האם כל כוכב ביקום פועל עם חוקים משלו?

דפנה שואלת:

"שלום רב, שמעתי שההסתברות ליקום עם חוקי טבע מדוייקים כמו שלנו היא ממש בלתי אפשרית, וזו אחת ההוכחות למציאות הבורא. אבל איני מבינה את ההוכחה, כי אם היקום אינסופי, אז יש אפשרויות רבות ביקום, לא?"

* * *

שלום דפנה, ותודה על שאלתך.

הרעיון שהעלת הנו טעות נפוצה שחשוב לתקן: היקום איננו אינסופי, וחוקי הטבע שבו אינם משתנים ממקום למקום, אלא קבועים מראשיתו ("חוק נתן ולא יעבור"), כך שאינם משתנים בין כוכב לכוכב. במילים אחרות: קיבלנו יקום חד-פעמי.

היקום הוא אמנם גדול מאוד, אך איננו אינסופי. יש מספר לכוכבים, והוא מוערך ע"י סוכנות החלל נאס"א כ-10 בחזקת 20 כוכבים.

כמות החומר ביקום היא שקובעת את גודלו (החלל אינו אלא מרחק בין כוכבים, וחלל חדש נוצר למעשה כל הזמן בגלל שהיקום מתרחב).

חשוב לציין בהקשר זה את "חוק שימור החומר-אנרגיה". חוק טבע זה קובע שחומר חדש לא יכול להיווצר או להעלם מן היקום. כך לדוגמה, האש השורפת איננה מעלימה חומרים כמו עץ, אלא רק מפוררת אותם לחלקיקים דקים שמתפזרים באוויר.

התגלה שחומר יכול להפוך לאנרגיה, ואנרגיה יכולה להפוך לחומר, אך כמותו לעולם לא משתנית. פירוש הדבר שכמות החומר ביקום קבועה ומדויקת, ללא שינוי, מרגע הופעתו.

מהרגע שהופיע היקום לראשונה, נקבעה כמות האנרגיה שבו, מאז לא יכל להופיע אפילו אטום אחד יותר או פחות ממה שהיקום איפשר בראשיתו.

מאחר שכמות החומר ביקום היא סופית, לכן גם המרחב (-חלל שמכיל את החומר) הוא סופי. גודלו של המרחב, תלוי בכמות והתנועה של החומר הנמצא בתוכו. כיוון שכמות החומר סופית, גם כמות החלל ביקום היא סופית.

היקום סופי, וכך הם הכוחות הפועלים בו - חוקי הטבע מעצבים את כל הגלקסיות לפי משוואות זהות. כח הכבידה שפועל בכדור הארץ, פועל בדיוק כך גם בכוכב-לכת בקצהו השני של היקום. כל הכוכבים עשויים למעשה מאותם אבני יסוד, אותן מולקולות ואותם אטומים, כי חוקי הטבע מניעים את כל החלקיקים ביקום בצורה זהה.

חוקי הטבע מגבילים את היקום מעת הופעתו להתנהגות מסויימת מאוד, ולא לאף צורה אחרת של התנהגות. אין שני כוחות כבידה, אלא רק כח כבידה אחד שמניע את היקום.

כל סוגי הערפיליות, הגלקסיות והכוכבים, היו חייבים להגיע לצורתם וגודלם ומקומם המדויק ביקום - בשל כח המשיכה שחייב זאת. כל הטבלה המחזורית של היסודות היתה צפונה מראשית היקום - עוד בטרם היו מולקולות.

כך גם ברמה המולקולרית: החלקיקים חייבים לנוע באופן מסוים על פי הכוחות הגרעיניים והחשמליים, כל אטום וכל קשר בין מולקולות חייב היה להיווצר ולהיקשר בדיוק כפי שאנו רואים אותם היום. כל סוגי הערפיליות, הגלקסיות והכוכבים, היו חייבים להגיע לצורתם וגודלם ומקומם המדויק ביקום - בשל כח המשיכה שחייב זאת.

חוקים אלה מוכיחים את מציאותו של מחוקק היקום - אלוקים. כי ללא מחוקק, לא ייתכנו אף חוקים.

היקום שלנו לא יכול להיות אקראי, מפני שהוא פועל על פי חוקים אשר הופיעו יחד עם היקום, והם שעיצבו את כל החומרים הקיימים בו (החומר הבראשיתי הנקרא במדע "הנקודה הסינגולרית" הכיל את כל האנרגיה שתהיה ביקום, ויחד עמה גם את חוקי הטבע שייעצבו אנרגיה זו לחומרים שונים, לאטומים ומולקולות, ובתורם לגקסיות, כוכבים וכוכבים לכת, חומרים כמו פחמן, מים, חמצן ועוד).

נמצאנו למדים שרק אלוקים לבדו אינסופי, מלבדו יתברך אין שום כח אחר במציאות שהוא אינסופי. כל הבריות וכל היקום כולו מוגבלים בכוחם ובגודלם.

זו חוכמת המדע הראשונה, הניצבת מאחורי כל חוכמה אחרת, כפי שמבאר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פרק א'):

"יסוד היסודות ועמוד החוכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצא. וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות.

...המצוי הזה - הוא אלוק העולם, אדון כל הארץ. והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף".

היקום, בשל גבולותיו, וחוקי הטבע המפעילים עליו, מעיד על יוצרו הבלתי-מוגבל שיצר ומחוקק אותו. בלעדיו, לא היה יקום ולא היו חוקי טבע.

כן ביאר הרמב"ם מדוע לא תיתכן חוכמה בלא חכם:

"פשוט הוא, שכל עושה כלי מן הכלים, אלמלי שהמעשה אשר ייעשה באותו הכלי מצוייר מדעתו - לא היה יכול לעשות לו כלי... אם הייתה השגת הראייה נעלמת ממנו ואינו יודעה, היאך המציא את האברים הללו המיועדים להשגה בראייה? ...היחשוב משכיל שזה נעשה במקרה? אין הטבע בעל דעה וניהול, וזה מוסכם מכל הפילוסופים... ואילו היה שאין אותו השכל (-מקור המציאות) משיג את העניין הזה, ולא יודעו, אז היאך המציא, או נמצא ממנו לפי אותה השקפה, טבע המכוון כלפי מטרה זו שאין לו ידיעה בה? ובצדק קראם (דוד המלך) בערים וכסילים" (מורה נבוכים ג, יט).