הרב שניר גואטה בראיון: "אותם חברים וכדורגלנים שחשבו שהשתגעתי, באים היום לשיעורים שלי"

בחיפוש מהיר בגוגל על שחקן הכדורגל שניר גואטה, עולה סרטון ובו רואים את קשר הפועל אשקלון דאז, עם זקן קצרצר וכיפה, שונה אלף שנות אור ממראהו כיום, ובו הוא מכריז לעולם על חזרתו בתשובה. 8 שנים לאחר מכן, גואטה הינו כבוד הרב, שמחזק אנשים רבים, כולל שחקני כדורגל שהכיר אז. מפתיע? כן, המציאות עולה על כל דמיון.

הרב שניר גואטה (32) גדל בעיר הדרומית אילת בבית מסורתי. הוא שיחק כדורגל בתור ילד, ועם הזמן אביו גילה את יכולותיו, ועודד את שניר הקטן להשקיע בתחום. "עם השנים לחצו על אבא שיוציא אותי מאילת, כי קשה להתקדם שם. בגיל 12 הייתי מוכן לעשות הכל בשביל להצליח בכדורגל, ועברתי לפנימיה של מכבי חיפה, המחלקה הכי גדולה בארץ. התקבלתי כבר באימון הראשון. הייתה בי אש, תשוקה גדולה להצליח, וראו את זה בשטח. הייתי מספר אחד בכל הנוגע לכדורגל".

שניר גואטה עם חולצת

איך הרגשת בתור ילד שהגשים את החלום שלו?

"זו עדיין לא הייתה הגשמת החלום. כל עוד אתה לא רואה את עצמך כשחקן מפורסם בטלוויזיה, וגם מרוויח כסף מכדורגל - זה לא נחשב. במכבי חיפה השקיעו מאות אלפי שקלים בבני הנוער, וכל שנה החליפו כ-80% מהשחקנים. חיפשו את הטובים ביותר. חברים שלי עזבו ואני נשארתי. בנוסף לקבוצה, שיחקתי בנבחרת ישראל, נבחרת של 20 השחקנים הטובים ביותר בארץ בגיל שלי. בגיל 20 כבר עשו עליי סרט לטלוויזיה, והכריזו שאני השחקן הצעיר עם הכי הרבה פוטנציאל באותה שנה".

בגיל 19, גואטה עבר מחיפה לנתניה לקבוצת הבוגרים. כאן, בעצם, המהפך החל. "ההורים שלי עזבו את הבית באילת יחד עם האחים שלי כי קיבלנו דירה מהקבוצה. היה לי הכל - חוזה, רכב, כסף, בית. הייתי בטלוויזיה, הפרצוף שלי היה על קלפים של הסופרגול, התחילו להכיר אותי והרגשתי שאני יכול להיכנס לכל מקום. זה היה עולם אחר".

וזה שימח אותך?

"בהתחלה, בטח. אתה נמצא בתחושה אחרת. כל השנים הייתי לבד בפנימיה, ילד בן 12 שבוכה בכל פעם שהוא מדבר עם אמא שלו, מתגעגע לאוכל של הבית. פתאום שיניתי פאזה".

כיפה וציצית במגרש

גואטה שיחק בנתניה ובשנה האחרונה החל להתחזק. המאמן ראובן עטר, שהעלה אותו לקבוצת הבוגרים, שם לב שגואטה מגיע עם כיפה וציצית למגרש, ומתחיל להניח תפילין. "הוא כל הזמן תחקר אותי ושאל אותי מה קרה. 'אתה רוצה להיות שחקן כדורגל או לחזור בתשובה?' הוא שאל. היום ההתחזקות כבר יותר מקובלת בספורט, אבל בזמנו, כששחקן הגיע למגרש עם כיפה וציצית, בליגת העל שמחללים בה שבת, זה לא היה מקובל".

מה קרה פתאום שהתחלת להתחזק?

"תמיד הלכתי לשיעורי תורה, אבל דווקא בתקופה שבה התפרסמתי והצלחתי, אחרי כל גול חזרתי הביתה עם דמעות. אמרתי לעצמי 'ריבונו של עולם, אתה נותן לי את כל ההצלחה הזאת ואני מחלל שבת?', משהו לא הסתדר לי. נצבט לי הלב להבין שאני עושה רע לבורא עולם, והוא עושה לי רק טוב. בשביל להשקיט את המצפון שלי, הלכתי לשיעורי תורה, אבל בראש שלי הבנתי שאני ממש לא בכיוון. אני עושה דברים שאסור לעשות".

למרות המציאות באותם ימים, גואטה הבין שיום אחד הוא יחזור בתשובה. הוא פשוט לא ידע מתי. "בגיל 18 הכרתי מישהי ושאלתי אותה אם היא רואה את עצמה בכיסוי ראש. היא הסתכלה עליי מוזר, לא הבינה מה אני רוצה ממנה. אבל אני ידעתי שיום אחד זה יקרה".

את אשתו פגש באשקלון, לאחר שעזב את נתניה בגלל התחזקותו. "אמא שלי נבהלה, היא פחדה שאני אעזוב הכל. היא התחילה לראות אותי פותח ספרי תורה ולומד. היא חשבה שקרה לי משהו".

הבנת באותו שלב שאתה בדרך לחזרה בתשובה?

"עדיין לא הייתי מוכן לעמוד מול ההורים שלי. הבנתי שביום שאני אגיד להם שאני חוזר בתשובה, אני מחזיר את הכל. הבית שהם גרים בו עם האחים שלי, המשכורת הגבוהה, הרכב. אין לי כלום, אפילו 12 שנות לימוד לא סיימתי כי הייתי עסוק בכדורגל. יום בהיר אחד אני בלי כלום. ובאמת, באותה תקופה אמא שלי לא הפסיקה לבכות ואבא שלי ממש נהיה חולה מזה. לא יכולתי לעמוד מולם, עדיין לא היה לי את הכוח. ידעתי שאני כבר לא יכול לחלל שבת אבל החלטתי לתת לזה עוד שנה עד שאצבור כוחות. הרגשתי שאם אני קם והולך, אני פשוט תוקע להם סכין בגב. מה אני אגיד להם - תחזרו לאילת? הם עזבו את הבית שלהם, האחים שלי עזבו בתי ספר וגנים, בשביל להגיע לנתניה. מצד שני, הקב"ה נותן לי כל כך הרבה הצלחה, ואני תוקע לו סכין בגב".

ההורים שלך בעצמם שמרו שבת, זה לא נראה להם הגיוני שגם אתה רוצה לשמור?

"הם אמרו לי 'תחזור בתשובה בגיל 35, לא עכשיו'. הייתי צריך להתמודד עם התשובות שלהם אבל לא יכולתי לחלל שבת יותר. חשבתי שאם אני עכשיו מחלל שבת והשם מפרנס אותי, אז כשאני אשמור שבת – קל וחומר שהוא בטוח יפרנס אותי. ידעתי שאני אסתדר".

"לא רציתי לתת ליצר הרע לעבוד עליי"

גואטה עבר לקבוצת "הפועל אשקלון" ואמר לארוסתו, אשתו לעתיד, שבסוף השנה הוא עוזב את הכדורגל. "לא רציתי לתת ליצר הרע לעבוד עליי יותר. אמרתי לה שתחשוב מה היא רוצה לעשות הלאה, והיא ענתה שהיא איתי באש ובמים. היא בעצמה עברה תהליך, התחילה להתחזק, ללכת לשיעורי תורה, וחזרנו בתשובה ביחד. עברתי לליגה של שומרי שבת, ושם הבנתי שאני רוצה ללכת עד הסוף ולא לעשות חצי עבודה. רציתי ללמוד בכולל".

אבל אז הגיע הניסיון. כשהוא בן 23, בעודו שחקן באשקלון, גואטה הבקיע גול שכל המדינה דיברה עליו. "הייתי בקבוצה קטנה ואמרו עליי שאני צריך לשחק עם הגדולים. זה היה משחק של שמינית הגמר מול האלופה הפועל תל אביב. אני הייתי קשר, אבל באותו יום לא היה חלוץ, אז החלפתי אותו והבקעתי גול. בסוף הפסדנו, אבל איתי (שכטר, כדורגלן ישראלי - ש.פ), שהיה חבר טוב שלי, ישב באותו יום עם סוכנים מקפריסין שהגיעו לגייס שחקני הגנה. הם החליטו שהם רוצים לגייס אותי. הוא מסר להם את מספר הטלפון שלי, ולא ידעתי מה לעשות".

עד כמה ההתלבטויות היו קשות?

"הבטחתי לעצמי באותה שנה שאני אעזוב את הכדורגל. פתאום נכנס בי היצר הרע. בקפריסין המשחקים הם בימי ראשון, לא בשבת, אז התחלתי לשקול את זה. בכל זאת, זו הייתה משכורת מטורפת, לא דומה לסכומים שהרווחתי בארץ. התקשרתי לאחד הרבנים שלי, והוא ייעץ לי לא להתקשר אליהם. הם התקשרו וסיננתי. לא ידעתי איך להסביר להם שאני חוזר בתשובה, הם בכלל לא יכולים להבין את זה. בעיניהם, מי שחוזר בתשובה נחשב משוגע".

עולם הכדורגל הוא עולם של שקר

גואטה החליט לעשות מעשה ולסלק את היצר הרע. הוא התקשר לכתב מערוץ הספורט ONE ונתן לו את הסקופ הגדול: גואטה לא משחק יותר בשבת. "הוא בעצמו היה בהלם. הכתבה התפרסמה והתגובות היו רבות. חלק כתבו שאני מטורף וחלק כתבו לי 'כל הכבוד'. אפילו החברים שלי צחקו עליי, הם לא האמינו שעשיתי את זה. היום, אותם חברים וכדורגלנים שחשבו שהשתגעתי, באים לשיעורים שלי ומחבקים אותי".

מתי הרגשת שאתה כבר ממש בהתחזקות מלאה?

"עוד כשהייתי בנתניה והלכתי לשיעורי תורה. הייתי בהתחזקות גדולה. ראיינו אותי פעם אחרי גול שהבקעתי ושאלו איך אני מרגיש. עניתי להם שמאז שהתחלתי ללמוד תורה - החיים מחייכים אליי. זו הייתה הכותרת בכל העיתונים. התחזקתי בלימודי התורה והרגשתי את זה בכל פעם שהבקעתי גול".

הרב שניר גואטה עם חברים מהעבר

ואז החלטת לעזוב?

"הרגשתי שאני לא מאושר. עולם הכדורגל הוא עולם של שקר. כשאתה מבקיע - מרימים אותך על הכתפיים, אבל כשאתה מפסיד - מסתכלים עליך בפרצוף עקום. זה שקר. מחבקים אותך רק כשאתה טוב, מה שאין בתורה. אתה נכנס לכולל וכולם מחייכים אליך. כשאתה באימון, אנשים מחבקים אותך ואז מאחורי הגב מקללים אותך או מלכלכים עליך. זה הגעיל אותי. ממקום קדוש וטהור הגעתי לדבר רע ומלוכלך, ככה הרגשתי. התורה נתנה לי משקפיים, והבנתי שאני חי בעולם של פוזה. אני עושה כסף, אבל זה לא מה שבורא עולם רוצה ממני. הרגשתי שאני חייב לברוח משם".

בשביל לברוח, גואטה החליטה לרדת לליגה נמוכה, ליגה שומרת שבת. "עדיין הרווחתי כסף, אבל לא שיחקתי בשבת. עזבתי את אשקלון, כבר הייתי נשוי, הייתי בשבתות בבית, אבל רציתי עוד. למדתי בבוקר, ובערב הלכתי לשחק, עד שהחלטתי שאני רוצה ללמוד גם בערב. למה שאני אלמד רק עד 17:00 אם יכולתי ללמוד כל היום? התייעצתי עם אשתי ועזבתי. למדתי בכולל, ופעם בשבוע נסעתי לנתניה להעביר שיעור".

גואטה העביר שיעור למספר אנשים מצומצם, ומדי שבוע השיעור משך אליו יותר ויותר משתתפים. "ראיתי שאנשים אהבו את מה שאני אומר להם. התחילו להגיע יותר אנשים מכל מיני מקומות - רמת השרון, כפר סבא, חיפה".

איך אתה מסביר את זה?

"אני מניח שהכדורגל סייע לי באיזשהו אופן להגיע ללבבות של אנשים כי הם הכירו אותי, רצו לשמוע את מה שיש לי להגיד. לא הייתי רב שבא להרצות להם, הייתי אחד מהם".  

למרות ההצלחה של השיעורים, גואטה ואשתו עברו תקופה קשה. "בקושי הרווחתי כסף, וגם לא הייתי בבית בערבים. מהעושר שהיה לי עברתי למשכורת של אברך, זה לא היה פשוט. אשתי בכתה, אבל תמיד האמינה שהקב"ה יעזור לנו. לאט לאט התחילו להגיע גם תגמולים. היו מגיעים אליי אנשים ונתנו לי מעשר. היו שם אנשים בכולל שאני הייתי מעשר להם בתור שחקן כדורגל, ולא סכומים קטנים. אף פעם לא הבנתי את המשמעות של זה, אבל פתאום כשאני קיבלתי את זה, הבנתי. בהתחלה ממש הייתי נבוך מזה, אבל אז הבנתי שזה דרכו של עולם. מישהו רואה אותי, שאני לומד ומשקיע, ומחליט לעשר לי. זה נשלח אליי מהקב"ה. פשוט התחלתי לראות אותו בעיניים, הבנתי שהוא שומר עליי ומתגמל אותי, לא רק בעולם הבא, אלא גם בעולם הזה. זה מה שאני אומר תמיד בשיעורים שלי".

יצא מהטרנינג, עבר לשחור לבן

גואטה ואשתו מתגוררים כיום בנתיבות עם שלושה ילדים. הוא נוסע ברחבי הארץ להעביר שיעורי תורה, ובארבעת החודשים האחרונים הביקוש גדל והתפתח. תלמידיו התעקשו לצלם את השיעורים שלו ולהפיץ אותם דרך הרשתות החברתיות; סרטונים שצולמו למרות התנגדותו הראשונית, זכו לעשרות אלפי צפיות בזמן קצר. לשיעורים שלו מגיעים הכל מהכל - חילונים ודתיים, נשים וגברים, בהפרדה. גואטה מאמין שייעודו הוא זיכוי הרבים, ועדיין קשה לו לקבל על זה כסף על מנת שיוכל לפרנס את משפחתו, אבל היום הוא מתרוצץ ממקום למקום, ובארבעת החודשים האחרונים הוא החליט להפוך את זה לרציני יותר. כרב צעיר ועולה, גואטה ממלא את שיעוריו בסקרנים ובשחקני כדורגל מעברו. מה שמושך אותם, כנראה, הוא דיבורו הישיר והכנה של גואטה. "אני מדבר ככה כי זה מי שאני. יש כאלה שהבינו את הדור היום ומנסים 'לרדת לעם', אבל אצלי זה לא העניין. אני מבין את האנשים כי הייתי אחד מהם, ולכן אני מדבר בשפה שהם מבינים. הגעתי מהעולם הזה, וזה כנראה מה שמחבר אותם אליי. זה לא במגמה מכוונת, זה פשוט אני".

כרב שדי נמצא בתחילת דרכו, איך אתה בוחר נושאים לשיעורים?

"אני משתדל לדבר כל פעם על משהו אחר, למרות שזה לא פשוט, אבל אני מנסה לחדש כל הזמן. יש דברים שאני חוזר עליהם, כי פעם את מה שכתבתי שמעו רק מניין והיום שומעים מאות ואלפים. אני מדבר על תשובה, אמונה, ביטחון, מסירות נפש, שבת. ברגע שפונים אליי עם שאלות, אני מבין מה הקהל רוצה לשמוע. אני מדבר על התורה, אבל לא בכובד, אני מוריד את זה למציאות. אנשים צריכים להבין שהתורה מתקשרת גם לכל דבר שקורה לנו היום".

אתה עדיין מקבל תגובות של "איך עשית את זה?"

"ברור, אנשים עדיין לא מאמינים. רוצים לדעת איך עשיתי את זה. איך ביום בהיר אחד עזבתי את הכל. האמת היא שלא עשיתי כלום, זה הקב"ה לקח אותי בדרך הזו".

דמיינת שתהיה רב בגיל כל כך צעיר?

"לא דמיינתי, אבל ידעתי שאני אזכה את הרבים. זה משהו שנמצא אצלי בראש עוד מגיל 16, לא יודע איך להסביר את זה. הרב שלי הוא הרב דקל אליהו. פגשתי אותו בכולל והוא זה שקידש אותי. הוא נותן לי כתף ומייעץ לי בכל שאלה. בהתחלה הרגשתי לא נוח שמצלמים אותי, אבל הוא זה שעודד אותי לכך, כי הוא אמר שאני עושה את זה במתנה לזיכוי הרבים. זה מצחיק, אני אדם פשוט ובהתחלה הייתי מגיע לכולל עם טרנינג, עד שהרב קנה לי בגדים ללבוש. זה היה לי טיפה מוזר, אבל כבר לא הייתה ברירה. כבר לא יכולתי להגיע מסורבל, הייתי חייב להתלבש רשמי. עם זאת, את המגבעת אני משתדל לא לשים תמיד, כדי לא להרתיע את מי שמגיע לשיעורים".

גואטה מציין שאת כל הכוחות שלו הוא מקבל מאשתו. "אשתי הצדיקה דוחפת אותי בצורה מדהימה. היא לא מגיעה מהעולם הזה, ואני מחזיק ממנה מאוד. אני עשיתי את זה מאהבה לתורה ולמצוות, אבל היא עשתה את זה בשבילי. בזכותה אני יוצא לזיכוי הרבים. כשאני יוצא לשיעורים, זה לא פשוט בשבילה להישאר לבד בבית עם הילדים, אבל בזכותה הרבה מאוד אנשים נהנים, ובזכותה גם אני מתחזק".

ומה עם הילדים?

"גם לילדים קשה כשאני לא בבית. זה לא ממש מעניין אותם מה אני עושה, כי הם רוצים את אבא שלהם בבית. בימי שבת זה זמן למשפחה. זה יום, למשל, שבו אני לא מוכן לצאת. בשבת אני לגמרי שלהם".