כתבות מגזין
משחק גורלי וחסר תקדים: ראש הישיבה נגד אלוף ישראל בשחמט
ראש ישיבת 'אש התורה', הרב נח וינברג זצ"ל, בהצעה מפתיעה לאלוף ישראל בשחמט. מי ניצח במשחק, וכיצד? גם אתם תתפעמו
- הרב אשר קובלסקי
- פורסם ז' חשון התש"פ |עודכן
בחור לא צעיר, מהחדשים יחסית בישיבת 'אש התורה' המפורסמת, נקש על דלת חדרו של ראש הישיבה, הרב נח וינברג זצ"ל. עם כניסתו החדרה, הושיט יד חמה לראש הישיבה, ביקש להיפרד ממנו בתום כמה שבועות, בהם ישב בישיבה וטעם מצוף התורה.
אך לא איש כרבי נח ימהר לוותר על נשמה יהודית שבאה בהיכלו, וכבר זכתה לטעום מחיי התורה ולהתענג בין סוגיותיה. רבי נח ביקש מהבחור שיתיישב. "מדוע אתה חפץ לעזוב?", שאל בחמימות. "האם מישהו פגע בך? התנאים לא מספיק טובים? האוכל, החברותא, אולי שעות הלימוד ארוכות מדי עבורך?".
"הכל מושלם", השיב הבחור. "אני באמת מודה לראש הישיבה על האירוח החם. אבל, ראש הישיבה כנראה לא יודע, שאני אלוף ישראל בשחמט. בעוד תקופה קצרה עומדת להיערך תחרות בינלאומית רבת יוקרה בארצות הברית, ואני רוצה לנסוע ולהתחרות בה, מי יודע – אולי אהפוך להיות אלוף העולם".
ראש הישיבה פקח עיניים מתפעלות. "וואו", אמר. "אלוף הארץ בשחמט שהה כאן אצלי, במשך כמה שבועות, ואנוכי לא ידעתי. אני ממש נפעם ממך, מנחישותך, מכישוריך. הלא ברור שלא אוותר בקלות על כישרון כמוך".
הבחור חייך במבוכה, כרומז שאין מה לנסות לשכנע. במקביל, ראש הישיבה עמל בסוגיה כיצד ניתן לשכנע את הבחור לוותר על תהילת עולם, ולבחור בתהילה רוחנית קסומה פי כמה.
אז נצנץ במוחו רעיון, והוא אמר לבחור: "אני לא מסוגל לוותר עליך בקלות. הבה נעשה עיסקה. נתיישב שנינו למשחק שחמט, ונקבע בינינו: אם אני מנצח – אתה נשאר בישיבה ומוותר על התחרות. אם אתה מנצח – אני מממן לך את הוצאות הטיסה לארצות הברית. סגרנו?"
"בשמחה", השיב הבחור מיידית. הלא ראש הישיבה חסר סיכוי לעומתו, בוודאי יצליח לנצחו, ועל הדרך ירוויח גם את הוצאות הטיסה לארצות הברית. מה יכול להיות יותר טוב מזה?!
על שולחנו של ראש הישיבה הוצב משחק שחמט גדול ומהודר. החיילים, הפרשים, הרצים והטורות הוצבו איש איש במקומו, והמשחק החל.
ראש הישיבה הזיז חייל ועוד חייל, והמשחק החל. חדרו של ראש הישיבה, החדר בו נוהלו שיחות עמוקות אל תוככי הנפש, החדר בו לובנו סוגיות רוחניות כבדות משקל, החדר בו נפתחו לבבות והתעוררו נשמות – הפך לאולם של תחרות שחמט בין גאון השחמט הישראלי, אלוף הארץ, לבין ראש ישיבה שבקושי מכיר את הכללים.
דקה מצטרפת לדקה, והמשחק הסתיים: בצורה חסרת סיכוי, הרב נח וינברג, ממרומי גילו וגדלותו התורנית, ניצח. הוא הביס את אלוף ישראל בשחמט.
הבחור לקה בתדהמה. הוא כלל לא חשב על הסיכון הזה, ולא עלה בקצה דעתו שראש הישיבה ינצח, ועליו יהיה להישאר בישיבה, לוותר על תחרות השחמט הבינלאומית, על יוקרת תבל נדירה.
לפתע חש הבחור כי זהו מסר שמימי להישאר בהיכל התורה, שיד כבירה מנווטת אותו להמשיך בין כתליה, ובלב נרגש עמד בדיבורו ושקע בתורה, מותיר את השחמט לשעות פנאי מזדמנות, ושוקע כל כולו אל תוך הגמרא.
חלפו כמה חודשים. ואז, ביום מן הימים, ניגש הבחור אל ראש הישיבה בשאלה: "איך ראש הישיבה לקח הימור כזה? מנין היה לראש הישיבה את האומץ לעשות עיסקה כזאת, ולהיכנס לדו קרב במשחק שחמט מול גאון השחמט בישראל? מאיפה התעוזה להיכנס עמי למשחק, ואיך התחולל הניצחון המפתיע שהכריע את גורלי הרוחני לטובה?!"
ראש הישיבה חייך, והשיב: 'את האמת אגיד לך, אתה צודק לחלוטין. שנים שלא שיחקתי שחמט, ברגע הראשון אפילו לא זכרתי מי הוא זה שרץ באלכסון והאם הטורה היא זו שמתקדמת בקווים ישרים. אך התחננתי לבורא עולם שאני רוצה להציל את גורלך הרוחני. כאב לי לאבד נפש יקרה כמוך, לא יכולתי לראות כיצד גאון שעתיד תורני לפניו יעזוב הכל רק בשביל משחק שחמט. הכאב קרע את לבי, התחושה שאני מאבד אותך ייסרה אותי, ולכן – התחננתי לבורא עולם שינהל את המשחק במקומי, שהוא יניע את אצבעות ידיי, שהוא ינצח במשחק, לא אני.
"ובורא עולם שמע את תפילתי", המשיך ראש הישיבה לספר לתלמידו. "והוא הקשיב לתפילתי, שמע את אנקתי, וניצח אותך – הציל אותך. לא כי אני גאון בשחמט, אתה היית הגאון ונותרת כזה. אבל בגלל שהיה כל כך אכפת לי ממך באמת, בגלל שרציתי לזכות אותך באמת, בגלל שכאב לי לאבד אותך בכל לבי – היה בי את האומץ ואף את התבונה - לנצח את אלוף הארץ בשחמט".
"זה לא אני", חזר ואמר הרב נח, "זו הסייעתא דשמיא הנלווית למי שרוצה לקרב יהודים, למי שרוצה לרומם נפשות מבולבלות, לחבר אותם לבוראם".
את דבריו אלו של ראש הישיבה עלינו לראות לנגד עינינו. לא פעם המשימה נראית מורכבת, לפנות לאדם זר? לארח משפחה לא מוכרת? להציע לבחור מתקשה לפשט עבורו את הסוגיה? להתנדב להגיד שיעור במקום מרוחק? להפיץ מעלת מצוה כזו או אחרת? משימות אלו נראות גדולות ועצומות מכפי כוחותינו.
אך עלינו לזכור, מזכה הרבים זוכה בסייעתא דשמיא, לא צפויה, על טבעית, יחידה מסוגה, נדירה וייחודית. בורא עולם אתו, מסייע לו, מכניס את המילים הנכונות לתוך פיו ומסייע לו לאורך כל הדרך. לכולנו יש את הכח, כולנו מסוגלים – כי זה לא אנחנו. אבינו שבשמים מסייע לנו ותומך בנו במלוא העוצמה בעת קירוב יהודים לאביהם שבשמים.
מהי מעלת זיכוי הרבים, למה זוכה מי שמשתדל בה ומדוע חשוב שכל איש ואישה מישראל יחתרו לעשייה למען קירוב לב האחר? הרב זמיר כהן בשיחה מלב אל לב:
באדיבות אתר 'דרשו'.