סיפורים אישיים
הרב פינקוס: "שקית החלב הזו נשלחה עבורי ישירות משמים"
"הבעיה היא שקצת שכחנו את הקדוש ברוך הוא, אנו לא מדברים עמו כמעט. לא מתקרבים אליו באמונה שלמה. אנו לא יודעים לקנות חלב בסופרמרקט ולדעת ששקית החלב הזו נשלחה מידי הקדוש ברוך הוא במיוחד בשבילי"
- נעמה גרין
- י"ז אלול התשע"ט
(צילום: פלאש 90)
ד', תושב יוהנסבורג, ישראלי לשעבר, מספר על דמותו של הרב שמשון דוד פינקוס זצ"ל. הרב פינקוס היה מרבה לטוס לדרום אפריקה על מנת לחזק את היהודים תושבי המקום. התיאור, בלשונו של המספר ללא שינויים, מובא בספר המומלץ "השמש בגבורתו".
"נסיעותיו של הרב פינקוס לדרום אפריקה היו כרוכות בהוצאות כספיות. מלבד כרטיסי הטיסה היה צורך לשכור עבורו דירה קטנה של חדר וחצי שתשמש לו כאכסניה, וגם לשכור רכב שיאפשר לו להגיע במהירות וביעילות לכל המקומות שבהם מסר את שיעוריו ושיחותיו ביוהנסבורג הגדולה (מדובר על עיר בשטח הגדול פי שמונה משטחה של ירושלים), ובדרום אפריקה בכלל, ועוד הוצאות שונות. אני אמנם לא חרדי, אך בכל זאת רציתי להיות שותף ולממן חלק מההוצאות הללו. עם זאת, ביקשתי להישאר אנונימי ובלי שהרב פינקוס יידע מי נותן את הכסף", מספר ד'.
"אולם הרב מיאן ליטול פרוטה. 'עד שיבוא ללמוד אתי חצי שעה או שעה ביום לא אקח כסף', הצהיר. סירובו המוחלט ליטול את אותן הוצאות צנועות והכרחיות לא הותיר לי ברירה ובאתי ללמוד עמו", מוסיף ד' ומתאר את אישיותו של הרב ששבתה אותו בקסמיה.
"ואז, כאשר נפגשנו, נוכחתי לדעת כי מדובר באישיות שאי אפשר לתאר. אולי יש מישהו שימצא מילים מדויקות יותר, אבל אני אומר שכולו היו עשוי מאהבה עצומה ליהדות וליהודי, וזו כנראה הייתה הסיבה שאנשים נהו אחריו כאן בדרום אפריקה.
"פעם שוחח אתי בכאב אודות פלוני, והתבטא: 'לי כואב שיהודי כזה לא ישמור שבת. הוא חי חיים ריקניים, עצובים, וכי איזה טעם יש לו בחייו? מה יש לו? אוכל וכסף, עוד תאוות. הוא נשמה אבודה'", מצטט ד' את דברי הרב פינקוס. "הכאב בצבץ מכל מילה שאמר, וליבו יצא להביא דבר ה' בלבבות של יהודים מתוך אהבה ורחמנות".
"הוא החדיר בנו, למשל, כי הבעיה בעבירה היא לא העונש בלבד, ואם אתה, לדוגמה, מדבר לשון הרע - אתה הקרבן של המעשה הזה. העבירות הן נזק ולכלוך לבעליהן", מדגים ד' את אחד מני אלפי רעיונות ששמע מהרב פינקוס. "עוד החדיר בנו כיהודים בדרום אפריקה את המושג 'צורה של יהודי'. הוא הרבה להגדיר את מהות היחס והקשר של היהודי לקדוש ברוך הוא – כנישואין או כאירוסין, ולכן פשוט שההתנהגות צריכה להיות מרוממת, כי בחיי בית - אם אין קשר של אהבה וידידות - אין כלום. שם, בבית, אין תועלת בקשר חיצוני בלעדי העומק של שייכות.
"'אנחנו בסדר', היה אומר הרב פינקוס, 'ואפילו מקיימים מצוות, אבל הבעיה היא שקצת שכחנו את הקדוש ברוך הוא, אנו לא מדברים עמו כמעט. לא מתקרבים אליו באמונה שלמה. אנו לא יודעים לקנות חלב בסופרמרקט ולדעת ששקית החלב הזו נשלחה מידי הקדוש ברוך הוא במיוחד בשבילי. הקדוש ברוך הוא הנמצא בכל מקום דואג לי ואני מאוד קרוב אליו'". את השיחות המרוממות הללו נשא הרב פינקוס בפני אנשים המחוברים ליהדות רק דרך 'מסורת' ו'קהילה', ורבים מהם נהו אחריו באהבה.