספר כי הפגישה עם הח"כים הייתה "חמה ופרודוקטיבית".

הפגישה השנויה במחלוקת ספגה גינויים חריפים מכל הקשת הפוליטית, כולל מיו"ר סיעת מרצ בכנסת, ח"כ אילן גילאון, שאמר כי "חברי הכנסת של בל"ד איבדו את הצפון, הפגישה נעה בין פרובוקציה, רשעות וטיפשות, ואולי אף שלושתן יחד". בנוסף, מאות תלונות הוגשו ליועץ המשפטי לממשלה וועדת האתיקה של הכנסת. בין המתלוננים היו, באופן תקדימי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. "ח"כים שהולכים לנחם משפחות של מחבלים רוצחי ישראלים אינם ראויים לכהן בכנסת ישראל", אמר נתניהו. כמה ימים לאחר מכן החליטה ועדת האתיקה, בראשה עמד אז הרב יצחק וקנין, על השעיית זועבי וגטאס ל-4 חודשים ועל השעיית זחאלקה לחודשיים מדיוני המליאה וועדות הכנסת.

המעשה גרר אחריו סנקציה נוספת: הנשיא ראובן ריבלין מנע מח"כ ג'מאל זחאלקה להיכנס לפגישה עם ראשי רשויות ערבים שנערכה בבית הנשיא, בגלל אותה פגישה. זחאלקה הגיע בכל זאת למקום וניסה להיכנס, אך נבלם בידי מאבטחי בית הנשיא.

אמור לי מי חבריך

כל ארגון טרור ושלטון טרור במזרח התיכון יודע מאז ומתמיד שיהיו אויביו אשר יהיו, על תמיכתה של מפלגת בל"ד הוא יכול לסמוך בעיניים עצומות. במרוצת השנים תמכו חברי הכנסת של המפלגה ומוסדותיה הרשמיים בחמאס, בחיזבאללה, באש"ף, בוועדות העממיות לשחרור פלסטין, בחזית העממית לשחרור פלסטין, בשלטונו של בשאר אל-אסד ובעוד ארגונים ומשטרים רצחניים רבים.

כך למשל, במהלך פשיטה של כוח צה"ל על משרדים של חמאס בטול כרם בשנת תשע"ב, התגלתה ללוחמים תמונה של בכירי הארגון עם דמות מוכרת: ח"כ חנין זועבי. בתמונה נראתה חברת הכנסת כשהיא עומדת בחדר לצד ארבעה אנשים, בהם יו"ר המועצה המחוקקת מטעם חמאס עזיז דוויק ויחד עם פעילה בכירה בארגון, מרים סאלח, לשעבר שרת הנשים בממשלת חמאס. השניים ריצו קודם לפגישה עם ח"כ זועבי, עונשי מאסר בכלא הישראלי באשמת פעילות בארגון הטרור. הפגישה נערכה זמן קצר לאחר שדוויק שוחרר מהכלא הישראלי, כדי לתמוך בו.

בתיעוד לא היה כל חדש – אולי למעט התמונות החגיגיות. כבר בשנת תשס"ו נפגשו הח"כים זחאלקה וטאהא בצורה הפגנתית עם בכירי החמאס בירושלים, בהם מוחמד אבו טיר, שישה חברי פרלמנט פלסטינים ושני שרים בממשלה הפלסטינית. הפגישה התקיימה לאחר שישראל החליטה לגרש את פעילי הטרור מהבירה, בשל מעורבותם בטרור. זחאלקה הביע בפני מארחיו את "מחאתו החריפה על הניסיון לשלול את תושבותם ואזרחותם של חברי הפרלמנט הפלסטיני".

גם חיזבאללה הוא קליינט קבוע של שירותי ההגנה של בל"ד. לפני כשלוש שנים החליטו מדינות המפרץ הפרסי בהנהגת סעודיה, כי חיזבאללה הוא ארגון טרור, בשל מעורבותו בפעילות הצבאית בסוריה, בלבנון, בעיראק ובתימן. בתגובה מסרו בבל"ד: "חיזבאללה נאבק במתקפה הישראלית נגד לבנון, והחלטה כזו משרתת את ישראל ואת ארצות הברית". לדברי המפלגה, "גם אם יש ביקורת על פעילותו של חיזבאללה, אין הצדקה לגנות את הארגון".

***

לאחר פרישתם של כל נציגי המפלגה בכנסת ה-20 - זחאלקה, זועבי, גטאס, אבו רחמון וג'מעה אזברגה - רועננה צמרת רשימת בל"ד בפנים חדשות, שנתפסות "מתונות" יותר. יו"ר המפלגה החדש הוא ח"כ מטאנס שחאדה, ערבי-נוצרי תושב עספיא. שחאדה נחשב למתון ביחס לקודמיו במפלגה, והצהיר לאחרונה שהוא מוכן יותר לדיאלוג עם החברה היהודית, כולל עם מתנגדיו בימין הישראלי. הוא מוצב במקום 2 ברשימת הרשימה המשותפת לכנסת ה-22. לצידו פועלת ח"כ היבא יזבק, שגם היא רואה בעצמה פלסטינית, אולם מעדיפה להתמקד בעיקר בנושאים חברתיים וכלכליים. היא מוצבת במקום ה-8. במקום ה-13, הריאלי לפי הסכמי הרוטציה המסובכים של הרשימה המשותפת, מוצב סאמי אבו-שחאדה, תושב יפו. גם הוא פנים חדשות במפלגה. האם ההרכב החדש מבשר על שינוי לטובה? ייתכן מאוד שכן. את התשובה נדע בתוך כמה חודשים.

פורסם לראשונה בשבועון "הדרך". למנוי משתלם חייגו 8427*