פרשת בראשית
פרשת בראשית: כשהמעצמה הגדולה נכנעה למדינה החלשה
אם הבורא יתברך ברא את העולם הזה - אומר ה"חפץ חיים" - ודאי יודע הוא שיצא לו מכך רווח גדול מאוד שאין כדוגמתו. מהו?
- הרב ראובן אלבז
- פורסם כ"ה תשרי התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א', א').
בראשית – בשביל ראשית
התורה הקדושה מתחילה במילה "בראשית". רש"י מביא את דרשת חז"ל (בראשית רבה א', ו'): בראשית – בשביל ראשית. ומה היא ה"ראשית"? התורה נקראת "ראשית", שנאמר (משלי ח', כ"ב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ", וישראל נקראו "ראשית", שנאמר (ירמיה ב', ג'): "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה".
הקב"ה ברא את כל הבריאה כולה בשביל התורה ובשביל ישראל, ושניהם דבר אחד הוא, כי ישראל הם לומדי התורה, ולשם כך נוצרו.
תכלית העולם היא דבר אחד - לימוד התורה הקדושה. בתורה כלול הכל, "הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ" (אבות ה', כ"א).
על ידי לימוד התורה יודעים כיצד להתנהג בכל עניין: עם ההורים, עם בני הזוג, עם הילדים והשכנים, בעבודה, ועם הפועלים – הכל כתוב בתורה.
אין חכמה עילאית כמו התורה הקדושה, בשבילה ברא ה' יתברך את כל העולם כולו.
השקעה לשם השגת רווח גדול!
רק באמצעות לימוד התורה ניתן לזכות להיות שלמים ומתוקנים, רק לומד התורה זוכה להיות האדם השלם הדומה לקונו.
ה"חפץ חיים" זצ"ל מבאר זאת באמצעות משל נפלא: כאשר אדם שוכר חנות ברחוב או בקניון מרכזי, מקום שנכנסים ויוצאים בו בכל יום עשרות אלפי אנשים, הוא משלם דמי שכירות גבוהים ביותר, מלבד תשלום המיסים לעירייה.
לכאורה, אין מובן פשר הדבר: לשם מה הוא מוכן לשלם סכום עצום זה לשכירת החנות? וכי הוא רוצה לעבוד רק בשביל השכירות?
אולם לאמתו של ענין צעד זה משתלם ביותר, שהרי שוכר החנות מצפה שעל ידי פתיחת עסק במקום זה דווקא, הכנסותיו בהמשך תהיינה כה גבוהות, עד שתכפלנה ותשלשנה את דמי השכירות והמיסים, ולכן שכר חנות במקום כזה.
והנמשל: הקב"ה ברא את העולמות כולם, ו"שכר" גם את העולם הזה.
לכאורה יבוא השואל וישאל: לשם מה ה' יתברך צריך את העולם הזה? "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ" (מלכים א' ח', כ"ז), ה' יתברך בורא הרים וגיאיות, ציפורים ועופות, חיות ובהמות, חיטה, שעורה, גפן, תאנה ורימון, שמש וירח, כוכבים וגלקסיות, מה תכליתו של כל זה העולם?
אם הבורא יתברך ברא את העולם הזה - אומר ה"חפץ חיים" - ודאי יודע הוא שיצא לו מכך רווח גדול מאוד שאין כדוגמתו. ומהו?
התכלית של כל ה"חנות" הזאת שנקראת "העולם הזה" - זו התורה הקדושה, ואם בני האדם ילמדו ויהגו בה, הרי שה' יתברך כביכול "השיג" את מטרתו בבריאה.
אדם הפותח חנות, יודע שזמן רב יחלוף עד שישיג את מטרתו. בהתחלה מגיעים קונים מועטים, והוא אינו מכסה אפילו את השכירות, אבל אט אט העסק פורח ומשגשג.
חלפו שנים רבות מעת בריאת העולם, ועדיין לא ניתנה התורה. בדור הפלגה היה צורך להחליף את "המדפים" בחנות, ובדור המבול הוחלפה "הסחורה" כולה בחדשה...
אך בסופו של דבר הגיע העולם ליום הנכסף: "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (א', ל"א), יום שישי בסיון המיוחל, בו נתנה תורה לישראל, יום מתן תורה - היום שבו התממשה כל תכלית בריאת העולם.
שלמות - דוקא מתוך עמל וקושי
שר בית הזוהר רבנו חיים ויטאל ז"ל כותב בשם רבו, המקובל האלקי, עיר וקדיש מן שמיא נחית, רבנו האר"י ז"ל, שאם הקב"ה לא היה בורא את העולם, היה חסר בשלמות הבריאה.
הקב"ה שלם בכל מעלה ומדה, לא צריך משהו שישלים אותו – חס וחלילה. איך, אם כן, אומר רבי חיים ויטאל שחסר בשלמות?
כוונת דבריו אינה שהיה חס ושלום חסר בשלמותו יתברך, אלא שהיה חסר בשלמות של בני האדם.
אילו לא היו נבראים יצר הטוב ויצר הרע, ולא היה צורך לעמול ולהילחם בכל הכוח נגד היצר הרע, לא היה האדם מצליח להגיע לשלמות.
דווקא על ידי מלחמה, עמל וקושי - זוכים להגיע למדרגת השלמות.
כלי המלחמה של היצר
משל לשתי מדינות שלחמו זו בזו. אחת המדינות היתה בעלת עוצמה רבה. היא היתה מדינה גדולה וחזקה, וכן היו ברשותה כלי נשק עוצמתיים, ולכן חייליה הצליחו בקרבות הרבים, הרגו, הרסו ושבו.
יועצי המדינה המובסת, שידעו כי צפויים למדינתם כישלונות רבים נוספים, התכנסו ודנו במצבם הקשה. מסקנתם היתה שבאופן טבעי אין להם סיכוי לנצח. חיל מדינת האויב גדול וחזק מהם, ואם ילכו בדרך המלחמה לא תהיה ברירה אלא להיכנע ולהרים ידיים.
הם הבינו, כי הדרך היחידה לנצח את האויב היא רק אם יצליחו למצוא את מקום מצבורי הנשק של האויב ולקחת ממנו את כל כלי המשחית.
הלכו וחיפשו את מצבורי הנשק, וכשמצאום תכננו איך לכבשם ולרוקנם בזריזות. חיש מהר נשלחו מספר קבוצות קומנדו למחנה האויב, ובאישון לילה הפתיעו את האויב ולקחו את כלי המשחית שהיו ברשותו.
למחרת בבוקר, כאשר התכוננו האויבים למלחמה, גילו למורת רוחם שכל כלי נשקם נעלמו. מיד הרימו ידיים ונכנעו.
המדינה העוצמתית נכנעה לפני המדינה החלושה, כי הנשק נמצא אצל המדינה החלושה.
התורה הקדושה היא הנשק הגדול והחזק ביותר נגד היצר הרע, "בראתי יצר הרע - בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל ע"ב).
היצר הרע יודע זאת היטב, ולכן כל מלחמתו, מגמתו ועסקו הם לבטל את לומדי התורה. אם נתאמץ לעסוק בתורה ולהגות בה יומם ולילה – נצליח להביס את היצר הרע.
"אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ" (סוכה נב ע"ב). הנשק שלנו הוא התורה, באמצעות לימוד התורה ניצחוננו בקרב מובטח, וליצר הרע אין אלא להיכנע ולהרים ידיים.
לכן התורה פותחת במילה "בראשית" - בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית, ללמדך שאם ילמדו ישראל את התורה הקדושה יצליחו בכל מעשי ידיהם וינצחו את אויביהם.
(מתוך "משכני אחריך" בראשית חלק א').