זוהי התודה הגדולה ביותר שתוכלי לתת להורים שלך

את הסיפור על אמא ציפור שיצאה למסע יחד עם גוזליה, הייתה מספרת הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה לילדיה.

הסיפור אודות אותה ציפור קרה בשעה שיצאה למסע יחד עם גוזליה, דואגת שלא יהיה להם קשה, שלא יהיו רעבים ושלא יתעייפו או יחלשו בדרך.

באחד הימים, נגלה לעיניהם מרחוק ים גדול.

"הים יפה כל כך, כחול כל כך, אבל נראה שהוא לא נגמר!", חשב גוזל אחד לעצמו.

"איך אפשר לחצות ים כזה? הרי אי אפשר לעצור למנוחה באמצע", הרהר לעצמו הגוזל השני.

"איזה פחד! הגלים אמתניים, המים מלוחים, אני ממש מפחד להתקרב!", נבעת הגוזל השלישי.

ואמא ציפור, עוד לפני שהספיקו לספר בקול מה הם חושבים, אמרה להם:"גוזלים, שימו לב, יש כאן עץ על החוף, ממש סמוך לים. כולנו ננוח כאן עכשיו, ואחרי מנוחה קלה אשא אחד מכם על כנפי, ואחצה איתו את הים. השאר יחכו, ואני אחזור ואאסוף אתכם אחד אחד. כך תוכלו לחצות את הים בבטחה בלי מאמץ ובלי טירחה, ללא סיכונים וללא פחדים".

הגוזלים נשמו לרווחה, ופרשו למנוחה.

אמא ציפור החלה במסע, כשגוזל אחד נשען על גבה ומתמקם בנוחות.

באמצע הדרך, כשים מתחת ורקיע ממעל, שאלה אמא ציפור את גוזלי הקטן: "האם היית גם אתה, טורח ומתאמץ למעני?".

גוזלי הקטן השיב מיד, בלי להסס: "ודאי, אמא! בשבילך אטרח כמו שאת מתאמצת בשבילי".

"שקר הנך דובר!", קראה אמא ציפור, ומיד השליכה את גוזלי לים.

חזרה לקחת עוד גוזל, והחלה את מעופה בשנית.

באמצע הדרך, כשים מתחת ורקיע ממעל, שאלה אמא ציפור את גוזלון שעל גבה: "האם היית גם אתה, טורח ומתאמץ למעני?".

והוא ענה ספוטנית: "אמא, בשבילך אעשה עוד הרבה יותר ממה שאת עושה בשבילי!".

"שקר הנך דובר!", קראה הציפור, ומיד השליכה גם אותו לים.

חזרה אמא ציפור לחוף, לגוזל האחרון שחכה בסבלנות על העץ. כשהתיישב בנוחות על גבה, יצא שוב במעופה לחצות את הים הגדול.

באמצע הדרך, שאלה אותו: "האם היית גם אתה טורח ומתאמץ למעני?".

והגוזל הקטן חשב מעט, והשיב:"אמא, אני לא יודע אם בשבילך אוכל לטרוח כל-כך, אבל אני מבטיח שכמו שאת טורחת ומתאמצת בשבילי, אטרח אני ואתאמץ עבור ילדי".

"אמת הנך דובר!", שמחה האם, והמשיכה איתו במעופה לעבר חוף מבטחים...

לא סתם אומרים שאמא אחת יכולה לטפל בעשרה ילדים, אבל עשרה ילדים לא יכולים לטפל באמא אחת.

ילד לא באמת יכול להשיב להוריו על כל מה שטרחו בשבילו.

כשאת נותנת לילדים שלך, זה לא בשביל שהם יתנו לך בחזרה.

בילדותי שאלתי את הורי: "איך אני יכולה להודות לכם על כל מה שאתם עושים בשבילי?".

והם ענו לי: "התודה הכי גדולה שלך אלינו תהיה כשתתני לילדייך את כל מה שאנחנו נתנו לך!".

אז אני משתדלת.

פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהית pid38a@gmail.com