התפוח לא תמיד נופל קרוב לעץ. איך זה קורה באמת? התשובה נמצאת בתוכנו

היה זה יום סתווי. אחד מימי הסתוו היחידים, שהספיקו להתגלות בעונה זו.

מקצה הרחוב קרץ אלי עץ הקלמנטינה. הסתכלתי על האדמה, שעליה צמח העץ. הקלמנטינות שנשרו מהעץ היו כתומות ומלאות עסיס.

הן התבקעו מעצם הנפילה, ולפליאתי, רבות מהן היו רחוקות מהעץ מרחק רב.

איך הן הגיעו לכזה מרחק?

והלא ידוע הדבר, שאין התפוח נופל רחוק מהעץ.

התחלתי לפסוע לכוון ביתי, כשאני מנסה להבין איך קרה שהקלמנטינות נשרו במרחק כה רב מהעץ עליו צמחו.

אולי באה הרוח והעיפה אותן? – סביר שלא.

אולי הן נשרו והתגלגלו במדרון – הדרך דווקא לא הייתה מדרונית כלל.

אולי הם נשרו על ענף שמתחתן וקפצו אל האדמה? – לא ייתכן, כמה רחוק  יכלו להגיע?

ככל שהפכתי והרהרתי לא הגעתי למסקנה ברורה.

והנה, קולות משחק נשמעו לאזני.

אני מניפה ראשי בבת אחת ומגלה חבורה של ילדים משחקים בקולי קולות בקרבת העץ.

הם שיחקו בכדורגל. אלא ששום כדורגל לא היה לפניהם, הכדור היה פרי. פרי הקלמנטינה.

תוך רגע הבנתי מה היה המשחק הזה.

הם בעטו בפרי, כאילו היה כדור משחק, זה מעיף לכאן וזה לכאן.

תוך 5 דקות לא היה ברור כלל מאיזה עץ נשרו הפירות הסדוקים והחבולים הללו.

כאלו אנחנו, הסברתי לעצמי, מחפשים תמיד תשובות מתחת לפנס.

בטוחים שלכל שאלה שלנו יש תשובה מובטחת ברדיוס הקרוב, בהבנה השכלית הקרובה למחוזנו.

אלא שלפעמים התשובה לא נמצאת ברדיוס המחשבות שלנו, במעגל  הקרוב של החשיבה. לעיתים צריך לחשוב מחוץ לקופסה כדי להגיע למסקנה, ולפעמים לא נמצא תשובה למה שקרה, גם אם נדוש ונבחש וננסה שוב ושוב כי הבנתנו מוגבלת.

אנו שואלים למשל: למה הילד שלנו לא מוצלח כמו החברים שלו?

מחפשים את התשובה בילד (מתי כבר תתחיל ללמוד כמו שצריך?) במורה, (תמיד ידעתי שסתם הפילו עלינו את המורה הפחות טוב, כשלכתה המקבילה נותנים תמיד את הטוב ביותר) בחברים (למה הוא חייב להתחבר עם סתם ילדים פשוטים ולא עם החרוץ של הכתה?)

ובסוף מתברר שלילד יש קושי מולד כלשהו. לא חלמנו על כך, ולא עלה על דעתנו.

אנחנו שואלים את עצמנו: איך זה שהילדה לא אוהבת להגיע למסיבות הכיתה, הנערכות באולם השכונתי? כל החברות שלה הולכות ורק היא נשארת בכל פעם בבית.

בודקים (ובצדק) אם יש לה חברות, אם בנות לא פוגעות בה, אם המורה שמארגנת את המסיבה נותנת לה תפקיד הוגן, אם היא אוהבת תוכניות ואם לא מפריע לה רעש.

בסוף מגלים שהילדה שאינה אוהבת מסיבות לא אוהבת אותן כי בדרך לאולם שבו מתקיימת המסיבה מסתובבים כלבים והיא פוחדת מהם.

הורים צעירים בטוחים שהתשובה לחידת המציאות היא בידיהם. שחינוך ילדיהם נתון אך ורק בהחלטתם ובתושייתם. משך הזמן מגלים שלכל התנהגות של ילד ולכל מקרה יכולות להיות הרבה מאוד תשובות, חלקן לא יתגלו לעולם.

כל אחד מבני זוג בטוח שהוא מבין ויודע למה מתכוון חברו, למה עשה מה שעשה, איך חשב מה שחשב. ולא מעלה בדעתו, שייתכן שהוא לא קורא נכון את המפה, כי התשובה בכלל לא בלקסיקון התודעתי שלו.

קלמנטינה יכולה להימצא רחוק מהעץ גם כשהאשמה אינה בה.

קלמנטינה יכולה להימצא רחוק מהעץ גם כשלעץ אין יד בכך.

היא יכולה להימצא רחוק, גם כשהדרך אינה נמצאת בשיפוע.

בואו נחפש תשובות מחוץ לקופסה, כי לא תמיד הקופסה מכילה את כולן.