"לא ידעתי אם גייסו את בעלי במהלך השבת"; השבת של רבקי בינעט

מהי שבת בשבילך?

"זמן של מנוחה, רוגע ושלווה. זמן של כיף ומשפחה".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"כבר ממוצאי שבת מתחילות אצלי ההכנות לשבת הבאה: אני משתדלת לנקות את הפמוטים ואת הזכוכיות של מדף הנרות, מכניסה את כל פריטי השבת למקום כשהם נקיים ומסודרים, חוץ מהמפה הלבנה שיש עניין להשאיר פרוסה על השולחן עד בוקרו של יום ראשון, ועליה ארבעה נרות שבעלי מדליק לכבוד דוד המלך. כשכל הבית מסודר, אני מתיישבת להכין רשימות מדויקות לשבת הבאה: מה נגמר במהלך השבת וצריך לקנות ומה נשאר, מה הילדים אהבו ומה לא, ואיזה סלט כדאי להכין שוב.

"למחרת, ביום ראשון אני מכבסת את בגדי השבת כך שלא אגיע לסוף שבוע ואגלה שאחת השמלות או החולצות השבתיות לא כובסו. ביום שלישי באה העוזרת ואנו מנקות את הבית באופן יסודי. מובן שבימים חמישי וששי אני שוטפת את הבית שוב, אבל לפחות הניקיון היסודי לשבת כבר מאחוריי. ביום רביעי בערב – בעלי, 'שר החוץ' שלנו, עושה קניות, בעיקר של פירות וירקות. הוא אוהב לבחור אותם ויודע לעשות זאת היטב. ביום חמישי הוא קונה את העופות, הדגים והבשר, ומתחיל בבישולים. כן, הוא זה שמבשל אצלנו בבית. הוא נכנס למטבח כשהייתי בשמירה לפני הלידה של התאומות, ומאז גילינו את כשרונו בבישול, והמלאכה הפכה לתחביב האישי שלו. חמותי ע"ה הייתה בשלנית אלופה, כך שהכישרון לבשל עבר אצלו במשפחה, והיום אני אפילו לא מתערבת לו בבישולים - הוא מעדיף שאתפנה לניקיונות ואשאיר לו את הזירה המתבשלת. לאחרונה, הבנות הגדולות כבר מצטרפות אליו במטבח ונהנות ללמוד ממנו את סודות המקצוע, וכך הוא מתחיל את הבישולים, נותן להן הנחיות והוראות, והן ממשיכות אחריו. התאומות בנות השתיים עשרה והבכורה בת השש עשרה מסיימות את הבישולים ואת הכנת הסלטים, והגדולה אוהבת לאפות ומופקדת גם על אפיית העוגות. אם יש צורך בקניות נוספות – הבנות משלימות וקונות בערב, כך שביום ששי לא יישארו לנו ספיחים מיותרים.

"בשעת הצהריים של יום חמישי בעלי נח מעט, ובערב, לאחר שיעור בדף היומי,  הוא יוצא לעבודתו הקבועה במאפיה המשפחתית בקרית גת – 'המאפיה של בינעט'. בשונה מרוב הבתים, אצלנו בעלי הוא זה שזוכה מדי שבוע להפריש חלה... אם אני רוצה להפריש בעצמי חלה, אני נוסעת למאפיה ומקבלת שם את הזכות... אגב, הרבה נשים מגיעות למאפיה ומבקשות להפריש חלה, ויש להן הרבה סיפורים מרגשים סביב העניין.

"ביום חמישי אני משתדלת מאד לסיים את כל הכביסות והניקיונות, בעזרתה של חברה שבאה אלי כל שבוע ועוזרת בכביסות ובגיהוצים. חשוב לי מאד שלא להשאיר עבודה ליום ששי, ושזה יהיה יום רגוע של ציפייה לכבוד שבת. אם הבנות רוצות להכין קינוח מיוחד או עוגה נוספת – הן כבר יודעות שהתנאי הוא שזה יהיה אך ורק ביום חמישי. בליל חמישי הכול צריך להיות מוכן ומצפה לכבוד המלכה. כשהכול מוכן, הן נהנות לטעום ממרק העוף של שבת – בעלי מכין סיר ענק של מרק, עם הרבה הרבה עצמות עוף, ירקות, פטרוזיליה, וקניידלך נהדרים מהמתכון של חמותי ע"ה. בכל השנים היא הייתה שולחת לנו את הקניידלך המפורסמים שלה, זה היה העונג שבת שלנו. מאז פטירתה אנו נאלצים להכין אותם בעצמנו, ואף פעם הם לא יוצאים משובחים ונימוחים כמו הקניידלך שלה. כנראה היא הכניסה שם גם את הלב הבוער שלה, ולא רק את החומרים הפשוטים הנקובים במתכון.

"הכיף שלי הוא באמצע הלילה, כשאני קמה להאכיל את התינוק: אז אני הולכת למטבח, ומכניסה את כל הסירים שהצטננו למקרר. סירים שעדיין חמים יוכנסו למקרר רק בבוקר של יום שישי, אבל אני לא מוטרדת מכך. במשך שנים אנו נוהגים כך, ומעולם לא התקלקל לי אף מאכל. לפני שבת הסירים עוברים אל הפלטה, והכול נותר טרי וטעים לכבוד שבת.

"בעלי נשאר לעבוד במאפיה כל הלילה, ובבוקרו של יום שישי הוא חוזר הביתה עם חלות טריות ומדיפות ניחוח, מעשה ידיו, או ידי אביו. מעניין לספר, כי חמי – אביו, בעל המאפייה בעצמו, אוהב דווקא חלות אפויות ביתיות. במשך שנים חמותי אפתה אותן במסירות ובמיומנות, עד שלפני חמישה חודשים היא נפטרה, ומאז חמי לא מוותר, וטורח בעצמו על אפיית החלות במו ידיו, במטבחו הביתי. והחלות שלו – ממש עונג שבת!

"בבוקר, כשבעלי חוזר מהמאפיה, הוא מביא עמו גם ערמות של חלות שהזמינו לקוחות ברחבי אשדוד. הוא יוצא להתפלל שחרית, ולאחר מכן נוסע לחלק את ההזמנות לבתי הכנסת ולאנשים פרטיים. החלוקה אורכת לו כשעה וחצי, ובסיומה הוא מגיע עייף ומותש לאחר לילה ללא שינה, ונכנס לישון. כולנו משתדלים לשמור על השקט, כך שיום שישי אצלנו חייב להיות רגוע ושליו. משום כך ביום שישי אנו לא מבשלים ולא אופים בדרך כלל, אבל איכשהו, לי תמיד נשארת עבודה... רק הניקיונות האחרונים לאחר ארוחות הצהרים של הילדים מספקים לי שפע של עבודה.

"כשהילדים חוזרים ממוסדות הלימוד, הם מתיישבים לאכול. בדרך כלל אגיש להם ארוחה בשרית משביעה כמו שניצל, קוגל תפוחי אדמה (מהמאפייה כמובן...) ופתיתים כדי שיהיו שבעים ורגועים במהלך היום. אחר כך כולם מתקלחים, כשאני מקלחת את התאומים הקטנים, והתאומות עושות ביניהן תורנות מי תקלח את התינוק. בגלל שהשעה עודנה מוקדמת, יחסית, הבנות לובשות חלוקים שבתיים ולא את בגדי השבת. כך הקטנים יושבים ומשחקים בפליימוביל שלהם בנחת, הגדולות נחות אף הן, ואני עוברת על הבית ומבריקה אותו בפעם האחרונה לפני שבת. אז גם מגיע, כמו תמיד, היצר הרע המיוחד של ערב שבת, ומנסה לשכנע אותי: 'תעשי עוד סלט, תכיני עוד קינוח', אבל אני נחושה לשמור על יום שישי רגוע, ומעדיפה להתמקד בספונג'ה מהירה ובהברקת אקונומיקה במשטחי השיש והכיורים, כדי שהבית יהיה מצוחצח ונוצץ לכבוד שבת.

"קרוב לכניסת שבת הבנים מתלבשים, ובאים למטבח כשהם מסורקים ומטופחים לקבל צלחת מרק חמים וטעים מהפלטה, עם טעם של שבת. סיר ענק, כבר אמרתי?".

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"ראשית, חלות של מאפית 'קרית גת' של סבא ואבא. לצד החלות יש סלטים מגוונים: הילדים אוהבים סלט טחינה, הבנות מכינות סלט עגבניות טחון, ובעלי אוהב סלטים חיים כמו עגבניות שרי עם הרבה שום, סלטי חסה, וסלט פלפלים שהוא עצמו מכין. יש לי חברה מרוקאית ששולחת לנו בכל שבוע ממיטב הסלטים המרוקאיים, והילדים כולם נהנים מהטעם השונה והמיוחד.

"את הדגים היינו מקבלים מחמותי ע"ה במשך שנים. היא הייתה מכינה סיר ענק של דגי קרפיון ממולאים, כמיטב המסורת ההונגרית, וממנו היו נהנים כמעט כל ארבעה עשר ילדיה הנשואים! היא הייתה אורזת לנו דגים ושלחת עם בעלה – חמי למאפיה, ומשם בעלי הביא אותם אלינו לאשדוד. מאז שהיא נפטרה, אנו מסתפקים בקלופס קנוי של געפילטע פיש, ולצד זה מבשלים דגי סלמון, מושט או סול מטוגן, לפי הדג שבתי הגדולה מבקשת להכין. 

"אחרי הדגים אנו אוכלים את מרק העוף המסורתי והאהוב על כולנו, עם הרבה קניידלך ושקדי מרק. כמה שאני מנסה לוותר על אלו האחרונים בגלל הבריאות והמשקל, אני לא מצליחה, הילדים (וגם אמא שלהם, למען האמת) אוהבים מדי את שקדי המרק, ולכבוד שבת אני מעלימה עין. אם בתי הבכורה הכינה ביום חמישי מוס או גלידה היא תגיש אותה בשלב זה, ואם לא – לא צריך. לרוב, לאחר מנת המרק כולנו שבעים וכלל לא זקוקים למנה נוספת, ואנו מברכים ופונים לישון שינה של שבת - תענוג.

"בשבתות החורף, כשהלילות ארוכים יותר, לפעמים אני מגישה גם צלי עוף ותוספות של אורז וצימעס. וכמובן, זהו צלי הונגרי לפי כל הכללים: הרבה פפריקה, שום, מעט מלח ופלפל שחור ולא יותר. בלי כל השכלולים החדשניים של רוטב סויה, רוטב טריאקי ורוטב ברביקיו - אצלנו הטעמים האלו לא נכנסים לעוף של שבת, מין שמרנות הונגרית טיפוסית.

"בשבת בבוקר אנו מתחילים מיד עם הטשולנט. זה נשמע מפתיע אולי, אבל אנו נוטלים ידיים, בעלי בוצע את החלות, ואני מגישה את הטשולנט. הטשולנט של בעלי ידוע בכל המשפחה כמשובח במיוחד: הוא מכניס לסיר בשר בקר ודווקא של לחי, הרבה שעועית, תפוחי אדמה, ופשטידה, ובלי גריסים, ושקית עם ביצים קשות. לאחרונה הכנסתי גם שקית ובה קצת אורז. אני מגישה את הטשולנט בקערה מרכזית, ואת הביצים מוציאה ומחכה שהן יתקררו כדי שנוכל לקלף אותם, והן הופכות להיות המנה השנייה שלנו. הסלטים מונחים אף הם על השולחן, ומי שרוצה לוקח גם סלטים.

"אחרי הטשולנט בעלי מחלק ויסקי וליקר לכל הסועדים. אני רק טועמת מעט ליקר, אבל הילדים שלא כמוני, למדו לחבב את הטעם האופייני למשקה. אפילו הקטנצ'יק מקבל טיפטיפונת ליקר על המוצץ".

איך נראה שולחן השבת אצלכם?

"שולחן השבת ערוך בכלים חד פעמיים. מאז שהילדים נולדו בזה אחר זה והיו צפופים, בפרט עם שני זוגות התאומים שלנו ב"ה, לא רצינו להתיש את כוחנו בשטיפת כלים, ובחרנו להשתמש בכלים חד פעמיים. לפני כמה שנים, כשעברנו דירה, אפילו לא טרחתי להעביר אתנו את כלי החרסינה, ידעתי שהם כלל לא באים לשימוש. רק לאחרונה אחת התאומות בקשה שנחזור לערוך בכלי חרסינה, והיא מתנדבת לשטוף אותם לאחר הסעודות, ואכן קנינו סט חדש לכבוד ראש השנה.

"אנו משקיעים בסטים יפים ויקרים לכבוד שבת, כולם חד פעמיים. הילדים יודעים שהוצאות שבת וחג הקב"ה משלם, וכך הבנות עורכות שולחן שבת יפהפה וללא טרחה. את הכלים קונה דווקא בן התשע שלי, וזה תפקיד נכבד שהוטל עליו ממש בחודשיים האחרונים. חשבתי אז לעצמי שהוא בודד מדי בין שני זוגות התאומים, ורציתי שיהיה לו מקום לבטא את עצמו גם בבית. הבנות הכינו זו גלידה וזו סלט, זו עוגה וזו מוס, ורק הוא נפל בין הכיסאות. הוא ביקש לעזור גם בבישולים, אבל לי זה לא התאים. אז מיניתי אותו לקנות את הכלים החד פעמיים והוא עושה זאת בגאווה ובסיפוק גדול. הוא יודע שדברי התורה וההשתתפות שלו בזמירות שבת חשובים לנו יותר מהכול, אבל נהנה שיש לו גם מקום פרטי משלו להשתתף בהכנות לשבת".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"כשכולנו יחד שרים את זמירות השבת בסעודות, והשירה עולה בהרמוניה נפלאה. אצלנו מאד אוהבים את זמירות השבת, ואנו יכולים לשיר את הזמירות במשך שלושת רבעי שעה רצופה בכל מיני נוסחים ובכל מיני ניגונים. בעלי גם מלחין בעצמו שירים ומנגינות לזמירות, והבנות משתפות פעולה ונהנות מאד מהעניין. זהו זמן משפחתי וחווייתי מאד עבור כולנו.

"יש פסק זמן שבתי נוסף שאהוב עלי מאד - לאחר הדלקת נרות, באה שבת באה מנוחה. אני מתרווחת על הספה, הבנות לצדי על הספה או על הפוף, והבנים יוצאים עם בעלי לבית הכנסת עם שקית ממתקים. אלו עשר הדקות היחידות בשבוע בהן הבית כולו נקי ומבריק... אנו מתפללות קבלת שבת, ואז הגדולה מבקשת לטייל עם הקטן. הרבה שנים היא חיכתה שארשה לה לרדת לחברות עם אח קטן, ואצל התאומים כל טיול היה מבצע מסובך, ולא יכולתי להרשות לה. אני נשארת בבית השקט במנוחה נדירה, בלי לעשות דבר".

מהו האתגר שלך בשבת?

"להישאר רגועה ולא לכעוס על הבלגן שנהיה... זהו זמן יחיד שכל בני המשפחה שוהים בבית ביחד שעות ארוכות, וככל שאני אוהבת שהבית נקי ומסודר, חשוב לי יותר לא לכעוס על הילדים שמלכלכים ומבלגנים אותו תוך שניות. ויש לי עוד אתגר גדול יותר, שהילדים לא יריבו וישחקו ברוגע ביניהם".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"לכבוד שבת אנו קונים ממתקים ושתיה מתוקה, וכשאנו מחלקים את כל הדברים הטעימים אנו מזכירים ואומרים 'לכבוד שבת'".

שבת בלתי נשכחת:

"לפני חמישה חודשים נולד בני הקטן בבית החולים 'אסותא'. זהו בית חולים חדש בעירנו, וכולם התרגשו מהקרבה והבטיחו לי שיבואו לבקר אותי בשבת. בפועל, בשבת בבוקר נשמעו האזעקות – ברצף מפחיד ומהדהד שלא פסק לאורך כל השבת. זה היה הסבב המשמעותי האחרון, ובו גם היו הרוגים, אחד מהם היה שכן מהבניין לידינו - הרב פשווזמן הי"ד. מסביבי כולם התעדכנו ודברו על הנעשה תוך חילול שבת, והתחושה הייתה קשה מאד. אומנם, מחלקת יולדות ממוגנת כולה ולא הוצרכנו למהר למקלט, וגם הילדים לא היו לבדם בבית. בהשגחה פרטית מופלאה בעלי החליט לפזר אותם למשפחות מארחים, אף על פי שהיה יכול בהחלט להישאר איתם בבית כפי שתכננתי, וכך, בזמן האזעקות הם לא היו לבדם בבית כשהוא בבית הכנסת, אלא היו כל אחד עם מארחיו. ועם זאת, דאגתי מאד לילדים ולבעלי, ולא ידעתי אם גייסו אותו או לא, בתפקידו כקצין זיהוי באוגדת עזה, ואם לא גייסו אותו – מדוע הוא לא בא לבקר אותי?! מה שלא ידעתי הוא, שהדרך מביתנו אל בית החולים עוברת ברובה בשטחים פתוחים, ובעלי ידע שיהיה מסוכן ללכת בה בזמן האזעקות. כך נותרתי לבד בבית החולים, עם הדאגות והפחדים. התקבצנו לנו יחד, שמונה נשים שומרות תורה ומצוות, והתאמצנו להתחזק זו עם זו. גם סעודות השבת המאורגנות למען החולים על ידי בעל החסד, הרב גודמן מחב"ד, הוסיפו המון להקלה ולתחושה השבתית, נאמרו שם דברי תורה והושרו זמירות שבת, ולמרות הכול השבת הקשה הזו עברה עלינו בהתרגשות מיוחדת".

מתכון שבתי אהוב במיוחד:

"הקניידלאך של חמותי ע"ה - הילדים היו רוצים לאכול אותם גם באמצע השבוע, אבל אנחנו משתדלים שלא, זהו מתכון ששמור רק לשבת!".

1 כוס קמח מצה  

1 כוס מים רותחים

רבע כוס שמן

שתי ביצים

כפית מלח

קורט פלפל שחור

קמצוץ אבקת אפיה (לא חובה)

מערבבים את כל החומרים יחד, ומכניסים את העיסה למקרר לשהות של כמה שעות. לאחר מכן מכדררים בידיים רטובות לכדורים בגודל הרצוי ומכניסים בעדינות לתוך מרק עוף רותח.