"ויתרתי, כבוד הרב, אני רוצה ברכה לשידוך בזכות זה". שידוך של שני ותרנים

לפני כמה שבועות הוזמנתי לתת הרצאה בנופש נשים, במלון לאונרדו פלאזה בים המלח. זה היה בדיוק בזמן של הפגנות האתיופים, כך שפחדתי מפקקים ומאיחורים, והחלטתי לצאת מוקדם. כמובן, גם הגעתי מוקדם, כשעתיים לפני הזמן.

בזמן שנותר לי עד ההרצאה, החלטתי לרדת חוף הנפרד של ים המלח. היה יום חם מאד, והחוף היה ריק כמעט לחלוטין – חוץ מאדם אחד שישב בחוף גם הוא.

אני תמיד מחפש מישהו לדבר איתו, אז החלטתי – רק אני והוא בים המלח, רק שנינו, אני הולך אליו לדבר איתו. ניגשתי אליו ושאלתי לשמו. הוא לא הכיר אותי, אבל ענה לי וגם שאל אותי "הרב, מה אתה עושה פה?". הסברתי לו שירדתי להתאוורר קצת, והחזרתי לו באותה מטבע – "מה אתה עושה כאן?".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

הוא סיפר לי שהוא עובד בתעשייה האווירית בישראל, ושבאותו יום הם יצאו לטיול גיבוש לים המלח, 25 חבר'ה. הם טיילו יחד, עד שהגיעו לשלב שבו עשו להם טיול ריינג'רס – ג'יפים. רק מה? הביאו להם 6 ריינג'רים, כשבכל אחד מהם יש 4 מקומות. יחד... 24. אחד נשאר בחוץ...

בעל הריינג'ר לא הסכים שייכנסו 5 אנשים לריינג'ר אחד – זה לא בטיחותי, ויש גם בעיות עם הביטוח כמובן. אחד מתוך הקבוצה היה צריך לוותר על הטיול.

"אני ויתרתי", הוא סיפר לי. "חברים שלי נמצאים בריינג'רס, הם חוגגים, ואני נשארתי בים המלח...".

"למה ויתרת?", שאלתי אותו.

"תראה", הוא אמר, "בשבוע שעבר שמעתי שיחה של הרב זאיד, על החשיבות של הוויתור".

"מה אתה אומר?!", נפעמתי, "נעים להכיר. אני הרב זאיד"...

הוא התרגש והופתע מאד, כמובן, ואז בקש ממני שאברך אותו. "בזכות ששמעתי את השיחה של הרב, ובזכות זה שוויתרתי – אני רוצה שידוך", הוא אמר. התברר שהוא בן 28, ומחכה מאד למצוא את הזיווג שלו. טוב, ברכתי אותו כמובן.

יצאתי מים המלח, הגעתי למלון ודברתי מול קהל הנשים. אחרי השיחה, מיהרה אחרי אישה. "כבוד הרב, אני רוצה ברכה". "בשביל מי?", שאלתי אותה. "בשביל גיסתי", היתה תגובתה.

"גיסתי, רווקה בת 28, סגרה על נופש 3 ימים בים המלח", היא סיפרה. "שמעתי על זה וגם אני רציתי לצאת. אמרתי לבעלי שאני רוצה, והוא הסכים, אבל היתה בעיה – מי ישמור על הילדים? יש לי שמונה ילדים, כן ירבו, ולא פשוט להשתלט עליהם 3 ימים...

"גיסתי החליטה לוותר בשבילי על הנופש שלה. היא זו ששומרת עכשיו על הילדים, ובזכותה אני פה. הרב", היא סיימה, "תברך אותה בשידוך".

הסכמתי כמובן... "בעז"ה אני אברך אותה", אמרתי לאישה שעמדה מולי, "יהיה לה שידוך טוב – ונראה לי שהשידוך שלה במים, בים המלח"... היא לא הבינה למה אני מתכוון, כמובן. בקשתי ממנה את מספר הטלפון של גיסתה, ומיהרתי בחזרה אל החוף הנפרד. היה לי ברור שיש כאן שידוך מתאים, שידוך של שני ותרנים. זה שוויתר על הטיול, וזו שויתרה על הנופש בשביל גיסתה. שידוך משמים.

והשידוך, הודו לה', קם והיה.