ברוך שהשמחה במעונו! הוי, מה שמחה זו עושה!

אני רוצה לשתף אתכן במשהו אישי שריגש אותי כל כך השבוע, בחול המועד, ונתן לי לראות עין בעין כיצד השמחה היא תרופת פלא.

הופעתי באחת מן הערים (תודה לשם יתברך אלפי נשים פגשתי השבוע). בשורה הראשונה ישבו שלוש נשים מטופחות להפליא. לאשה המבוגרת מבינהן היה מבט אטום וקשוח מאוד בעיניים. אני לא צריכה לספר לכן שלאומן או לכל דמות "משפיעה" כמו רב, רבנית או מרצה, יש תדרים שקולטים אנרגיות מהקהל. מאד לא פשוט להתנהל כשמישהו מהקהל היושב מולך נועץ בך עיניים עם מבט עצוב או לא ברור, הדבר יכול לגרום לחלישות דעת, לתחושת "מה לא בסדר אצלי?". תודה לאל על הניסיון מול קהל שנים על גבי שנים, כזה שעוזר לך לפעול בשני מישורים גם מהתת מודע בתחושות הפנימיות וגם לשדר יציבות (עדיין, זה לא נעים...).

בהמשך הערב, כשהגענו לחלק של "השמחה ברגליים", הן קמו לרקוד יחד עם כל הקהל, והבחנתי שמשהו במבט שלה התרכך מעט, אבל עדיין היה קשוח.

אט אט הופיעו קמטי צחוק בעיניה, הערב הסתיים עם תחושה אדירה של סיפוק ושמחה שבאמת הרקיעה שחקים תודה למלך!

והנה נגשת אלי זו שישבה ליד האישה הרצינית יותר. היא עוד לא הספיקה לפתוח את הפה כדי להוקיר תודה, והיא התפרצה בבכי שמשך גם אותי לשם, ואמרה, שהאשה הזו, "הקשוחה", היא אמא שלה, והיא חולה בדמנציה, שגרמה לה לניתוק שכלי/רגשי מהסביבה. במשך שנתיים האישה הזו לא חייכה! עד הערב הזה, שהיא ממש צחקה! שנתיים שלמות הבנות, המשפחה משוועים לחיוך, והנה זה קרה! הוי, בנות, אין לכן מושג איזו אהבה הרגשתי לשם הטוב. נגשתי לאותה אישה, והיא חבקה אותי עם דמעות בעיניים, ואמרה "איזו שמחה, איזו שמחה". אפילו זכיתי לברכות מרגשות ממנה.

בזכות הריקודים והשמחה היא התעוררה לחיים!

בכל יום אנחנו מתפללות "מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה" – שמחת בית השואבה זו הצמחת הישועה שמגיעה ממעייני הישועה, השמחה היא מעיין של רפואה, כל מי שזוכה לשתות ממעיין השמחה - מושך רפואה לנפשו.

לרקוד בכל יום במחשבה או במעשה

אומר רבנו שצריך לרקוד בכל יום במחשבה או במעשה, ושהמצווה של שמחת חג הסוכות למשך שבוע מקבילה לשבעת השבועות שסופרים מפסח עד מתן תורה שכן מיד אחרי סוכות מגיע שמיני עצרת ומקבלים את התורה מחדש ממש כמעגל וכך רוקדים את מחול הצדיקים שיודעים שעל ידי ניגונים ושמחה יוצאים מהצרות, כך על ידי נענוע ארבעת המינים לארבע כנפות הארץ ממש כסיבוב, והפעולה הזו מכניעה את כל האויבים והמצרים כך אנו צריכים לדעת שאנחנו כל הזמן בתוך המעגל של השגחת השם יתברך ואם נרגיל את עצמנו להניע את הגוף, על ידי התנועות יתבטלו המניעות, זכרי התנועות מסלקות מניעות ומניעות אותך קדימה.

לכן אומר רבי נחמן מברסלב (ליקו"מ ח"ב, כד): "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו... והכלל שצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות להיות אך שמח תמיד, כי טבע האדם למשוך את עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכוח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל, ואפילו במילי דשטותא (דברי צחוק)".

וכן אמר: "עדיף להיות כאילו שמח מאשר עצוב באמת". כלומר, אדם שרוצה לזכות במידת השמחה – צריך לעבוד על השמחה גם במובן של לעבוד על עצמך, להיראות כאילו שמח!

שנזכה לצאת משמחה לשמחה בשמחה.