לאישה
יפית אטיאס, בתו של רמי לוי: "החלום שלי הוא לחזור בתשובה שלמה"
יפית אטיאס בראיון מיוחד על החזרה בתשובה, על השילוב בין קריירה מצליחה למשפחה, על העסק שהקימה עם לינור אברג'יל ועל ילדיה שלומדים במוסדות חרדים. "התחלנו לשמור שבת כבר ב'שבת חתן' ומאז אנחנו כל הזמן בהתקדמות"
- ענהאל שמואלי
- פורסם כ"ד אב התשע"ט |עודכן
בעיגול: יפית אטיאס (צילום: יניב אדרי)
היא נחשבת לעילוי בתחום השיווק, עובדת כסמנכ"לית השיווק ב'רמי לוי שיווק השיקמה'. היא בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים ותואר ראשון במשפטים, נשואה באושר, אם לארבעה ילדים ומתגוררת בבית נקופה. כן, קוראים לה יפית אטיאס, והיא בתו של רמי לוי, איש העסקים הנודע.
יצאנו לשוחח איתה ולשמוע על השילוב המעניין בין קריירה מצליחה למשפחה, על ההשראה שמגיעה מאבא, ובמיוחד על החזרה בתשובה שמבחינתה דווקא אינה אירוע מפתיע.
בואי נתחיל מהתחלה – מתי התחלת לעסוק בתחום השיווק ?
"אני עוסקת בתחום כבר עשר שנים, אבל נכנסתי לעסק כבר מגיל 14, בגלל אבא שלי. התחום מעניין אותי מאוד, כי הוא החוט המקשר בין כל קצוות העסק - בין ספקים חיצוניים ופנימיים לבין העובדים והלקוחות שלנו".
את עובדת בעסק משפחתי. איך זה משפיע על איכות העבודה?
"אני מרגישה שמוטלת עליי אחריות רבה ומצפים ממני להרבה, בגלל שאני הבת של אבא. זה מחמיא לי לעבוד בעסק של אבא שלי, אך גם זה מחייב אותי להוכיח את עצמי יותר. זאת תחושת סיפוק אדירה. הדברים מובילים לכך שאני אף פעם לא דורכת באותו מקום. מבחינתי לעבוד בעסק עם אבא, זו שליחות שאני לא מוותרת עליה. אני נהנית מעשייה יומיומית, לעזור לאבא, לעזור לאוכלוסייה ולהשפיע".
לשלב קריירה ומשפחה
מה מרגש אותך בעבודה?
"המחלקה שלי היא מאוד רוחבית. כלומר – היא אינה מתמקדת בשיווק בלבד אלא מסתעפת למועדון לקוחות מותג פרטי ועוד. תחום זה נוגע בהרבה מאוד אנשים וממש יכול לשנות סדרי צרכנות בשוק כולו. אני מרגישה שליחה בעניין הזה ומשתדלת שכל פעילותיי ייגעו בכמה שיותר לקוחות".
איזה סוג של בוסית את?
"אני נותנת לעובדים שלי חופש לבטא את עצמם, אבל הגבולות ברורים. אם יש דד־ליין לעמוד בו, אני בהחלט מקפידה. כשאני עומדת מול עובד אני זוכרת שיש מולי אדם עם משפחה, ואם צריך לפטר - לא אני".
נשמע תפקיד מאוד לחוץ ואינטנסיבי. כיצד את מצליחה לשלב קריירה ומשפחה?האם זה אפשרי בכלל?
יפית מחייכת. "לדעתי זה בהחלט אפשרי. הסוד הוא בשיתוף. אני באופן אישי משתפת את ילדיי במה שאני עושה, כך הם מרגישים חלק ומתעניינים באופן שבו התפתחו נושאים מסוימים שאני בוחרת לשתף אותם. הם מבינים שיש לנו אחריות גדולה כלפי הרבה מאוד אנשים ולכן הם מגלים בגרות בעניין ומבינים את היעדרותי".
יחד עם כל ההבנה שלהם, ילדים צריכים אמא. מתי את מוצאת לכך זמן?
"אני מאוד רגישה כלפיהם. אם אני מזהה שיש ילד שצריך אותי או שעובר עליו משהו אני מפנה הכל ומתמקדת בו. הם יודעים שהם נמצאים במקום הראשון. הם מבינים שגם אם אני בעבודה הרבה שעות, אני שם בשבילם ואני בעצם עובדת למענם. ככה לפחות גדלתי בעצמי".
זה המקום לשאול – באיזה סוג של בית גדלת?
כשיפית מספרת על בית הוריה ניכר שהזיכרונות חיים ומוחשיים. "גדלתי בבית מסורתי-חילוני, היה קידוש אבל הייתה גם טלוויזיה ונסעו בשבת. הבית שגדלתי בו היה בית של עשיה ועבודה קשה הוריי הקימו את העסק 'רמי לוי' ועבדו מבוקר עד ליל. כל הבית היה סביב העבודה" .
מה הזיכרון הכי עמוק שלך מהבית?
"גדלתי בבית של חריצות ונתינה. לאחר הקידוש בכל ערב שבת, אבא שלי היה אומר לנו לזכור את האנשים שידם אינה משגת ולדעת שאם השם בירך אותנו ביכולות לעזור להם זוהי חובתנו. ככה גדלתי. זה מוטו שנצרב בי עמוק בזיכרון. לראות את האחר".
היא גם מדגישה: "חשוב לי להגיד שזה היה הרבה לפני ש'רמי לוי' הפכה לאימפריה, עוד בשלב בו הייתה רק החנות בשוק".
כיום יש לך אפשרות לא לעבוד ולשבת לגדל את הילדים בבית. זהו חלומן של הרבה נשים. את לא ממש מנצלת את ההזדמנות...
"נכון, כי העבודה שלי לא ממניע כלכלי. כמובן שיכולתי להרשות לעצמי לא לעבוד, או להוריד הילוך, או להחליט שאם יהיה סכום מסוים של כסף אני אפסיק. אבל זאת שליחות. חשובה לי היזמות ואני מתפקדת מעולה בלחץ. אגב, בתקופות רגועות אני דווקא יותר עייפה. העובדה שהילדים רואים אותי מהשעה 5:00 ולא מהשעה 2:00 בצהריים לא אומרת שהם מקבלים פחות מילדים אחרים".
יש רגעים באימהות שלך שאת חשה נקיפות מצפון?
יפית בטוחה בעצמה: "אני חושבת שלאימא שלא מתנהגת בכבוד לילדיה או שמזלזלת בהם, יש סיבה לייסורי מצפון אבל לא לאימא שקמה בבוקר לעבוד בשביל המשפחה ובשביל הנשמה שלה.
"אני יכולה להעיד על עצמי באופן אישי - אם הייתי כל היום בבית, הייתי עצובה. אני חושבת שאף אמא לא צריכה לחוש נקיפות מצפון כשהיא עושה מה שהיא אוהבת. להיפך, רק כך היא מודל לחיקוי עבור המשפחה שלה, בכל בחירה שהיא עושה.
"אישה מבחינתי היא סוג של כוח שמניע את כל הסביבה שלה, מהעבודה או מהבית, וכשאישה יודעת מה היא רוצה לעשות והיא הולכת עם ההחלטה שלה עד הסוף, זה אישה עם מודל. אגב, אם את שואלת אותי, דווקא לעבוד כעקרת בית זה יותר קשה מלעבוד בחוץ".
מה מניע אותך?
"מה שמניע אותי כיום זה אבא שלי שגורם לי ללמוד, להתפתח ולהדביק פערים על מנת שאוכל לעזור לו לפתח את העסק ולשמור על הקיים. יש לי קשר מיוחד עם אבא והוא מודל לחיקוי. כיום, אחרי שנים של עבודה קשה, אני בטוחה במקום ובעשייה שלי. יחד עם זאת אני לא נחה על זרי הדפנה וממשיכה לעבוד קשה ולהיות דוגמה לעובדים שלנו".
"הילדים שלי יותר חרדים ממני"
מתי התחלת לחזור בתשובה?
"הכל התחיל לאט ובהדרגה כשהכרתי את בעלי. הרגשתי הכרת הטוב גדולה כלפי אלוקים ורציתי להודות לו מהמקום הכי עמוק שיש. מה זוג צעיר צריך יותר מזמן איכות ביחד? כך התחלנו לשמור שבת כבר מאז ה'שבת חתן' שלנו. עם הזמן, בכל פעם הוספתי ולקחתי על עצמי חיזוק נוסף. זמנים מיוחדים של חיזוק מגיעים אצלי גם אחרי לידות. כל לידה אני מרגישה בהכרת הטוב גדולה והודיה לאלוקים, על כל הטוב והחסד שהוא גומל איתי. הדרך שלי ושל בעלי להודות להקב"ה על כל הטוב היא לקחת על עצמינו משהו ברמה הרוחנית".
איזה דברים למשל אתם מקבלים על עצמכם?
יפית: "בהיריון הראשון חלמתי באופן קבוע שחתולים נושכים אותי ואני כיסיתי את עצמי כדי להגן על העובר. זה ממש הטריד אותי אז סיפרתי על כך לרב שלנו והוא אמר לי שבעוד ארבעה חודשים יקרה לי נס. אחרי ארבעה חודשים ילדתי בחודש שמיני. אייר נולד טרם זמנו אבל בריא ברוך ה'. זכרתי את דברי הרב ויצאתי מבית החולים עם חצאית וחולצה בעלת שרוולים ארוכים. כיסיתי את הגוף כמו בחלום.
"חודשיים אחרי לידת הבת השנייה התחלתי לשים כיסוי ראש והחלטתי שהוא לא יורד יותר. אחרי הלידה השלישית הגיעו יותר תפילות. ברוך ה' אני בתשובה יומיומית. כל פעם משהו אחר מבחינתי חזרה בתשובה זה לא ביום אחד, זה אורח חיים. זאת עבודה תמידית. אני חייבת להדגיש שדווקא בזכות ההשתדלות שלנו לשמור על מצוות חשובות כמו טהרת המשפחה ושבת, אני ובעלי אופיר זוכים לשמור על הזוגיות שלנו היטב. בכל שבת אנחנו מגלים זה את זה מחדש. אני לא מצליחה לדמיין את עצמי בלי אופיר. ה' שלח לי אותו בצורה מדויקת. תודה השם."
כחוזרים בתשובה, אתם אלו שבוחרים את הדרך החינוכית שלכם, באיזו דרך אתם מחנכים את ילדיכם?
"אנחנו מנהלים בית כשר למהדרין. הילדים שלי יותר חרדים ממני, הם גדלים לתוך זה, יש להם מציאות אחרת. ברמה האישית שלי אני תמיד בשלבים של עבודה וחיזוק, כי אצלי זה לא אורח חיים רגיל כמו שילדיי נולדו לבית חרדי. תמיד הייתה לי אהבה לה', אבל זה היה בפנים ופחות התבטא כלפי חוץ. זה אגב מאוד חשוב לי בחינוך הילדים - לבחור לעבוד את אלוקים מתוך אהבה גדולה".
לא להתפשר על צניעות
בנוסף לשלל עיסוקייך יש לך עסק של בגדים עם לינור אברג'ל, מתי נוצר החיבור ביניכן ואיך הגעת לעיצוב וסטיילינג לנשים?
"לינור היא חברה ואישה מדהימה. בנסיעה משותפת לאומן דיברנו על אופנה. סיפרתי לה כחוזרת בתשובה על כך שלפני כן הייתי מוצאת בגדים בכל מקום וכעת גיליתי קושי רב למצוא בגדים צנועים בלי לוותר על יופי וסטייל. כך החלטנו שאנחנו צריכות מותג אופנה שמתאים לנשים כמונו. מותג שלא יתפשר על היופי ויחד עם זאת ישמור על כללי הצניעות שחשובים לשתינו מאוד".
אם כבר הזכרנו את לינור, מה דעתך על הרעש סביב סערת השביס בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות?
"האמת היא שזה מאוד מפתיע בעיניי. כמו שלינור התלבשה לטקס המשואות, זה משהו שכל אישה יכולה ללבוש, ולדעתי זה גם מה שצרב למי שצרב ועורר את כל המהומה מסביב. יש אנשים שלא הצליחו להתמודד עם היציאה של לינור מהשבלונה שבתוכה רגילים לראות אישה דתייה, קיבעון מחשבתי שנפרץ.
"נכון, נשים דתיות רוצות להתלבש צנוע ומכובד, אבל מי החליט שצנוע ומכובד זה אומר לוותר על הסטייל? לינור לא ויתרה על הסטייל, והלכה כמו שהיא מרגישה, עם המטפחת על הראש, וזה בעיניי רק מעצים את איך שהיא נראית. אגב ראיתי שהסיפור חצה מגזרים. נשים מכל המגזרים נפגעו מצורת הדיבור הבוטה של אותו שופט בדימוס שאמר מה שאמר. לינור העבירה את הטקס הזה בצורה מרשימה, כאישה חזקה ועוצמתית. מהמקום של מי שהיא, מבחינתי זה מעורר השראה. לינור הראתה לנו את מה זה אישה יהודיה שיודעת לעשות הכל ולהישאר בצניעות שלה לפי ערכי התורה. במילה אחת - קידוש ה'".
אפשר לשאול איפה לדעתך היית היום אם לא היית הבת של רמי לוי?
"בלי להצטנע, אני חושבת שהייתי בעמדה בכירה עוד יותר. דווקא השם שלי והייחוס לא מאפשרים לי להיות חוצפנית – בטוב כמובן – ולשעוט עוד יותר קדימה. אני מאמינה שהייתי בעמדת ניהול מאוד גבוהה או אולי בפוליטיקה".
יפית אטיאס ואביו רמי לוי (צילום: יניב אדרי)
קריירה פוליטית?
"אני לא שוללת, אבל אם כבר פוליטיקה, אז מתוך רצון להמשיך להשפיע".
החיים מאתגרים, האם יש לך רגעים בהם את נשברת? כיצד את מתמודדת?
"רגעי שבירה ברוך השם לא קיימים אצלי הרבה בזכות האמונה בשם יתברך. עם כל ההשתדלות, בסופו של דבר יש אחד שמנהל את העולם הזה וגם אם לא הכל טוב אני מבינה שהכל לטובה. התרופות שלי הן תהילים ושיחות עם השם, גם קברי צדיקים עוזרים לי מאוד להתאפס בחזרה" .
איך את מפנקת את עצמך?
"יש לי מנקה כל יום. אני לא יכולה להתמודד עם כלים בכיור או אבק. אני יכולה להתמודד עם בעיות של מיליונים ולחץ כספי שצריך לפתור הרגע, אבל לא מסוגלת להתמודד עם ניקיון. מבחינתי לאפשר לעצמי עזרה בבית זה פינוק אמתי".
אילו היית יכולה - האם היית משנה קריירה?
"לא. אני לא רואה את עצמי בתחום אחר כרגע הוא כל כך ממלא אותי שאין לי צורך בחיפוש אחרי דבר אחר. בנוסף אני בתחום שכל הזמן מתפתח ומשתנה כך שאני מרגישה את העניין והגיוון בכל רגע נתון".
ולסיום - מהו החלום שלך?
"החלום שלי ברמה האישית זה לחזור בתשובה אמתית ושלמה וככה הכל יהיה מושלם. ברמה המקצועית החלום שלי הוא להמשיך לעשות שינויים לטובה ולגעת בכמה שיותר אנשים".