הימים הנוראים בבית משפחת קנייבסקי: תהילים, תפילות ושפע וחסדים

הרבנית רות צביון, בתו של הגר"ח קנייבסקי, מתארת בספרה "בית אמי" את הימים הנוראים בבית הוריה הגדולים.

החל מימי הסליחות שררה בבית משפחת קנייבסקי אווירה של רצינות וכובד ראש. בני המשפחה היו מרבים באמירת תהילים, כאשר בראש השנה, בכל יום מעשרת ימי תשובה וביום כיפור – נהג הרב קנייבסקי לומר את כל 150 הפרקים שבספר התהילים.

את התפילות התפללו בני המשפחה בבית הכנסת 'לדרמן'. הרבנית הקפידה לא לאכול עד אחרי תפילת מוסף, אך במשך שנים היתה טורחת לעלות בעצמה הביתה, בהפסקה שבין שחרית למוסף, וזאת כדי לשרת את האורחים והנכדים שנכנסו לקדש ולטעום בביתה, הסמוך לבית הכנסת. הרבנית היתה מגישה להם מיץ ענבים ומכבדת אותם בעוגות מעשה ידיה. לאחר מכן מיהרה לחזור לבית הכנסת, כשהיא שבה לטפס במעלה המדרגות של 'לדרמן'.

לאחר סעודת היום, היה הגאון הרב חיים קנייבסקי יושב ואומר תהילים. לאחר תפילת מנחה לקח את ילדיו לאמירת תשליך בגן העיר המפורסם של בני ברק, שם היה אגם עם דגים. לאורך כל הדרך היה הרב אומר תהילים מתוך הספר, ובדרך חזור היה עולה לבקר את בן דודו, הגאון ר' שמר'ל גריינמן, שהיה מרותק למיטתו שנים רבות והתגורר ברחוב וולפסון, הסמוך לגן העיר.

הרבנית ממשיכה ומספרת כי את מנהג ה'כפרות' קיימו בבית הוריה בליל ערב יום כיפור, ב-4 תרנגולים: תרנגול לאבא, תרנגול לאמא, תרנגול לכל הבנים ותרנגולת לכל הבנות. לפני עשיית ה'כפרות' בדקנו האם העוף הולך 4 אמות. לאחר ה'כפרות' היו בני המשפחה לוקחים את העופות לשוחט כדי שישחטם, כאשר הרב זוכה במצוות כיסוי הדם. את הכפרות פדו בכסף, שאותו העניקו לעניים. במהלך הלילה נותרה הרבנית ערה כדי להכשיר את העופות ולבשלם לסעודת ערב יום כיפור. חלק מן העופות נשלחו למשפחה נזקקת. זמן מה לאחר סיום הכנת הסעודה מיהרה הרבנית לצאת לאמירת 'סליחות' בבית הכנסת, סמוך לעלות השחר.

יום כיפור – תפילות וחסדים

ביום כיפור היתה אווירת הרצינות ואימת הדין בחלל הבית ממש. הרבנית ביקשה שיסיימו במהירות את הסעודה המפסקת כדי שתוכל להקדים להגיע לבית הכנסת ולומר את כל התפילות והתחינות שנהגה לומר. ביום זה לבשה הרבנית ע"ה מטפחת לבנה, מה ששיווה לה מראה של קדושה והוד.

"השכנוּת לבית הכנסת הביאה לביתנו אורחים", מספרת הבת, ומציינת כי הרב דוד קורלנסקי, בשנתו האחרונה, סבל מחולשה בליבו. הוא חפץ מאוד לצום ביום הקדוש, והרופא הורה לו שאם ינוח כל היום יוכל להתענות. "זוכרת אני כיצד ישב כל היום במרפסת ביתנו כדי לשמוע את התפילות העולות מבית הכנסת", מוסיפה הבת ומספרת.

במוצאי הצום בשנים האחרונות הגיעו רבים, לפעמים אף יותר ממניין, אל בית הרב בסוף הצום, כדי לשמוע הבדלה מפיו. לאחר מכן נשארו כולם לסעודה. אף על פי שהיה זה לאחר צום, היה ברור שבבית הזה מחכים בשמחה לבואו של כל אחד", מציינת הבת בהתפעלות.

הרבנית קיבלה את הבאים בסבר פנים יפות. בקושי טעמה כזית, וכבר פנתה להגיש לקהל סעודה דשנה: חלות, דגים, סלטים, מרק ומנה אחרונה, כשאיש לא הצליח לשכנעה להתיישב אף היא לאכול בנחת. לאחר שנסתיימה הסעודה, והאורחים יצאו שבעים ומרוצים, נפנתה אמא לסעוד בעצמה...", מסיימת הבת את דבי בהתפעלות. כך נראו הימים הגדולים והנוראים בבית גדול הדור.