פרשת בראשית
במחשבה תחילה לפרשת בראשית: הקומיסר שירד מהדרך וקיבל הכוונה לעץ החיים שלו
האדם גורש מעדן לאחר שחטא, אולם עץ החיים עדיין קיים ומחכה לכל אחד מאיתנו. הדרך אליו - כמה מפתיע - שווה עבור כולנו. הכהן הצדיק חושף עבורנו את הדרך לעץ החיים
- ישראל קעניג
- כ"ה תשרי התש"פ
(צילום: shutterstock)"כל הילדים הללו שלך?", נדהמה הפקידה בכניסה לפארק.
האם סוקרת בגאווה את 15 הילדים ומנענעת ראש לחיוב. כולם שלה.
"יצחק, שב בחוץ עד שנסיים לשלם", מורה האמא. כל 15 הילדים זזים מעמדת התשלום ומתיישבים על הגדר בסבלנות.
"מה זה?!", הפקידה המומה, "לכולם קוראים יצחק???".
"כן", מאשרת האמא. "תדעי לך שזה נוח מאוד ", היא מסבירה את הבחירה בשם זהה לכולם. "אם אני אומרת 'יצחק, צריך להיכנס למיטה - כולם נכנסים'. 'יצחק, בוא לאכול - כולם באים'".
"ואם את רוצה לקרוא רק לאחד מהילדים?", ניסתה הפקידה להבין את ההיגיון.
- "אז אני קוראת להם בשמות משפחה"...
* * *
עדן.
חלקה מופלאה בעולמו של הבורא. הכל רענן וחדש.
בעדן, נטע ה' גן מיוחד במינו. "ויצמח ה' אלוקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל". וחוץ מכל העצים הנפלאים שהיו בגן הזה, היה בו עוד עץ אחד, מיוחד: "ועץ החיים בתוך הגן".
רש"י מבאר: "בתוך הגן - באמצע הגן".
וצריך להבין מדוע חשוב לנו כל כך לדעת שעץ החיים היה ממוקם בדיוק באמצע הגן.
שעת אחר הצהריים הזו הייתה אמורה להיות רגועה כפי שרק שעת אחר הצהריים של יום השבת בפלך צ'רניגוב יכולה להיות רגועה. אלא שהימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, כמעט כל התושבים גלו ממקומות מושבם, והרעב והמחסור שלטו בכיפה לצד הפחד והכאב שזרמו מקווי החזית.
הגה"ק רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, שגלה מעירו עם בני ישיבתו לכפר קטן בפלך צ'רניגוב, הילך בשולי הדרך לתפילת מנחה של יום השבת. מולו הגיע הקומיסר (פקיד בכיר) האזורי שכינויו היה "ארצ'יק". ארצ'יק זה, היה בן ישיבה לשעבר שהחמיץ ונהיה בולשביק ועלה בדרגות עד שהגיע למעמדו הרם. את הצדיק שהולך מולו - הוא הכיר היטב מהימים שבהם חבש את ספסלי בית המדרש.
"שבת שלום לך", קרא לעברו ה"חפץ חיים".
"איני רואה בשבת יום מיוחד", ענה הבולשביק בחוצפה, "מבחינתי הוא יום ככל הימים".
ה"חפץ חיים" לא התווכח. "כל הימים הרי שייכים לקדוש ברוך הוא"...
התפתחה ביניהם שיחה על כל מיני עניינים, ולפתע הפתיע ה"חפץ חיים" את ארצ'יק בשאלה: "שמא תחפוץ לשמוע דבר תורה יפה?".
"אני ותורה?!", הופתע הפוחז לרגע, "לא! לא! אני רחוק מכך מאוד. לא תודה".
"שמא תחפוץ לשמוע 'א גוט ווארט' (-אמרה טובה)?" שידל אותו ה"חפץ חיים" בלשון רכה.
ארצ'יק חש שלא בנוח לסרב מדי, והסכים בניע ראש.
"כאשר נברא העולם", הסביר הכהן הגדול מאחיו לארצ'יק, "הקב"ה נטע גן שלם בעדן. את אחד העצים הכי מיוחדים - עץ החיים - הוא נטע בדיוק באמצע הגן. מדוע העץ המיוחד הזה ניטע במרכזו של הגן, בדיוק-בדיוק באמצע?
"משום שלעץ החיים", הסביר רבי ישראל מאיר, "אין רק דרך אחת. דרכים רבות מכל רחבי הגן מובילות אליו, ועל כל אחד למצוא את הדרך האישית שלו לעץ החיים.
"יש ואדם מוצא את דרכו לעץ החיים בעמלה של תורה", העניק ה"חפץ חיים" דוגמה לקומיסר, "ויש אדם שמוצא את דרכו לעץ זה דווקא על ידי נתינה לזולת. יש מי שעמל לקנות שלמות במידה מסוימת ויש כאלה שמשתדלים לעשות חסד בגופם עם הבריות.
"אדם טוב לב כמוך", סיים ה"חפץ חיים", "יכול להגיע לעץ החיים באמצעות הסמכויות הרבות המוקנות לו מתוקף תפקידו. יש לך הזדמנויות אינסוף לעשיית חסדים. שמא תוכל להמציא מזון לבחורי הישיבה הגולים ששוקדים על תלמודם וגוועים מרעב?".
כעבור שעות ספורות, בעת שה"חפץ חיים" סיים להבדיל על הכוס, עצרה עגלה רחבה ליד בניין הישיבה הזמני ומתוכה נפרקו שקי קמח וקטניות לרוב...
* * *
רבם של ישראל לימד אותנו יסוד חשוב: לכל יהודי יש כוחות מיוחדים שניתנו לו משמים ועליו לנצל אותם לטובת הכלל. עם כוחות אלו - הוא יוכל להגיע לעץ החיים.
עץ החיים ניטע בדיוק במרכז הגן, הוא נגיש לכולם בשווה, באותה מידה. גם אם לכולם קוראים "יצחק" - לכל אחד יש דרך ייחודית שדרכה ידבק בעץ החיים.
האפשרויות כבר נטועות בתוכנו, לכל אחד ניתנה הזדמנות שווה להגיע לעץ החיים, רק נמצא את הכוח המיוחד שלנו ונשתמש בו בתבונה.
שנה חדשה. התחלות חדשות. ועץ חיים שמחכה.