"אל תרימו אותנו. אנחנו לא חיית מחמד": נמוכי הקומה בישראל - פותחים ת’פה

"אני הייתי מעדיף שקודם כל יקראו לי דודו. לא גמד, ננס, או נמוך קומה", "נמוכת קומה - אני חושבת שזה השם הכי פחות פוגע", "כן, אני גמדה, אז מה?". 

נמוכי קומה ישראלים פותחים ת'פה בראיון ל'כאן 11', ועונים על שאלות מעניינות שהם נשאלים לעתים קרובות: איך אתם מעדיפים שיקראו לכם - גמדים, ננסים או נמוכי קומה? האם אתם רוצים שנתכופף כדי שתרגישו פחות 'מאויימים' כשאנחנו מדברים איתכם? האם אתם רוצים שנרים אתכם אולי? 

"אל תרימו אותנו, אל תלטפו. אנחנו לא ילדים קטנים, לא חיית מחמד", אומר אחד מהם. 

כשנשאלו האם זו מחלה (וטוב שלא נשאלו אם היא מדבקת) הגיבו נמוכי הקומה כך: "לא, זו לא מחלה. זו איזושהי מוטציה גנטית", "זה גן דומיננטי, אבל זו לא מחלה", "בשפה המקצועית-רפואית זה נקרא אכונדרופלזיה", "זו בעיה בעצמות של הגפיים - שהן קצרות", "יש כאלה שנולדים עם ראש גדול", "באופן פרופורציונלי לגוף, מבנה הגולגולת קצת גדול יותר, מבנה האף שקוע יותר".

כיום, ניתוח להארכת גפיים הוא דבר שהרפואה כן מספקת אותו, אלא שמלבד המחיר היקר שלו - נמוכי הקומה יודעים לספר שמדובר בהליך לא פשוט בכלל. "זה תהליך של שבירת הירך, והארכה של העצם. יש בורג בצד שכל שש שעות אני מסובב רבע סיבוב, והעצם מתרחקת ברבע מילמיטר כל שש שעות", מסביר אחד מהם, שעבר את הניתוח. "כל יום מילמטר, סך הכל 120 יום, 12 סנטימטר".

"זה ימים של בכי, והשיקום ארוך מאוד"

לדבריהם מדובר בתהליך ארוך, קשה, כואב ומורט עצבים. "זה כמו מיטת סדום שמותחים לך את כל האיברים הפנימיים, ונחתכים, וחותכים בעור, וזיהומים וכאבים שאי אפשר להסביר אותם", הם אומרים. "ימים של מורפיום, בחורף קר כי הברזלים בחוץ קפואים, אז בעצמות קר. אי אפשר לכופף את הרגל, כי השרירים נמתחים. ללכת מהסלון לשירותים לוקח 40 דקות. זה ימים של בכי, והשיקום ארוך מאוד. לאט לאט. כמעט שנתיים שבסופם גבהתי בעוד 12 סנטימטרים".

האם יש לכם בית קטן שמותאם לגודל שלכם? הייתה השאלה הבאה. את התשובה עליה ענו נמוכי הקומה כשהם מתאפקים לכבוש בתוכם את הצחוק:

"לא, אין לי את הבית של פיסטוק", אמר האחד. 

"לא, יש לי בית גדול מותאם", צחקה בקול מתגלגל האחרת. "למה קטן? אני רוצה הכל גדול, והרבה ומתוק. שום דבר אין לי קטן. חוץ ממני". 

"זה לא בית של גמדים. שום דבר בו לא מונגש לי. את הגמדים שמתי בחוץ, עם גינה מהממת".

"יש לי אחיות, אמא ואבא בבית. זה צריך להיות מותאם גם להם. אני לא חושבת שיש משהו שרואים שמותאם לאיה, כי היא נמוכת קומה".

"שום דבר לא מותאם, באמת. לא המיטה, לא הארון. אתה מסגל לעצמך יכולות להבין איך אתה מתמצא במרחב".