איך נדון את עצמנו לכף זכות?

היארצייט של סנגורם של ישראל, ר' לוי יצחק מברדיצ'ב חל ביום חמישי כ"ה תשרי.

מי אני, עפר ואפר - לכתוב עליו, ולכן, כדאי לראות מה כתבו עליו גדולים וצדיקים:

רבי נחמן מברסלב קרא אותו בחייו בשם: "פאר ישראל", וכשנפטר, אמר עליו: "מי שיש לו עיניים פקוחות, רואה ממש שכבה אור העולם ונעשה חושך".

החוזה מלובלין אמר: "כל יום אני קובע לי שעה להודות לה' על אשר שלח לעולם הזה נשמה גדולה וקדושה כרבי לוי יצחק".

רבי שנאור זלמן מלאדי - 'בעל התניא' - אמר עליו: "אלקים צדיק למעלה, ורבי לוי יצחק צדיק למטה".

רבי ברוך ממז'יבוז' האיר בדבריו: "שרפי מעלה מתקנאים באהבתו לאלוקים וביראתו מפניו".

רבי מנחם מנדל מקוצק התבטא: "רבי לוי יצחק פתח את היכל האהבה שבמרום".

ועוד ועוד, יכלה הזמן, והשבחים והכתרים שהונחו על ראשו - לא יכלו, שהיה ידוע בלימוד זכות על כל אחד ואחד מישראל.

נוסף על כך, תורתו עמקותו וגדולתו, אהבתו וכבודו לאלוקים ואדם, מעוררי התפעלות עד ימינו אנו, ועד ביאת גואל.

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה מרביץ תורה ומפיץ חסידות, וכל ימיו עסק בצרכי ציבור, היה מחזר בערים ובעיירות לאסוף כספים לפדיון שבויים, להכנסת כלה, לכלכלת העניים, וביתו היה תמיד פתוח לכל עני ומר נפש.

הוא היה 'מליץ יושר', על כל אחד ואחד מישראל, והיה מאוד טוב ורחמן, עד שיכל ממש – לנהל משא ומתן עם הקב"ה כדי לסנגר עם ישראל.

הוא היה מסביר ומתרץ את לימוד הזכות, בצורה מיוחדת במינה, והיה מונה את מעלותיהם ושבחיהם אף של פושעי ישראל, הוא היה מוצא טעם וסיבה לשבח כל פגם ומום של כל יהודי, והפך את הפגם למרגלית יקרה, שלא ניתן למצוא מרגלית שיותר גדולה ממנה.

הוא היה הפסיכולוג הגדול בדורו, איך אני יודעת? ראשית, כי הסיפורים עליו מפעימים ממש כל לב.

ראיתם פעם מישהו שיכול למצוא זכות באדם שאוכל חמץ בפסח? לעשיר הכי גדול שאינו מוכן לתת פרוסת לחם לעני? ואדם שמחליף גלגל בעגלה עם טלית ותפילין?

היכולת ללמד זכות על כל אחד, נבעה מהאהבה הרבה היתה בליבו, שהעידה על 'חכמת הלב' ברמה כל כך עצומה, עד שניתן לומר, שהוא ידע לרדת לנבכי נפשו של כל אדם ואדם.

הלימוד הזכות שלימד, כל האדם שעומד מולו, היה מצליח לגרום לאדם לתקן את מעשיו. רק מי שמכיר את מורכבות הנפש ועומק הנפש, יכול להצליח בשתי המשימות: ללמד זכות, ולהאיר לאדם לתקן מעשיו.

הביקור בציונו מותיר רושם עז

תשאלו: איך את מעיזה לכתוב עליו? זכיתי לבקר בציונו, מקום משכן גופו רוחו ונשמתו.

לא האמנתי אך מרגישים שם, ההשפעה עלי היתה עצומה! ניתן לומר שכשנכנסים לציון, מקבלים ממש 'פלאשים' במוח כמו הברקים והרעמים שהיו בחג סוכות, המאיצים בנו – לפשט עקמימיות שבלב.

לאחר נתינת צדקה, הדלקת נר לעילוי נשמתו ולימוד קצר בדבריו, ישבתי שם עוד חצי שעה, הרגשתי, כמו רבים אחרים:

איך הוא שולח לי תשובות לכל מיני שאלות ותהיות שהיו לי על אנשים, שמאוד קשה לדון אותם לכף זכות.

האנשים שמבקרים בציונו, מדברים על הרושם העז שנותר בליבם, ועל ה'צידה לדרך' שנתן להם במתנה - לאחר היציאה מציונו, אין זה דבר פשוט ללמד זכות על אדם ששונה ממני, ושמעשו אינם מובנים לי,

שהרי אפילו את עצמי - קשה לי לדון לכף זכות.

לפני יום הכיפורים הצלחתי למחול לכולם – מקווה, לכל מי שהכעיס והקניט אותי, וגם קצת - לעצמי.

נשים מספרות כמה קשה להם לדון את עצמן לכף זכות.

הגברים, אני סומכת עליהם, נראה שהם חיים עם פחות 'נקיפות מצפון'.

איך אני יודעת? עובדה! מה אחוז הגברים לעומת אחוז הנשים שהולכות לקורסי העצמה, כדי שיספרו להם כמה הם טובים ונפלאים? ואנחנו הנשים? מה יהא עלינו?

כן, יש לי כזאת - רשימה שחורה, ומקווה שהיא תמחק במהלך החודשים הקרובים, לאט לאט בעקביות ובשיטתיות.

הרשימה שמורה אצלי, כדי שאוכל לסמן לעצמי "וי" כאשר אני דנה את עצמי בכף זכות, וגם כדי לכתוב לעצמי עוד הישגים, שלא הצלחתי עד היום לראות בעצמי.

לאהוב את עצמי בלי תנאים, כפי שאני, כפי שהקב"ה ברא אותי, כי כך הוא רצה אותי לצורך תפקידי המיוחד בעולם.

כן – גם אותך!

נס, שהגברים קוראים את המילה 'אותך' אותו דבר, ויודעים שזה מכוון גם אליהם.

ולכן: מהיום אני חיה עם שמחתֿ חיים, מכילה ומעריכה את עצמי, על כל החלקים שבי, גם אלו שאני מאוד משתדלת להסתיר מעיני אלוקים ואדם, כמובן, ללא הצלחה יתרה.

מהיום אני מחוברת לליבי ונשמתי, אוהבת את ה'ילדה הקטנה' שבי, שלא רוצה לגדול ולהתבגר, ורק רוצה לרקוע ברגליים ולצרוח, כאשר היא לא מקבלת את מה שהיא רוצה, ובצורה הכי מדוייקת - בדיוק כמו שהיא רוצה!

אני מאפשרת לעצמי, לסלוח לעצמי - סופית! מה שלא גמרתי ביום כיפור, עד שאגיע ל: שחרור וחירות נפש אמיתית, כן יהי רצון, ונאמר אמן!

מהיום, אני מעריצה נלהבת של עצמי - רבי לוי יצחק מברדיצ'ב בטח נהנה מזה.

אני שמחה ובוטחת בעצמי, וכך נותנת לליבי ולנפשי רוגע שלווה ורווחה, עד כדי כך, שאני יותר לא מסתירה את ה"אני" האמיתי שלי שאף מצליח להתגלות כאן בכתיבת המאמר.

ברור ובטוח לי, שלאחר שאדון את עצמי לכף זכות, אוכל לדון גם אחרים לכף זכות יותר בקלות.

לכן, מהיום אני זוכרת שאני "חלק אלוק ממעל", וזוכרת להלל ולהודות לבורא עולם "ליבי ובשרי ירננו לקל חי".

לכן, לכבוד השנה החדשה "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי".

אנא, ריבונו של עולם, תדבק רוחי ברוחו של הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, וחדש בי מרוחו של הצדיק, שתדבק נפשי בנפשו כל השנה, והלוואי כל החיים.

וכך, אוכל להגיע לפסגת חלומותיי, שהיא: "הרפו ודעו כי אנוכי אלוקים", הכל בסדר, אומר ה' יתברך "אני עשיתי אני אשא, אני אסבול ואמלט".

שיהיה לכל בית ישראל שנה טובה ומבורכת, וזכות הצדיק: רבי לוי יצחק בן שרה סאשא, תגן עלינו, ותמליץ יושר בעדינו, אמן ואמן.