המגילה האבודה של הבן איש חי

שמי דור חדד, ואני רוצה לשתף אתכם בסיפורו האישי של יהודי יקר, שמהרגע שהוא נולד - הרופאים לא השאירו לו סיכוי לחיות.

זה היה בשנות השמונים. מיד לאחר הלידה הוא הוכנס לחדר ניתוח, כשעיניו סגורות והוא בסכנת חיים ממש. הניתוח היה מורכב מאוד, ולאחר שעות רבות בהן ניסו הרופאים בכל כוחם - הניתוח הצליח, ופקחו את עיניו. עם השנים, ראייתו השתפרה.

כל שנותיו כילד וכנער היו לו התמודדויות לא פשוטות, אך אחד האירועים המרכזיים ששינו את חייו קרה בסוף שירותו הצבאי.

לאחר שאביו נפטר, החל תהליך ההתקרבות שלו לבורא עולם. הוא יצא עם מפקדו לשטח עוין על מנת לבצע משימה חשובה, ורכבם נתקע. לאט לאט תושבי המקום החלו לשים לב, והם הבינו שאם לא יצאו משם במהרה - הם ימצאו את מותם.

הם מנסים בכל כוחם להתניע את הרכב, כאשר לכיוונם רצים מחבלים חמושים אשר מנסים לפגוע ברכב ולא מצליחים. הוא מספר בדמעות שכבר ראה שהמוות קרב, והחליט להסתכל לשמיים ולנדור נדר שאם יצאו מהסכנה הזו בחיים - הוא ישמור שבת ויקבל על עצמו אורח חיים דתי.

לפתע הרכב התניע, והם הצליחו לנסוע, וכך ניצלו מהסכנה הגדולה.

לאחר כמה ימים בבית החולים הוא פגש מתנדב שמגיע מידי יום לעזור לחולים מעמותת "עזר מציון". במהלך השיחות בניהם אותו מתנדב אומר לו שלצערו הרב מעגל המצוקה גדל יותר ויותר, אנשים זקוקים לעזרה רפואית ולעזרה כלכלית, ושאל אותו האם הוא מעוניין לתרום סלי מזון לשבת עבור משפחות נזקקות.

אותו אדם ענה כמובן בחיוב, וקיבל על עצמו לעשות זאת לעילוי נשמת אביו וסבו ז"ל, ולכבוד הנס שבורא עולם עשה בכך שהשאירו בחיים.

מידי שבוע היה מעביר סלי מזון לאותן משפחות, ולאט לאט התחיל גם לאסוף בגדים עבור אנשים נזקקים. החשוב לו ביותר הייתה ההתמדה ומסירות הנפש עבור המצווה בצניעות בינו לבין בורא עולם - פשוט אהבת ישראל !

הוא מניח את סלי המזון מחוץ לדלת, דופק - ומיד אח"כ הולך בלי שישימו לב שהוא נמצא - ממש מצווה בסתר. את הבגדים היה מתמיד לכבס ולגהץ לפני, ולהניח אותם באריזה מסודרת בחדר המדרגות.

וכך המשיך מספר שנים, עד ליום בו נקלע לסיטואציה לא נעימה, כאשר איש אחד החליט לבייש אותו ולצעוק עליו שהוא ממלא את חדרי המדרגות בבגדים. מהביזיון ומהבושה הגדולה לא ענה, אך נוצר לו צער גדול מאוד, וכתוצאה מכך החליט להפסיק את המצוות בסתר.

ימים ספורים לאחר מכן הוא הלך לישון, וחלם חלום. הוא הולך לאיבוד ולא מבין היכן הוא נמצא. הוא רואה פתח קטן שמורה לו לאן ללכת, מתקדם ומבחין בדמות שמקבלת אותו בסבר פנים יפות. אותה דמות מחייכת אליו ואומרת לו שאין לו ממה להיפגע מהביזיון והייסורים, מפני שהם מּכפרים המון לו ולעם ישראל, וזו זכות לקבל אותם באהבה.

הדמות המוארת מבקשת ממנו לא להפסיק עם המצווה, ומבטיחה לו שתעזור לו בכל מעשיו. הדמות אף מוסיפה שסבו הצדיק שלח אותה כדי לסייע לו, ושהיא רוצה להיות עזר במצוות שלו.

הוא התעורר מהחלום ומבין שנפלה בחלקו זכות גדולה, על המצווה שהתמיד ועשה בסתר.

מספר שנים לאחר מכן, אותו אדם הרגיש רע ואושפז בבית חולים במצב קשה מאוד, כתוצאה מחיידק שהתפשט ברגלו. הוא איבד הכרה באותם הרגעים, והוא מספר שלפתע חלם חלום (במקביל לכך שהרופאים נלחמים על חייו). בחלום הפעם הוא פוגש את סבו ז"ל, שאומר לו שהוא מליץ יושר עליו ועל בני משפחתו בזכות הקבלה שקיבל על עצמו, קבלה שעושה נחת בשמיים, ומבטיח שיעזור לו לצאת מהצרה ולהישאר בחיים, אך יש לו בקשה אחת אליו - שישמור לו על הזכר היחיד שנשאר לו מבגדד שבעירק - מגילת אסתר שקיבל במתנה מרבו עליו השלום, שנכתבה במיוחד עבורו.

אותו אדם התעורר והבין שנשאר בחיים לאחר ההתאמצות הקשה של הרופאים שנלחמו על חייו.

מספר חודשים לאחר מכן הוא החליט לעזוב את בית הוריו. בעל הדירה החליט לשפץ את הבית, ומובן שהוא לא ממש התחשב בדברים שנשארו בה כי חשב שהם לקחו את כל הציוד - אך אותו אדם נזכר שאת הדבר החשוב מכל לא לקח - הזיכרון היחידי של סבו ז"ל.

הוא התחיל לחפש במשך שעות, חיפש וחיפש, עד שלקראת שעות הלילה המאוחרות מצא את מגילת אסתר, וחשב לעצמו: "סבא, זה בשבילך. אני אדאג שזה ישמר לדורות הבאים, ונשתמש בזה כפי שביקשת".

הוא חזר לביתו החדש, ומרוב עייפות נרדם על הכיסא שבמרפסת באפיסת כוחות. ואז הוא חלם שהוא עולה לעליית הגג, והוא רואה שם מישהו שישן במיטה. הוא מתקרב אליו ומבחין שזהו רבי יוסף חיים מבגדד - הבן איש חי !

הוא שואל אותו בשלומו, ורואה שכבוד הרב לא חש בטוב ומבקש ממנו במהרה שישקה אותו במים.

הוא מסב את ראשו, משקה אותו במים, ולפתע אור חזק נוצר על פניו. הוא מחייך אליו ומודה לו מאוד על שהציל את מגילת אסתר של סבו מכל ההריסות, ומספר לו שאת המגילה הזו הוא כתב לו במיוחד לפני שהסתלק מהעולם, ומבטיח לו שהיא תמיד תשמור עליו ועל דורותיו, בזכות סבו, שהיה מפיץ את שיעוריו ברבים.

הוא התעורר מהחלום בהתרגשות עצומה, עם הידיעה הגדולה והמשמחת שהמגילה האבודה היא אכן של הבן איש חי הקדוש !

באהבת ישראל,

דור חדד