סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: אתה, אחי ורעי
להרגיש כל יום כחדש, לבחור בחירות טובות, ההשפעה של תנועת החסידות וההכנה המיוחדת לראש השנה
- סיון רהב מאיר
- פורסם י"ט אלול התשע"ט |עודכן
הנה תזכורת חשובה שכתב אבי רט, שלושה ימים לפני הבחירות: "יש הרבה דרכים לתאר יחסים בין יהודי ליהודי אחר. בפרשה שקראנו בשבת, כי תצא, התורה משתמשת פעם אחר פעם בשתי מילות מפתח: 'אָחִיךָ' ו'רֵעֶךָ'. התורה כאילו מתעקשת על המילים האלה. פעם אחר פעם, בנושאים שונים, בהלכות שונות, הוא תמיד נשאר אחיך: 'לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ... הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ... ולֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ... ואם זה לא אָחִיךָ, אז זה רֵעֶךָ: כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ... וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ'. זו לא סתם בחירת מילים, זו אמירה חברתית: האיש הזה מולך שמחפש את מה שאיבד, האיש שזקוק לנדבה, האיש שאתה מעסיק – הוא לא סתם אדם. אתה אולי לא מכיר אותו, לא יודע איך קוראים לו ואולי מעולם לא נפגשתם, אתם לא מאותה עדה או מפלגה, אבל יש ביניכם אחווה, ברית, קשר עמוק. לא משנה מה צועקים הקמפיינים. התורה מזכירה לנו סוד קיומי שמגדיר את כולנו: אחים ורעים".
כחדשים
האם מישהו צילם הבוקר בהתרגשות את הילדים לפני ששלח אותם לבית הספר? סביר להניח שלא. ההתלהבות כבר עברה, וזה טבעי. "היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה", נכתב בפרשה. התורה ניתנה לפני אלפי שנים, אבל חז"ל מסבירים למה להשתמש בביטוי "היום הזה": "בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטווית עליהם". כלומר, התורה לא ניתנה פעם, היא ניתנת תמיד מחדש, גם ביום הזה. פרשנינו מסבירים שזה אחד האתגרים הגדולים בכל תחומי החיים. להרגיש כל יום שוב למרגלות הר סיני. לחוש התחדשות דווקא במקומות המוכרים – בזוגיות, במשפחה, בעבודה, בקהילה. בשיר "תפילה" כותבת לאה גולדברג על הרצון הזה שלא לשקוע בשגרה: "לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם / לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל". בחלק קצת פחות מוכר בשיר הזה היא כותבת: "וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִים, זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ / וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם / וַתֵּדַע: כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ / וַתֵּדַע: חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ".
שנזכה שבכל יום יהיו הדברים בעינינו כחדשים.
בחירות טובות
שימו לב לקלפי הזו, מאולפנת "למרחב" בפתח תקווה: השבוע הכריזו שם על בחירות. כל תלמידה בוחרת תכונה שהיא תנסה לשפר לקראת השנה החדשה, מידה שהיא רוצה לתקן, נכנסת לקלפי ומחליטה איזה פתק לשים במעטפה. אפשר לבחור בין ענווה, עין טובה, יוזמה, התמדה, יושר, שמחה ועוד. בסוף הבחירות כל הפתקים ייספרו, והתוצאות – מה הכי חשוב לתלמידות לעבוד עליו בחייהן? – יתורגמו השנה לסדנאות וללימוד בכיתות.
ביקשתי מהבנות הסבר לפרויקט, וכך הן ענו: "עבורנו זוהי תזכורת שהבחירות ממש לא מסתיימות היום. חשוב להצביע, אבל בחירה היא לא אירוע חד פעמי. הבחירה החופשית היא עיקרון יסוד ביהדות, ואנחנו בוחרים בכל רגע ורגע איך להתנהל בעולם הזה. יהי רצון שנבחר בחירות טובות".
לא הכל בחירות
המילים האלה נכתבות מהאולפן, למחרת הבחירות. אין תשובה ברורה לשאלה מי ניצח ומי הפסיד בבחירות האלה, המצב הפוליטי תקוע ומורכב. במהלך הלילה סימס לי מישהו כך: "למה לא תכתבי על י"ח באלול? אחרי י"ז באלול, יום הבחירות, מגיע י"ח באלול, יום ההולדת של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, ורבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. אנחנו זוכרים ומציינים את התאריך הזה עד היום. שניהם לא התמודדו מעולם בבחירות ולא נבחרו בקלפי, אבל חוללו מהפכה בעולם היהודי כולו. תנועת החסידות הוסיפה אור וחום ומשמעות לחייהם של מיליונים במשך כמאתיים שנה, עד לרגע זה. המערכת הפוליטית חשובה, אך לא בלעדית. זה גם מסר עבור רובנו, שאיננו פוליטיקאים: למרות שכבר שנה אנחנו עוסקים בעיקר במה שהם עושים, גם מה שאנחנו עושים חשוב מאוד. לא רק י"ז באלול משפיע, גם י"ח באלול משפיע".
סליחות
שמענו כאן הרבה את הביטוי "נוהרים" לאחרונה. הלילה ראיתי אנשים נוהרים, לסליחות בכותל המערבי. אלפים אלפים, מכל הארץ, מכל הסגנונות, עומדים יחד בשעה מיוחדת במקום מיוחד ופותחים את הלב. חלקם מכירים את המילים בעל פה, חלקם פחות. עמדתי ליד קבוצה שהסתכלה על המילים בפעם הראשונה, וקצת קינאתי: "בן אדם, מה לך נרדם? קום קרא בתחנונים". "לך ה' הצדקה, ולנו בושת הפנים". "נחפשה דרכינו ונחקורה". "הנשמה לך, והגוף פעלך, חוסה על עמלך". "חטאנו לפניך, רחם עלינו". לפעמים הפיוטים המוכרים משכיחים את המשמעות הפשוטה של המילים.
בדרך לכותל ראיתי מודעות, שעדיין תלויות, על מועמדים שמסבירים למה רק הם חזקים וטובים ומה רע באחרים. התנועה הנפשית אתמול בכותל הייתה הפוכה, וזו רק הכנה לכל המסע של ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור: לחפש במה אני לא בסדר, ולא לזרוק אחריות על אחרים. לא לשדר שאני הכי חזק ועוצמתי, אלא להכיר בכך שאני חלש וזקוק לחסד ולרחמים. וכן, גם לדעת להודות בכך שאני לא מושלם, שטעיתי, ושאני רוצה להשתפר.
במוצאי שבת גם בני עדות אשכנז יצטרפו לבני עדות המזרח לאמירת הסליחות. נדמה לי שהתזמון השנה מתאים לכולנו מאוד.