יקומים מקבילים - מחייבים בורא

בכתבה הקודמת למדנו כי היקום למעשה חד-פעמי, כי חוקי הטבע שבו נקבעו מראשיתו, ואינם משתנים, בבחינת "חוק נתן ולא יעבור" (תהילים קמח, ו).

ניתן להמשיל את היקום לתוכנת מחשב הבנויה משורות קוד: גם כאשר נראים עצמים חדשים על המסך, אין הם אלא ביטוי מדויק של הקודים הקיימים מראשיתם בתוכנה. "שורות הקוד" של היקום שלנו הנם חוקי הטבע שהיו בו מראשיתו. לכן כל מה שאנו רואים ביקום, בין אם גלקסיה אדירה או כוכב, או רק קשר זעיר בין מולקולות או שני אטומים, הנו ביטוי מדויק של חוקי הטבע. אפילו פעולות השרשרת המורכבות ביותר למראה אינן אלא תוצאה של חוק שהיה חייב לבוא על מקומו עד קוצו של יוד, בהתאם לגבולות המרחב והזמן.

תיאורטית, אילו היה מסוגל מדען לאסוף את כל הנתונים החומריים, היה יכול מראשית היקום לחזות על פי חוקיו, באיזו שעה ומקום בדיוק תיפול אבן קטנה מהר, או באיזו מערה יווצרו זהב ומתכות שונות. זאת מפני שכל טבלת היסודות היתה צפונה מראשית היקום - עוד בטרם היו מולקולות. חוקי הטבע הנהיגו את החלקיקים להתרכב לאטומים, ובתורם למולקולות, הכול מתבצע לפי "התוכנית" הבראשיתית של מתכנת-העל.

פירוש הדבר שהיקום איננו אקראי, ומעולם לא היה בו שום דבר אקראי.

אין כלל "אפשרויות" אחרות ביקום שלנו. יש לנו יקום אחד ויחיד עם חוקים מתמטיים מדוייקים מעת הופעתו, חוקים בלתי משתנים אשר מחייבים את כל החומרים להתנהג בדיוק בצורה המרשימה שהם מתנהגים.

אין ביקום מיליוני אפשרויות, ולא אלפי אפשרויות, ואפילו לא שלוש אפשרויות.

היקום אינו דומה למשחק קלפים, ולא להגרלה בלוטו. היקום אינו מספר זוכה שיצא במשחק של קוביה, אלא דומה לתוכנה קבועה ומקודדת מראשיתה. "אקראיות" לא היתה ולא נבראה בו.

אין כאן שאלה של הסתברות של "אחד למיליארד" או "אחד לאלף מיליארד", אלא פשוט מאוד: או אחד או אפס.

או שיש בריאה, או שאין בריאה. או שיש חוקיות ביקום, או שאין חוקיות - אלו שתי הברירות היחידות.

ומכיוון שיש בריאה, וישנם חוקי טבע, ניצבת לפנינו הוכחה מדעית לתכנון של בורא ומחוקק.

אמנם, ישנם אנשים שמהרהרים ברעיון הדמיוני של יקומים אחרים, במציאות שאינה ידועה לנו. רעיון זה נפוץ במדע בדיוני תחת השם "יקומים מקבילים" (מולטיוורס), אך למעשה אינו מקובל כלל במדעי הפיזיקה או האסטרונומיה, וזאת מאחר שאין אף ראיה ישירה או עקיפה שתוכל להציע אישוש לקיומו. רעיון קיומם של יקומים נוספים אינו יותר מדמיון פרוע.

פרופ' ג'ורג' אליס כותב: "אין אף צורה אפשרית של תצפית אסטרונומית על יקומים אחרים. הטענה לקיומם תהיה עקיפה במקרה הטוב ביותר, ואפילו אם היו יקומים נוספים, הם היו מותירים את התעלומות הגדולות של הטבע בלתי מוסברות".

[George F. R. Ellis, "Does the Multiverse Really Exist?" Scientific American]

עם זאת, האמונה ביקומים מקבילים אינה מציעה בעצם כל הסבר לוגי לעצם החוקיות השולטת במציאותם: הרי כל אחד מאותם "יקומים" דמיוניים - היה חייב להיוולד מתוך חוקיות מסויימת, לוגיקה אשר חייבה הן את הופעתו של כל יקום, והן את התנהגותו הספציפית של כל יקום, דווקא באופן הזה, ולא בשום אופן אחר. אך מיהו "סיבת הסיבות" האולטימטיבי שיוצר יקומים ומנהל את המציאות באמצעות חוקיו?

יוצר היקום הוא מחוקק בעל כוונה: "לא תוהו בראה, לשבת יצרה" (ישעיהו מה, יח), אחרת לא היתה מתקיימת חוקיות ומתמטיקה באף יקום - בשום מקום ובשום זמן.

עלינו לזכור שהמושג שנקרא "חוקיות", בהגדרתו, הנה פועל-יוצא של מחוקק ומגביל, בעוד המושג שנקרא "אקראיות", בהגדרתו, הנה תיאור של חוסר חוקיות וחוסר גבולות. אין "טעות" ולא "מקרה" במציאות שמתנהלת לפי חוק וגבולות ברורים.

כפי שאין מקרה ביקום שלנו, כי כל תנועה היא בעצם פעולה מחוייבת של חוקי הטבע, כך אין מקרה באף יקום דמיוני שפועל לפי חוקים.

אמירה זו מתייחסת לכל יקום או מציאות שנוכל לעלות בדמיון: בלעדי מחוקק ומגביל מאחורי המציאות כולה - באף יקום לא היה חוק, לא היתה אף צורה של מתמטיקה מגבילה כלשהי, לא עיצוב, לא תכנון, רק תוהו ובוהו, חלקיקים מפוזרים חסרי סדר וארגון בכל היקומים האפשריים.

לשם כך, די לנו בדוגמה של יקום מסודר אחד,

מספיקה לנו ראיה מקיומו של חוק-טבע אחד ביקום,

אפילו רק אטום אחד בודד בחלל ריק ושחור -

כדי להוכיח את קיומו של בורא מגביל ומחוקק לכל המציאות כולה.

פרופסור דוד וייס, רופא וחוקר סרטן, אמר פעם בראיון משפט יפה: "המדע מתעסק רק במה שקיים. מאיפה כל זה נבע בתחילת הדרך? בכך המדע לא מתעסק. עכשיו, כמדען אני מחפש סדר בעולם, אם זה באימונלוגיה או בביולוגיה של התא, אני מוכרח להניח כל מיני דברים שאינם ניתנים להוכחה, כדי להגיע להסבר כוללני. כדוגמה אנחנו מדברים על מיליוני שבטים של תאים לימפוצטיים שכל אחד מייצר את הנוגדן שלו. כדי להסביר לא רק את בריאת העולם, אלא גם את העובדה שהאטום הזה, המולקולה הזאת, קיימת, ובמקום להתפוצץ היא קיימת באופן מסודר - אני מוכרח להניח את קיומו של האדריכל הגדול"  (מתוך מוסף "הארץ" 26/7/96)

אפילו חוק בודד באטום יחיד מעיד אפוא על "סיבת הסיבות", שאיננו אקראי.

נראה שבכל דמיון אפשרי אותו נצייר, בלתי אפשרי להתחמק מן המסקנה שהגורם שעומד מאחורי חוקי היקום, או מאחורי חוקיו של כל יקום דמיוני אחר, הנו גורם מגביל ומחוקק אשר תוכניתו חייבת לצאת אל הפועל בדיוק כפי שהחליט שתצא, לא בטעות ולא במקרה.

"הנוטע אוזן, הלא ישמע? אם יוצר עין, הלא יביט?" (תהילים צד, ט). היוצר חוק, האם איננו מחוקק? היוצר יקום מתוכנן, האם אינו חכם מכל חכם?