ב-2018 הם "לא ידעו" שזאת הדרת נשים. השנה מישהו עדכן אותם

סערה של ממש התעוררה בימים האחרונים אחרי הפרסום על כך שבאירוע ההתרמה לאגודת "עזרא למרפא" של הרב אלימלך פירר, מתקיים מופע המחווה לשלמה ארצי, בהדרת נשים. חיים שמש, המנהל האמנותי של הערב, הסביר ש"נאמר שלרב יהיה קשה אם נרצה שנשים ישירו, לא חשבתי פעמיים והמשכתי הלאה", זאת, למרות שהמופע נערך לקהל מעורב וממומן על ידי עיריית תל אביב. שדולות הנשים זעקו, פובליציסטים צחצחו מקלדותיהם וקבינט הטוויטר זעק חמס.  

שיאה של הסערה היה כאשר הזמר עילי בוטנר, שהוזמן להשתתף בלי להקתו שכוללת אישה, אדר גולד, הודיע בעקבות הפרסום כי הוא לא מתכוון להופיע בלעדיה. אחריו יצאה גם הודעה מטעמו של הזמר שלמה ארצי, שלא היה אמור להיות נוכח, שהוא "מתכוון כעת לעשות כל שביכולתי לשכנע את כבוד הרב לשנות את דעתו", ולאחריה הודיע גם אלון עדר שהוא מבטל את השתתפותו.

הוויכוח על הדרת נשים נטחן עד דק בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים. הללו אומרים פונדמנטליזם חרדי והללו זועקים פונדמנטליזם חילוני. ובכן, מי צודק? שאל דירקטוריון המתוחכמים באדם של פייסבוק. האם יכול להיות שיש כאן באמת השפלת נשים באשר הן נשים? האם הדרישה שנשים לא תופענה במקום שהקהל הוא בכלל מעורב במהותו, היא בקשה מוזרה? או, שמא בשל היותו של מארגן האירוע חרדי, וגם צדיק, יש לגלות כלפיו הבנה גם אם לא מסכימים?

שאלות קשות, משכילים שכמוכם, הא? הלא אתם דנים כאן במהות אמיתית! שאלתם, האם האמת בידיה של היהדות החרדית שטוענת שלא נח לה עם שירת נשים, או שמא אצל היהדות הליברלית שטוענת ש"לכל הרוחות" אנחנו ב-2019? נכון, צדקתם, אלו דיונים רציניים שרק בהידברות אמיתית – ככל הנראה אתם לא תגרמו לזה – נוכל להגיע לליבון האמת.

ובכן, רבותיי, שלא מחוברים לדיונים העמוקים האלה, אני מצטער לבשר לכם שלאחרונה גילינו שהוויכוח לא היה בשום שלב על מהות. כמובן, ראוי לדון על מהות אבל זה בכלל לא המקרה. עכשיו תחשבו על זה: מה אם יגידו לכם שזה בכלל דיון של רווחיות פיננסית? איך תראו אתם, שלא מחוברים לתקשורת וואטסאפ, ומאמינים בדיון אמיתי עם אנשים? פאתטיים בואכה נאיביים, נכון? הרי  כל המרבה בקאש-מני ("אבל הפעם לא שוטף 90, אוקיי"?, יאמר המצדד באי-הדרת נשים)  הוא בעל ה"דעה". זה הרי יהיה עלבון לאינטליגנציה שלכם.

אז בבקשה: בשנה שעברה התקיים אירוע דומה בהנחיית אייל קיציס, בהשתתפות אמנים כמו אברהם טל, אלי יצפאן, אליעד, יהורם גאון, צביקה הדר, שלמה גרוניך, איזי, יובל סמו, ליאור סושרד וגברים אחרים - גם כן בהדרת נשים.

אני, כאדם המחזיק את עצמו כאינטלקטואל מטעם עצמי, התאכזבתי מאוד ובעיקר התביישתי מאוד – בשבילם. בשביל האמנים שעשו פניית פרסה ("לא ידענו") והודיעו לצוות ההפקה שהם בכלל לא התכוונו להופיע באירוע ההתרמה שלו, אם היו יודעים שתיאסר שם שירת נשים. ובכן, אמנים, יקרים, באנדרסטייטמנטיות טיפוסית מכנים את דבריכם כחרטא-ברטא. דברי הבל ורעות רוח. כל ההודעות המנומקות ("מעריצים את הרב פירר אבל מכבדים נשים") שלכם, בצער, לדבריכם, שאתם לא יכולים להתייצב לאירוע לא-מוסרי זה, הן פשוט ערימת שטויות.

איפה הייתם כאשר שנה אחר שנה התקיים אירוע ציבורי נוצץ וממלכתי בהדרת נשים? האם אין לאמנים שהיו אמורים להשתתף באירוע השנה, טיפת אחריות לערכים שלהם כדי להבין מה קורה חוץ מהם על הבמה? 

בהתחלה היה לי הנאיביות להאמין לצוות היח"צנים שלכם כי לא ידעתם, ולכן הלכתי ובדקתי בעצמי. תאמינו לי, עשיתי זאת באובייקטיביות טהורה. והנה מה שאמר לי הבוקר אחד מבכירי התעשייה שאסר עליי לכתוב את שמו: "כל אמן כזה בסדר גודל כזה (שהוזמן) מבקש לדעת מי עוד מופיע", אמר הגורם. "תבין שאם שלמה ארצי מאשר אירוע עם הפילהרמונית, הוא מאשר כל אמן או פוסל אמנים אחרים שלא מתאימים לו, והוא יודע בדיוק מה רשימת האמנים", הדגיש. "נפלו עליו (על ארצי – א"פ), מה הוא יכול להגיד?"

בשולי הדברים, הבהרה: לא אינטליגנטי להכליל את כל האמנים החילונים לשורה אחת, כמו שלא אינטליגנטי להגיד שכל כותבי עיתון 'הארץ' מחזיקים באותה הדעה. אולם, אין להתעלם מהעובדה ששורה כה רבה של אמנים, שהמכנה המשותף להם הוא שהם מחזיקים בעמדות ליברליות – לפחות כלפי חוץ, הסכימה אשתקד "להדיר" נשים, ואילו השנה היא מחליטה שזה לא מתאים לה.

המסקנה ברורה: שורת האמנים שהודיעו על ביטול ההשתתפות הם בעצם אמנים בלהיכנע ללחץ תקשורתי. אם רק הייתה התקשורת מואילה בטובה להזכיר להם מה הם עשו אשתקד, התוצאות היו אחרות. 

ואין כמו השיר של שלמה ארצי להזכיר לאותם אמנים שאם לא יאטו, לא יביטו, לא ישימו לב לפרטים, לא יגיעו לארץ חדשה. כי בינתיים ב"אי שימת לב" (כביכול, לרשימת האמנים המשתתפים) הם רק עשו נזק עצום לאותם ארגוני הנשים שמכוונים לכונן ארץ חדשה.