מכתב לאחותי היקרה, שהחליטה לא להצביע היום

אחותי היקרה!

אני שמחה לשמוע ששינאה אין בה מספיק כדי להזיז אותך לקלפי. אני ממש מעריכה את זה.

אמרת שלדעתך בכל מקרה לא יהיה שינוי.

אני רוצה לספר לך איפה כן יכול להיות שינוי. ושינוי לרעה.

אם תוקם ממשלת אחדות חילונית בלי החרדים זה בכלל לא רק עניין של אפליה, לזה כבר התרגלנו. בהרבה ממשלות החרדים היו באופוזיציה ונשארו בחיים כדי לספר על זה. והמשיכו ללדת ילדים ולשלוח אותם למוסדות שלנו ועולם כמנהגו נוהג.

המלחמה שלנו היא לא על התקציבים שלנו. כבר נגסו לנו בתקציבים בכל דרך אפשרית ואנחנו כבר לא בונים על המיליונים המרשרשים של המדינה. זה משהו שבכל מערכת בחירות עולה על השולחן ומשוסע לגזרים ומתכווץ ופלא שעדיין לא נעלם.

המלחמה היא גם לא באמת על הגיוס. למדינה אין תקציב לממן גיוס המוני של בני ישיבות. האוכל שלהם יקר מדי, שירותי הדת שהם צורכים יקרים מדי, התשלום לכל מחזורי הגיוס הנרחבים הללו יקר מדי. גיוס חרדים זה רק משהו לנפנף איתו בכל פעם שצץ פוליטיקאי ירוק זוטר וחסר רזומה שאין לו במה לנפנף.

המלחמה האמיתית היא על הציבור הישראלי הכללי. הציבור שעדיין יש לו פינה חמה בלב ליהדות.

זה לא סוד שתנועת התשובה הפכה לזרם המוני. אין בית חילוני שלא מקושט בחוזר בתשובה אחד או שניים או יותר במשפחה.

מה שנושאי הדגל של "ממשלת אחדות חילונית" מבקשים לעשות זה להביא הנה את הרפורמיות כתחליף ליהדות האורתודקסית. שאם אדם חילוני ישקול להתקרב לדת הוא יתקרב לדת הרפורמית ולא לדת היהודית (ושלא יבלבלו אותך - מדובר בשתי דתות נפרדות). הרפורמים בארצות הברית "הצליחו" עד כדי כך שכבר לא נשארה להם קהילה. הנכדים שלהם מעדיפים לשבת בחנוכה סביב עץ חג המולד ולפתוח מתנות, מאשר לשבת סביב החנוכיה שהסבא שלהם פשוט לא מסוגל לוותר עליה מטעמי נוסטלגיה.

הקהילות שלהם מתייבשות והם צריכים מצטרפים חדשים. לכן הם נושאים עיניים לארץ ישראל. לריכוז הגדול בעולם של יהודים לא אורתודקסים שטרם התבוללו.

הרפורמים רוצים גיור שלא מחייב קבלת עול מצוות. זה בדיוק כמו להירשם ל"שומרי משקל", להמשיך לזלול ג'אנק פוד וממתקים, ועוד לדרוש להצטרף לקבוצת בלט מפורסמת בטענה שאתה רזה וקליל כנוצה.

מה יקרה אם הם יצליחו?

הם ישללו את הלגיטימיות של היהדות האורתודוקסית וינגסו מהתקציבים המועטים שעומדים לרשותה.

איך זה ישפיע על אנשים כמוך?

אם תרצי לפני החתונה לטבול במקווה, צפי למצוא בור שפכים עם ירוקת (ואולי גם כמה צפרדעים). כי אי אפשר לתחזק מקווה בלי תקציב.

הילדים שלך ישמעו בבית הספר בשיעורי תנ"ך ש"יכול להיות שהיה מתן תורה. אבל ייתכן שהתנ"ך הוא מסמך שנכתב (חס וחלילה) בידי גורמים כאלה ואחרים"...

הילדים שלך יהיו בוודאות יהודים (אמא יהודיה = ילדים יהודים). לגבי הנכדים שלך:  הילדים של הבנות בוודאות כן, הילדים של הבנים - השם יעזור. לכי תסבירי להם למה זה "לא מרגיש לך נכון" שהם יתחתנו עם כאלו שאינן יהודיות. או עם כאלו שעברו גיור רפורמי.

אם הרבנות הראשית תפורק, תוכלי ללכת למסעדה ולעולם לא תדעי אם בהמבורגר שהזמנת יש את הפרה שהקאובוי לכד או את הסוס שהוא רכב עליו (אני לא צוחקת, כבר היה סיפור כזה באחת הרשתות).

רוצה לבלות שבת עם המשפחה? רק אם המעסיק שלך או של בעלך לא יגיד שיש פרויקט דחוף במשרד.

ולמה בכלל אתם על פיסת הקרקע רוויית הקרבות הזו? למה לא ללכת למדינה אחרת? הרי אם אין הוכחה כביכול לאמיתות התנ"ך, אין באמת הוכחת בעלות של היהודים על הארץ הזו ואולי באמת הגיע הזמן שהיהודים יוותרו על טענה שהם עצמם טוענים שהיא לא מבוססת.

ירושלים בירת ישראל? הא, כן, יש שם רחבת תפילה רפורמית, אז יש זיקה יהודית כלשהי למקום הזה. אולי ירושלים תהפוך לעיר תחת פיקוח האו"ם שיוודא שלכל העמים והדתות יש זכויות שוות בה.

אני אומרת לך במלוא הכנות והרצינות שלא הגזמתי אפילו במילה אחת.

אני מבקשת ממך. בשבילך. בשביל הנכדים שלך. בשביל הארץ שבצבא שלה שירתת עד לא מזמן. בשביל המסורת שלך. בשביל הדורות של הסבים שלך שנשאו עיניים ליום שבו את תגורי כאן. בשבילם תלכי להצביע.

אני מבקשת ממך שתצביעי לאלו שיילחמו בשביל שנבואת הזעם שתיארתי לך לא תתגשם. אם ממילא תכננת לא להצביע, מה מפריע לך לשים בקלפי ש"ס או ג' (יהדות התורה)?

ואם תחליטי לבחור ש"ס או ג', את יכולה לעמוד מאחורי הפרגוד ולומר בשקט: "ריבונו של עולם, מה שאני שמה פה במעטפה זה כרטיס שנה טובה ממני אליך. בשביל שהקשר בינך לביני יישאר. כי אתה אבא שלי ואתה רוצה שאני אוכל לבלות את השבת בבית עם המשפחה, שאני לא אוכל כל מה שזז ולא אתן יד להצטמקות העם היהודי".

אוהבת אותך בכל אשר תבחרי.