קו ההדתה ההזוי: פנו אלינו אם מלמדים את ילדיכם בביה"ס על ימי בראשית!

האגדה מספרת שכאשר תכנן הפריץ להעלות את דמי השכירות שגבה ממושק'ה היהודי עבור חכירת הפונדק, הוא ביקש לוודא קודם לכן שמושק'ה מסוגל לספוג את המיסים החדשים. לשם כך הוא שלח שליח מיוחד שיתארח אצל מושק'ה בשבת וינסה לבדוק את מצבו הכלכלי. ביום ראשון שב השליח אל הפריץ והודיע: "מצבו של מושק'ה הוא מהמשופרים ביותר".

"וזאת מניין לך?" תמה הפריץ. השיב לו השליח: "במוצאי שבת ראיתי את מושק'ה יוצא לחצר ביתו ומתפלל. הוא הסביר לי שהתפילה הזו נקראת 'קידוש לבנה', ובמו אוזניי שמעתי אותו מבקש: 'והיה אור הלבנה כאור החמה'. אם כל מה שמפריע למושק'ה זה שהלבנה לא מאירה כמו השמש, כנראה שדאגות פרנסה אין לו ואפשר להעלות לו את דמי השכירות באין מפריע".

לא סתם כך הפציעו מושק'ה והפריץ בזיכרוני בימים האחרונים. כתושבת ארצנו הקטנטונת אני יודעת שכבר שבעים שנה איננו מצליחים לחיות על מי מנוחות. בכל פעם מחדש מתרגשים עלינו איומים בלתי צפויים – מצפון ומדרום וגם מתוך המדינה. תמיד ידעתי ש'הטלפון האדום' הוא הטלפון החשוב ביותר בו מודיעים לראש הממשלה על איומים מסכני חיים. השבוע הופתעתי לטובה, כאשר התוודעתי לקמפיין 'קו אדום להדתה' של המחנה הדמוקרטי, בו מוצג מספר טלפון של 'קו אדום', דרכו תוכלו לדווח על הדתה בכיתת ילדיכם. "כך נוציא יחד את עסקני הדת מהכיתה", מכריזים חברי המפלגה וראשיה.

אז כן, שמחתי לשמוע שכל בעיות הביטחון נפתרו (שהרי בזכות המפלגות השמאלניות כנראה כבר נעשה שלום עם כל שכנינו); בעיות הפרנסה גם הן כנראה אינן קיימות (אנחנו אמנם בתחתית מדינות ה-OECD והעוני גובר, אך זה כנראה לא מספיק מדאיג); גם משבר הדיור שלמענו נכנסה סתיו שפיר לכנסת בא בוודאי על מקומו בשלום (אם לא כן הייתה שפיר, ממובילי הקמפיין, משאירה את הקו האדום עבור נושא זה). מסתבר שאין לנו שום בעיות אחרות, מלבד ההדתה. מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו. כמה נעים לחיות במדינת היהודים.

מנה קטנה של הדתה

אלא שכנראה הקמפיינרים המבריקים של המחנה הדמוקרטי לא חוו על בשרם את החוויה הקשה ששמה 'הדתה'. אם לא כן, הם בוודאי לא היו מפיצים תיאורים מגוחכים כל כך בבחינת: "כך תזהו הדתה", במטרה לזהותה כבר מרחוק ולהתרחק ממנה ככל האפשר.

אי אפשר שלא לרעוד מהמחשבה שהאנשים הנגועים בבורות כה חמורה, הם אלו שעלולים לעמוד בראש מדינתנו, אם לא נדאג לשים ברקס ברגע הנכון בקלפי.

וכעת נמנה כמה מהסימנים (מילה במילה) אותם פרסמו כחלק מהקמפיין:

"אין היסטוריה, אין מדע, יש מקרא, העולם נברא בשבעה ימים? לא תודה. בשבילנו מיליארד שנה של אבולוציה בבקשה. כשמחליפים עובדות היסטוריות והסברים מדעיים בסיפורי המקרא – זו הדתה".

ראשית, קמפיינרים יקרים, חבל שלא הייתה לכם הדתה בבית הספר. אילו הייתה יכולתם לחסוך לעצמכם את השגיאה המגוחכת ולדעת שהעולם נברא בשישה ימים ולא בשבעה. אבל בלי שום קשר – איך תסבירו את העובדה שאתם מצליחים להתחבר כל כך בקלות לתרבות של שכנינו המוסלמים, אך מתקשים להתעניין בהיסטוריה היהודית שלנו? האם חשוב לכם לדבוק במדע, או שמא חשוב לכם לברוח מהמקרא? ואם התשובה השנייה נכונה, מדוע לדעתכם אלו שמעדיפים להישאר במקום הטבעי שלהם ולא להימלט ממנו, נגועים בהדתה?

"משמרת הצניעות – אמרו לילדה שהחצאית קצרה מידי? מדדו לה את אורך המכנסיים? לא בבית ספרנו. משמרות צניעות לבנות – זו הדתה".

לפני שתתעקשו על מכנס בלי אורך לילדה, כדאי שתלכו לראות מה קורה במדינות אחרות באירופה, בהן כמעט כל מוסד חינוכי שמכבד את עצמו מציג תקנון עם כללים הנוגעים להופעה. שלא לדבר על מקומות כמו בתי משפט ופרלמנטים למיניהם, בהם טרם נראה מי שיעז להתלבש במכנסיים קצרים. לא מדובר במקומות שחשודים בחוסר דמוקרטיה, אלא להיפך - בכאלו שבעצמם מייצרים את הדמוקרטיה עבור הציבור.

"הפרדה מגדרית והדרת נשים – את הבנים הושיבו מקדימה ואת הבנות מאחורה? הפרידו בין התלמידים והתלמידות בטקס בית הספר? הדירו נשים בבית הספר? זו הדתה".

תסלח לי מפלגת המחנה הדמוקרטי היקרה, אך טרם נמצא הקשר בין הפרדה להדתה. בכל חדרי השירותים בעולם ישנם תאים נפרדים לגברים ונשים, ולא מטעמי כפייה דתית, ביחידות הקרביות יוענקו התפקידים המשמעותיים לגברים וגם חברות ההובלה יעדיפו סבלים שיסחבו את המקררים והארגזים. ישנם מקומות בהם מתאים לכל מגדר להיות עם עצמו ובמשבצת שלו. מדוע לקשר זאת לדת?

"משפחות לה"טביות מוצגות כחריגות – אבא ואבא זה לא נורמלי? מבחינתנו כל משפחה אוהבת היא נורמלית. להציג לה"טבים כסוטים – זו הדתה".

על המושגים 'נורמלי' ו'לא נורמלי' אפשר להתווכח, אך מה שבטוח הוא שאם רוב הציבור בארץ דובר עברית, אז אלו שדוברים סינית הם חריגים, ואם רוב הציבור מתגורר בבתי אבן, אז אלו שגרים באוהלים הם חריגים. כך גם אם רוב הציבור חי במשפחות המורכבות מזוג הורים, אז כנראה שמשפחות אחרות הן חריגות. מדוע לסלף את המציאות, ועוד לזעוק "הדתה"?

"סטריאוטיפים מפלים בספרי הלימוד – מלמדים ש'אבא יוצא לעבודה ואמא מבשלת לילדים?' סטריאוטיפים מפלים בלימודים – זו הדתה".

קודם כל – אם נלך למשפחה שלדבריכם 'נורמלית', בה יש שני אבות או שתי אימהות, ממילא מישהו ייאלץ לבצע את התפקיד בעל הסטריאוטיפ ההפוך ממנו, ואז נסתבך קשות. אבל ברצינות – בואו נשאיר לכל משפחה את האפשרות לנהל את הבית כרצונה. אצלנו למשל ביום בו הבעל החליט להחליף את אשתו בבישולים, הילדים העדיפו מהר מאוד שיצא לעבוד. אבל אם אצלכם זה הפוך – סבבה. למה זה בכלל צריך להיות נושא? ושוב – מה הקשר לדת?

"יהדות מסוג אחד בלבד – 'מי שלא שומר שבת לא יהודי?' ללמד את הילדים שלכם שיש רק סוג אחד של יהדות – זו הדתה".

ובכן, אולי מכיוון שלא הייתה לכם הדתה בבית הספר, אינכם יודעים שהיהדות, בשונה מדתות אחרות, אינה מאפשרת לעזוב אותה. נולדת יהודי? תישאר יהודי לנצח. גם את תוטבל לנצרות שמונה פעמים על ידי כמרים או תקרא את הקוריאן ישר והפוך. יהדות היא דבר שאי אפשר להתנער ממנו, בטח שלא על ידי אי שמירת שבת. אז קדימה אחים יהודים שלי, אולי ניתן לכם איזו מנה קטנה של הדתה, כדי שתדעו באמת למה להתנגד?

ומילה אישית לסיום: אי אפשר להיחשף לקמפיין הזה מבלי לחוש שהטירוף משתולל בחוצות. אנחנו מוכרחים לעצור את המפלגה ההזויה שהשתלטה על חיינו לפני שתשתלט גם על מדינתנו. נוכל לעשות זאת רק באמצעות הצבעה למפלגות החרדיות בבחירות. אם לא כן ידאגו במחנה הציוני להמציא דרמות פיקטיביות נוספות של הדתה, במטרה לנתק את עם ישראל משורשיו. בואו נתייצב כולנו כדי לעצור את זה, בטרם שיהיה מאוחר מידי.