היום בהיסטוריה: המהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל

רבי יהודה מאיר שפירא נולד בשנת תרמ"ז בצפון רומניה. לאחר נישואיו, עבר לגור בגליציה. בתחילת נישואיו ישב ולמד תורה, וחותנו דאג לפרנסתו. בהמשך הדרך, ובברכתו של רבו, האדמו"ר מצ'ורטקוב, החל המהר"ם שפירא לכהן ברבנות במספר קהילות בגליציה.

בשנת תרפ"ב נבחר הרב שפירא לנציגות של אגודת ישראל בסים הפולני, וגם כהן כנשיא אגודת ישראל בפולין.

המהר"ם שפירא ואשתו לא זכו לילדים משלהם, אך הרב נהג לומר כי יש לו שני ילדים: הדף והישיבה.

"הדף" – הוא הדף היומי, מפעל חייו של המהר"ם שפירא, אותו ייסד החל משנת תרפ"ד. מטרתו היתה לאפשר לכל יהודי ללמוד גמרא ולסיים את הש"ס. בתחילה, היו רבנים שהתנגדו לרעיון, אך אחרים תמכו בו. האדמו"ר מגור היה אחד מן הבולטים שקראו להצטרף אל הפרויקט וללמוד את הדף היומי, ואכן, הרעיון התפשט בעולם כולו. בעוד כחודשיים יסיימו לומדי הדף היומי את הש"ס, בפעם ה-13 מאז החל הפרויקט להתקיים.

"הישיבה" – היא ישיבת חכמי לובלין. בשנת תרפ"ד התמנה המהר"ם שפירא לרבה של פיוטרקוב. בהיותו שם, הבחין במגרש ריק, והחליט להגשים את חלומו ולבנות עליו ישיבה, שבה יוכלו התלמידים לא רק ללמוד, אלא גם לקבל מקום לינה ואוכל חם, דבר שבאותה תקופה היה נדיר. ואכן, הישיבה הוקמה, התפרסמה ופעלה עד לשואה הנוראה. בשנת ת"ש שרפו הנאצים את הציוד והספרים של הישיבה.

בז' בחשוון תרצ"ד, בהיותו בן 46 בלבד, נפטר המהר"ם שפירא מלובלין ממחלת הטיפוס. כ-15 שנים מאוחר יותר הועלו עצמותיו ארצה, להר המנוחות בירושלים.

מה אמר רבי מאיר שפירא בכנסייה הגדולה, כאשר הכריז על רעיון הדף היומי, וכיצד הגיב על כך החפץ חיים?