חרדה חברתית: איך מזהים את ההפרעה, וכיצד מטפלים בה?

גם אתם נלחצים בכל פעם שאתם צריכים לדבר מול יותר משני אנשים? השתתפות במסיבה עם החברים מלחיצה אתכם? אתם מעדיפים להישאר בבית מאשר לצאת לבילוי עם החבר'ה? אולי גם אתם סובלים מחרדה חברתית.

מהי חרדה חברתית?

הפרעת חרדה חברתית היא תופעה שמתאפיינת במאפייני של חרדה שמופיעים במצבים חברתיים, לרוב בגלל מבוכה, או פחד מהשפלה.

בדרך כלל, הפרעת חרדה חברתית מתפתחת בגילאים צעירים, ואם לא מטפלים בה כבר אז, היא עלולה להתפתח ולהתמשך לאורך שנים. חרדה חברתית יכולה להיות כללית, מכל מצב חברתי, או ממוקדת, כמו למשל פחד קהל, שהוא חרדה חברתית שמתרחשת רק כאשר האדם נמצא מול קהל גדול.

בעולם המערבי, הפרעת חרדה חברתית משפיעה על כ-12% מן האנשים, בשלבים שונים של החיים.

חרדה חברתית מתבטאת בתסמינים קלאסיים של חרדה, לפעמים בעוצמה חזקה של התקף פאניקה, כאשר האדם הסובל ממנה נמצא במצב חברתי שמעורר אותה – לדוגמה, הסמקה, זיעת יתר, צמרמורות, גמגום, בחילה או סחרחורת, תחושה של חנק או קוצר נשימה, גלי חום או קור, מתח בשרירים וכן הלאה. לעיתים קרובות, אדם שחווה התקף חרדה כאשר שהה במצב חברתי מסוים, יחשוש מהישנות של התופעה, ולכן ינסה להימנע ממצבים חברתיים דומים – מה שכמובן גורם לפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים.

חרדה חברתית נגרמת משום שהאדם הסובל ממנה תופס מצבים חברתיים שונים, כמו דיבור מול קהל, שהות בין קבוצת חברים וכדומה, כאירוע מאיים. אדם הסובל מחרדה חברתית, כאשר הוא מדמיין מצב חברתי כלשהו, הוא מעלה בדעתו באופן אוטומטי תסריטי אימה של השפלה, מבוכה קיצונית וכדומה. כך למשל הוא חושש שאם ישהה בחברה כזו או אחרת הוא יסמיק ויזיע, שקולו ירעד, ובעיקר – שכולם יראו את הפחד שלו ויחשבו שהוא מגוחך או לא יוצלח. בעקבות התסריטים האלה, כאשר האדם נמצא בפועל במצב החברתי ממנו הוא חושש, הוא אינו מרוכז כלל במה שמתרחש בחברה, אלא מתמקד בתחושות הפיזיות שלו, או בחששות שלו. כפועל יוצא, כל דבר שמתרחש במציאות במהלך השהות החברתית – מקבל על ידו פרשנות שלילית, ואותה פרשנות, כמובן, מחזקת את האמונה שלו כי מצבים חברתיים הם מאיימים, מסוכנים או מלחיצים.

הרב ברוך רוזנבלום - כוחה של חברה

כאמור, אנשים רבים אשר סובלים מחרדה חברתית יעדיפו להימנע ממצבים חברתיים. אחרים יסגלו לעצמם התנהגויות ייחודיות אשר מעוררות אצלם ביטחון או תחושה של הפחתת החרדה. נפוץ יחסית לראות אנשים שנוטים לשתות הרבה במצבים חברתיים, להרכיב משקפי שמש כאשר הם נמצאים בחברה, או פשוט להימנע מקשר עין עם הסובבים אותם.

חשוב מאד לטפל בחרדה חברתית, משום שהיא עלולה להידרדר, ולהוביל את האדם למצבים חמורים ואף מסוכנים – החל מהסתגרות שפוגעת בתפקוד היומיומי, דרך פגיעה באפשרויות תעסוקה או לימודים, ועד שימוש באלכוהול או סמים במטרה להפחית את החרדות.

איך מטפלים בהפרעה חברתית?

כיום, הטיפול המומלץ והיעיל ביותר בהפרעת חרדה חברתית היא טיפול CBT – המוכר גם כטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. טיפול זה יכול להיעשות באופן אישי, או בקבוצה. במקרים קשים יותר, אפשר לשקול אפשרות של טיפול תרופתי בשילוב עם טיפול פסיכולוגי.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מלמד את המטופל מהם דפוסי החשיבה שלו, אשר מובילים את החרדה, וכיצד הוא יכול לשנות אותם. הטיפול כולל גם שיטות להרפיה, בהן יכול המטופל להשתמש על מנת להרגיע את המתח אשר מלווה את החרדה החברתית. באמצעות שיטות אלה, המטופל לומד להבין כי הסיכוי האמיתי להשפלה במעמד חברתי נמוך ביחס לסיכוי להשתלבות טובה בחברה. מטופל שכבר מסתגר או נמנע מהתכנסויות חברתיות לומד להיחשף אליהן בהדרגה, להתרגל אליהן ולהפחית את החרדה מהמצב.

לעיתים, טיפול קבוצתי עשוי להיות יעיל באופן מיוחד למצבים של חרדה חברתית, בשל העובדה שכל המשתתפים בקבוצה חווים אותן תחושות ואותם פחדים. הטיפול הקבוצתי מהווה בעצמו, למעשה, חשיפה למצב חברתי, כך שהוא מועיל מאוד לטיפול.

הרב יצחק פנגר - אני והחברה