אחד מכל ארבעה אנשים יחווה שבץ מוחי במהלך חייו - ואת מרבית האירועים ניתן למנוע

שבץ מוחי מהווה את גורם התמותה השני בשכיחותו בעולם המערבי ואת הגורם המוביל לנכות. מדי שנה, מתרחשים בישראל כ-20,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי. אז מי נמצא בסיכון ומהם התסמינים? כל התשובות לרגל יום השבץ הבינלאומי המתקיים השבוע.

מה זה שבץ?

שבץ מוחי נגרם כתוצאה מהפרעה לזרימת הדם לחלק מסוים במוח. אירוע זה מתרחש לרוב כתוצאה מחסימת כלי דם על ידי קריש דם או היצרות כלי דם המוביל דם למוח (שבץ איסכמי – כ85% ממקרי השבץ). במיעוט המקרים מדובר בדימום מוחי כתוצאה מפגיעה בדופן עורק מוחי (שבץ המורגי - כ15% ממקרי השבץ).

שבץ מוחי גורם לנזק קבוע לרקמת המוח, כתוצאה מירידה פתאומית או זמנית באספקת הדם לאזור מוחי מסוים. בזמן שבץ מוחי איסכמי, רקמת המוח הסובלת מחוסר אספקת חמצן מאבדת כל דקה כשני מיליון תאי עצב, תהליך מהיר המסתיים במות כל תאי העצב באזור אליו נחסמה אספקת הדם.

מי נמצא בסיכון?

הסיכון לשבץ מוחי עולה עם הגיל ועם הימצאותם של גורמי סיכון ווסקולריים כמו יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים וכולסטרול בדם, עודף משקל, עישון, צריכת אלכוהול מופרזת או שימוש בסמים. קיימים מספר מצבים חולניים הגורמים לשבץ מוחי במנגנונים שונים, בראשם טרשת עורקים, מחלת כלי דם קטנים של המוח והפרעת קצב לב שכיחה הקרויה פרפור פרוזדורים או פרפור עליות. הפרעת קצב זו, שלעיתים אינה מורגשת, מעלה את הסיכון לשבץ מוחי באופן משמעותי ומובהק. מנגנון השבץ בפרפור עליות הינו ככל הנראה זרימה בלתי סדירה של דם בעליה השמאלית של הלב ובעיקר בחלק שלה הקרוי "אוזנית". קרישי דם אלו ניתקים ונסחפים אל המוח במעלה זרימת הדם וגורמים לשבץ מוחי. באבחנת פרפור עליות יש לבצע ריבוד סיכונים הנקרא CHADS-VASC ולהתאים טיפול בדילול דם, במרבית המקרים יהיה מדובר בטיפול נוגד-קרישה הניטל דרך הפה באופן יומיומי. בירור מנגנון השבץ מתחיל כבר בהערכה הראשונית בחדר המיון ויכול להימשך ימים עד שבועות ולכלול CT עם חומר ניגוד להדגמת עורקי הצוואר והמוח (CTA), דופלר קרוטידים להדגמת היצרות בעורקי הצוואר, MRI מוח, אקו לב בחיפוש אחר מקור לבבי לתסחיף מוחי, הקלטת קצב הלב בחיפוש אחר פרפור עליות ועוד.

צעירים יותר

מסיבות שאינן לגמרי ברורות, גיל הופעת השבץ הממוצע הולך ויורד בהדרגה בעולם המערבי ואירוע טראגי זה פוקד אנשים רבים בשיא חייהם. כ-10-15% ממקרי שבץ המוח פוקדים אנשים צעירים מגיל 50 ואירועי שבץ מוחי באנשים צעירים אף יותר, בעשור השלישי והרביעי לחייהם, אינם כה נדירים והם חלק משגרת העבודה של יחידות השבץ בבתי החולים בישראל. הסיבות ומנגנוני השבץ באנשים צעירים, בעיקר בהיעדר גורמי סיכון ווסקולריים קלאסיים, הן שונות ומגוונות וביניהן:

• דיסקציה של עורק צווארי: דיסקציה הינה היפרדות בין שכבות דופן כלי הדם, המתרחשת על רקע טרשת עורקים, חבלה צווארית או כיפוף צווארי חריג. לעיתים דיסקציה עשויה להתרחש ספונטנית על רקע מבנה מולד בלתי תקין של כלי הדם.
• קרישיות יתר: מקרים רבים של שבץ מוחי בגיל צעיר נגרמים כתוצאה ממצבי קרישיות יתר. כ-15% מכלל האוכלוסייה סובלים מקרישיות יתר תורשתית או נרכשת ונמצאים בסיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם ורידיים (בעיקר פקקת ורידים) ועורקיים. גלולות למניעת הריון על בסיס אסטרוגן ותרופות נוספות קשורות בסיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם, בעיקר בשילוב עם עישון סיגריות. לרוב יש צורך בגורם סיכון נוסף לגלולות בכדי לעבור את סף יצירת הקריש.
• חלון סגלגל פתוח (PFO) הינו פגם מולד במחיצה הבינעלייתית בלב דרכה יכולים קרישי דם להגיע מהמערכת הורידית היישר אל המערכת העורקית ואל המוח. באנשים צעירים נעדרי גורמי סיכון שפיתחו שבץ מוחי מדובר במנגנון שבץ שכיח שיש לחפש ולטפל בו באמצעות צנתור לב לסגירת הפגם.
• מחלות דלקתיות אוטואימוניות כגון מחלות פרקים ורקמת חיבור, דלקות של כלי הדם או דלקות מעי טומנות בחובן סיכון מוגבר לאירועים תרומבוטיים והינן חלק מהבירור הנעשה בחיפוש אחר סיבה לשבץ מוחי בגיל צעיר.

מהם התסמינים לשבץ?

שבץ מוחי יכול לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של סימפטומים קליניים. שבץ מוחי יכול להתבטא כחולשת פלג גוף או גפה בודדת, חולשת שרירי ההבעה והדיבור בצד אחד של הפנים או עיוות במראה הפנים, קושי בהפקת הדיבור או בהבנתו, אובדן פתאומי של חלק משדה הראיה בעין אחת או בשתי העיניים, חוסר יציבות, ואפילו בלבול או הכרה מעורפלת. אירועי שבץ נדירים יותר יכולים להתייצג באופן מעט יותר חמקמק אך בכל מקרה, בדיקה נוירולוגית הנעשית במיומנות בזמן אמת יכולה לקבוע את מקורו של חסר תפקודי פתאומי במערכת העצבים ולהגיע עד מהרה לאבחנה של שבץ מוחי. פעולות התערבותיות בזמן אמת בשעות הראשונות של שבץ מוחי, יכולות לשנות מקצה לקצה את המהלך הקליני ואת מידת הנכות הקבועה שתיוותר. קיימת חשיבות רבה לזיהוי אירועי שבץ מיד בעת התרחשותם ולהחיש את הסובל/ת מהם לקבלת טיפול רפואי דחוף באחת מהמחלקות לרפואה דחופה (בעבר "חדר מיון") של בתי החולים בישראל.

מה הטיפול?

מיד עם הופעת שבץ מוחי, נפתח חלון זמנים צר ויקר, במהלכו ניתן עוד להציל רקמת מוח לפני מוות סופי שלה. האזור במוח, התלוי בין חיים ומוות הידוע בשמו המקצועי "פנומברה" (Penumbra), סובל ממחסור חמור באספקת דם ולכן אינו מתפקד, אך עדיין ניתן להצילו על ידי חידוש זרימת הדם אליו ומכאן החשיבות הרבה של הגעה מהירה לבית החולים, תוך הערכה וטיפול של צוותי מד"א המתורגלים במצבים אלו.

הטיפולים יכולים להינתן רק במצבים בהם מרבית רקמת המוח המעורבת עדיין לא עברה נזק בלתי הפיך וניתן להצילה וההחלטה על הענקת טיפולים אלו נלקחת בזמן אמת ע"י נוירולוגים בכירים המומחים בטיפול בשבץ מוחי ובשיתוף פעולה עם מצנתרי המוח. לאחר שבץ מוחי יש צורך באשפוז קצר הכולל טיפול בסיבוכים שלאחר שבץ, בירור סיבת השבץ והתאמת טיפול מונע. בהמשך יש צורך בשיקום ביתי או באשפוז במוסד שיקומי. מטרת השיקום היא להשיב את האדם למצב התפקודי הטוב ביותר האפשרי וללמדו לחיות עם המגבלות החדשות העלולות להיוותר.

ד"ר רני ברנע הוא נוירולוג בכיר בצוות שבץ המוח והמחלקה הנוירולוגית במרכז רפואי רבין – קמפוס בילינסון.