בנו של הרב חיים קניבסקי בראיון בלעדי: "אבא לא התבטל מעולם"

היד רועדת כאשר אני ניגש למלאכת כתיבת הכתבה על שר התורה, הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א. ברטט אני לוחש לעצמי: "יהי רצון שלא יארע דבר תקלה על ידי".

כשהתבקשתי לכתוב על שר התורה, היה ברור לי שהנכון ביותר הוא לקיים שיחה עם בנו בכורו -  הרב אברהם ישעיהו קניבסקי, הנחשב למקורב מאוד לאביו. כשנכנסתי, היה הרב אברהם ישעיהו רכון על גמרתו, שקוע בליבת הסוגיה. נאלצתי לקטוע אותו, בתואנה שיש כאן תועלת לרבים. "תשב, תשב, אם אתה מהידברות אתה חייב להרגיש בנוח", אמר לי בחיוך רחב ושובה לב.

הגאון הרב שמריהו יוסף חיים קניבסקי נולד בט"ו בטבת תרפ"ח) 8 בינואר 1928) בפינסק, אז בפולין. הוא בנם הבכור של רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ומרת פעשא מרים, אחותו של החזון אי"ש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו, וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו - רבי שמריהו יוסף קרליץ, רבה של קוסובה, והרב חיים פרץ קניבסקי. בתאריך א' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והם התיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו החזון אי"ש. מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון אי"ש לשכונת זיכרון מאיר, עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

אתגר גדול

מה זה אומר, להיות הבן של ר' חיים?

"להיות הבן של ר' חיים זו זכות, ובמקביל גם חובה גדולה", הוא משיב לי . "הרי כמו שאם יש אדם דתי שגונב אז 'כל הדתיים גנבים', גם כאן, להבדיל, אם אני עושה משהו על דעת עצמי, כולם אומרים: 'הנה, זה על דעתו ובהסכמתו של ר' חיים'. וזה לא חייב להיות נכון, כי נכון שאני בן של ר' חיים, אבל אני גם אדם בפני עצמו. זה בפן הציבורי. בפן האישי, להיות הבן של ר' חיים זה אתגר גדול. אני זוכר בתור ילד, שאבא מעולם לא ויתר על לימוד אתנו בכל יום, או בבית או בכולל חזון אי"ש שם הוא למד. החינוך שלנו היה ציפור נפשו, והיו גם תוצאות מבורכות לכך, כמו סיום הש"ס שאחי עשה לפני בר המצווה, וגם אני כמעט סיימתי את הש"ס, ואני לא צריך לומר לך עד כמה שזה דורש ומאמץ. ההשקעה בחינוך הייתה העיסוק העיקרי של אבא. מבחינתו לא הייתה הגבלה עד כמה צריך להשקיע בחינוך".

מה לדעתך הסיפור שמאפיין אותו יותר מכל ומשקף את אישיותו? תוכל לספר לנו עליו?

"יש לאבא כמה מאפיינים שהביאו אותו להיות שר התורה וגדול הדור. המרכזיים שבהם הם הסדר והעקשנות, אבא מסודר מאד ועקשן פלדה, ואם הוא החליט שהוא חייב לסיים מסכת או פרק, אין דבר בעולם שיוכל להזיז אותו מהחלטתו. בגלל זה אבא גם לא התעסק בגשמיות, זה הפריע לו בהתקדמותו הרוחנית. למשל, אם אני אשאל אותו 'אבא מה אכלת עכשיו?', הוא לא ידע להשיב לי. אני זוכר שבסיום כל ארוחה, הוא היה שואל את אמא, 'מה מברכים ברכה אחרונה?', כי הוא לא ידע מה הוא אכל. הוא היה שקוע בלימוד התורה הקדושה".

בתור ילד זה לא הפריע לך, שאבא מנותק מהעולם שלך?

"יש לך טעות. אבא לא היה מנותק מחיי הילדות שלי, הוא היה משחק אתנו הרבה, אבל לא משחקים כמו שאתה מכיר, אלא משחקים ברמה שלו. הוא היה אומר לנו למשל: 'תזרקו לחלל האוויר כל שם של רב שאתם מכירים, אם זה תנא או אמורא, מהראשונים או מהאחרונים' - ומיד הוא היה שולף עליו סיפור. המשחק היה לתפוס אותו בשם של רב שאין לו עליו סיפור, ותמיד הפסדנו, כי לאבא יש ידע אדיר. היה לנו עוד משחק. אני זוכר שכאשר הייתי ילד ונשארתי בבית בגלל שפעת, אבא היה משחק איתי במשחק הזה, הוא אמר לי: 'תביא לי את ספר 'מכלול המאמרים והפתגמים' (ספר עזר, למציאת מקור כל מאמר חז”ל בתלמוד בבלי וירושלמי, ומדרשים, למעלה ממאה אלף פתגמים ומאמרים מסודרים לפי א”ב, 3 כרכים. מאת הרב משה סבר. א"נ), והמשחק היה שאני צריך לומר פתגם של חז"ל, ואבא צריך למצוא את המקור. זה יכול להיות בכל התורה - בבלי, ירושלמי, שולחן ערוך, זוהר הקדוש ומה לא? הייתי צריך לתפוס אותו בפתגם חז"ל שהוא לא יודע את מקורו. עד היום עוד לא הצלחתי. היה גם משחק בו אבא היה אומר לנו שם של ספר מסוים, ואנחנו היינו צריכים למצוא איפה הוא נמצא בארון הספרים שבביתנו, וארון הספרים שלנו היה משהו ענק ביותר. גם חידות היו חלק מהווי הילדות שלי. חידות רוחניות כמובן. הייתי צריך למצוא את הפתרונות, ואם לא הייתי מוצא, אז נשארתי ללא פתרון, כי אבא היה עקשן, והוא מעולם לא גילה את הפתרון של החידה. הוא האמין שאני מסוגל למצוא, אם לא הרגע - אז בעוד שבועיים".

אבא גם היה מטייל אתכם?

"כן, אבא היה מטייל אתנו, אבל לא כמו שאתה מבין את זה. לאחר הסעודה בליל שבת, אבא היה הולך אתנו לטיול ברחוב רשב"ם עד סוף הרחוב, ובחזרה. זה היה הטיול שלנו, ותאמין לי, שזה היה שווה לנו יותר מטיול בנחל דרגות בדרום.

ולמה דווקא בליל שבת?

לרב אברהם ישעיהו תשובה מעניינת: "כפי הידוע, אבא מקפיד מאוד שלא להשתמש בחשמל של חברת החשמל בשבת, לכן התאורה שלו בבית עד היום היא מלוקסים (תאורה הנוצרת מבלון גז קטן), אבל הרי חז"ל גזרו שלא לקרוא לאור הנר בשבת, אז איך הוא ילמד? לכן בזמן הזה הוא היה מטייל אתנו, ולאחר שהסתיים הטיול, היינו צריכים לשמור עליו בבית כשהיה לומד לאור הנר, כמו שחז"ל התירו שמותר לקרוא כשיש שומר. זה הטיול השבועי שלנו. אבל היה גם טיול מחוץ לרחוב רשב"ם, זו הייתה נסיעה בקיץ לחוף הים, אבל גם זה היה קצוב מאוד. היינו נכנסים לים, ואחרי עשר דקות אבא היה אומר: 'נו צריך לחזור כבר'. אמרנו לו: 'אבא, עברו רק עשר דקות', והוא היה עונה: 'מה פתאום, עברו כבר שעתיים'. ואם אבא אומר שצריך לצאת, לא הייתה אפשרות להישאר אפילו דקה נוספת".

מפתיע: מה ביקש מרן שר התורה מראש ארגון הידברות, הרב זמיר כהן?

בית קפה בתל אביב

כשרבי אברהם ישעיה משוחח איתי אני נזכר במליצה המסופרת על דרך ההלצה: יהודי הלך לו לתומו ברחובות תל אביב, לפתע פתאום רואה הוא שלט ועליו הכיתוב "בית קפה, בהמלצת הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א". התפלא האיש עד מאוד, וביקש לשוחח עם בעל בית הקפה. איך ייתכן שגדול כמו הגר"ח קניבסקי ייתן המלצה לבית קפה, ששם כידוע לא עסוקים בסוגיות הש"ס? בעל הבית קפה סיפר את סיפורו בתמימותו. הוא רצה לפתוח בית קפה לפרנסתו, ולשם כך נכנס לחדרו של ר' חיים, על מנת לקבל את ברכתו. "אמרתי לר' חיים שאני רוצה לפתוח בית קפה והוא שאל אותי 'מה זה?' אמרתי לו: 'זה מקום שאנשים יושבים ומדברים על כל מיני דברי חולין, ובמקביל שותים קפה'. ר' חיים אמר לי: 'זה חבל על הזמן'. אז אם ר' חיים אומר שזה חבל"ז, בטוח שהוא גם ממליץ על כך. לכן כתבתי שבית הקפה בהמלצת הגר"ח קניבסקי". סיפור זה ממחיש את גודל שקיעותו של הגר"ח קניבסקי בלימוד התורה, וחוסר התעניינות בסלנג הרחובי שהשתרש בציבור.

"אבא יודע ומכיר בדיוק את כל הקדמה הקיימת", מבהיר לי הרב אברהם ישעיהו,  "אבל הוא מתנגד לה בתוקף, ממש סולד ממנה. יש אנשים ששואלים אותי, למה כל מי שבא לאבא, אבא אומר לו להוריד את השעון מהיד? מה, הוא לא יודע ששנייה אחרי שיוצאים ממנו, האנשים מחזירים את השעון ליד? אז אני צוחק עליהם ואומר להם:' אבא יודע את כל התורה, ורק את זה הוא לא יודע?' ברור שהוא יודע, אבל הוא רק רוצה להביע את דעתו בעניין. מה שהאדם יעשה אחר כך - זה לא משנה, אבל שידע ושיספר בחוץ, שכך היא דעתו של ר' חיים. הוא אמר לי שכך אמר לו החזון אי"ש, ששעון זה תכשיט של נשים, אז אם החזון אי"ש אמר - הוא לא מתווכח, ומביע את דעתו בדרך שלו".

הגר"ח קניבסקי שליט"א למד בילדותו ב'תלמוד תורה רבי עקיבא – מרכז', וכן עם אביו מרן הסטייפלר, עמו למד את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת 'תפארת ציון' בבני ברק, שם למד אצל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל, שהחל למסור אז שיעורים בישיבה. לאחר שש שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו, בישיבת בית יוסף. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, בראשות רבי ראובן כץ. בשנתו הראשונה בישיבת לומז'ה, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד הבבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב שך, שכיהן כר"מ בישיבה, וכן שמע שיעורים מרבי אליהו דושניצר, שכיהן כר"מ וכמשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מרבי יחיאל מרדכי גורדון, שמונה לראש הישיבה באותה שנה. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת, אז למד תורה מדודו, החזון אי"ש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות, וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד, שמונה למפקדם, הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות.

בבית הגאון הרב קניבסקי מתקיימת בכל שנה בערב פסח "מסיבת סיום" על כל התורה כולה, מה שהרב הספיק ללמוד במשך השנה שחלפה, והיא כוללת את תחומי הלימוד הבאים: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, ספרא, ספרי, מכילתא, נ"ך וזוהר. ההספק הוא עצום בכל קנה מידה.

איך הרב מספיק לסיים את כל התורה בכל שנה?

"אבא מסודר ועקשן מאוד, הוא תמיד היה עקשן, ואם הוא החליט - אז הוא לא מוותר. אבא נוהג לומר לנו: 'לא לדחות למחר, לגמור היום'. אבא מספיק ללמוד כל יום לפי הסדר שבנה לעצמו, שזה כולל 8 דפי גמרא בבלי, 5 דפים בתלמוד ירושלמי של הדפוסים הישנים, וגם תנ"ך, תהילים, משנה ברורה, שולחן ערוך, רמב"ם, מדרשים, ספרא, ספרי ומכילתא. כמו כן בכל שנה אבא מסיים סדר זרעים וסדר טהרות, משניות עדויות ומשניות אבות (שעל כל אלו אין גמרא); וגם 7 מסכתות קטנות: מסכת אבות דרבי נתן, מסכת סופרים, שמחות, דרך ארץ רבה וזוטא, מסכת כלה ומסכת כלה רבתי. בשנה מעוברת עומס הלימוד של אבא פוחת מעט, ועל כן הוא מנצל את הזמן הנותר לחיבור ספר תורני חדש. איך הוא מספיק? זה פשוט, הוא לא מבזבז דקה ואף לא שניה, הוא הולך לישון באחת עשרה בלילה, וקם באחת וחצי בלילה. לומד ולומד, ולאחר שסיים ללמוד, הוא שוב לומד, תורה ללא הפסקה. ככה נהיים גדולים".

אנשים מוכנים למות

מה היחס של הרב לבעלי תשובה?

"התורה כבר אומרת: 'במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד'. אבא רגיש מאוד לבעלי תשובה. יש לי תמונה של אבא מלפני שלושים שנה, כשהוא מוסר שיעור לבעלי תשובה מתחילים בנמל תל אביב, איפה שיש היום כל מיני בילויים של חולין. הקמתי שם ישיבה על שפת הים, והיו נכנסים לשם כל מיני אנשים, שבעיניי היו נראים מוזרים ולא שייכים לרוחניות. הרב שך זצ"ל היה מגיע לבקר אצלנו, ובשנת תשנ"ב (1991) אבא הגיע לביקור בישיבה וראה את כל האנשים הללו. הוא הושיב אותם סביבו והתחיל ללמוד איתם מסכת שבת והלכות חנוכה. הם התלהבו מאוד, והחלו להתחזק בדת. לאט לאט הכרנו יותר וגילנו שיש ביניהם כמה נכי צה"ל וסטודנטים מאוניברסיטה שבאו לחפש רוחניות. היום ברוך השם רובם חרדים יראי השם, עם בנים חרדים ותלמידי חכמים. גם אז כמו היום, ניסו לקלקל לנו. אני זוכר, שיום אחד נכנס לישיבה ראש העירייה דאז, שלמה להט, הידוע בכינוי צִ'יץ'. הוא החל להשמיץ, ואמר לנו: 'חכו תראו, אני עוד אסגור לכם את הישיבה'. בסופו של דבר מיד לאחר מכן היו בחירות, והוא הפסיד לרוני מילוא".

ומה קורה עם הישיבה?

"היום יש לנו כולל 'אורחות יושר', שעוסק גם בקירוב, ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. הוא נפתח על ידי הארגונים 'לב אחד' ו'דרשו'. האחראי הישיר על הכולל הוא בני, הרב אריה הי"ו, נאמן ביתו ומשמשו של אבא בנאמנות ובמסירות, הכולל התרחב, ובמסגרת ארגון 'אורחות יושר' הוא מארגן מגוון פעילויות לחיזוק. בין היתר - יום בית המדרש לבעלי בתים שמתקיים מדי שנה בקיבוץ חפץ חיים, סיום הש"ס והוצאות ספרי מוסר עם סדר לימוד מיוחד".

הרב קנייבסקי תומך אף בארגון הידברות. לפני כשנה התפרסם בעיתונות החרדית מכתב בכתב ידו. במכתב מתאר הרב את ארגון הידברות כ"מציל נשמות ומקרבן לאבינו שבשמים במידה מרובה מאוד אלפי-אלפי נשמות", כאשר הוא מציין ש"המשתתף עמהם הויא ליה זכות גדול ועצום... ויזכה לשפע ברכות לאין שיעור". במהלך שנת תשע"ח אף הגיע הרב קנייבסקי לביקור מיוחד במשרדי ארגון הידברות  בפתח תקווה. מדובר במעשה שאינו מקובל בסדר יומו של הרב, אך הוא עשה זאת כדי לחזק את העמלים בהפצת תורה למאות אלפי יהודים.

לסיום, ספר לנו על משפט מיוחד שאביך אמר לך פעם ושנחקק בזיכרונך

"אבא אומר לי כל הזמן: 'אנשים מוכנים למות ולא לעשות שינוי בחיים שלהם'. אני מכיר יהודי אחד שבמשך שנים ציפה לילדים, והוא כל הזמן ניגש לאבא, לבקש ברכה לזרע של קיימא. אבא אמר לו: 'אם תגדל זקן, יהיו לך ילדים'. זה לא אומר שכל מי שיש לו זקן, אז יהיו לו ילדים, אלא הוא רוצה להראות לריבונו של עולם: 'הנה תראה, היהודי הזה עשה מאמץ לכבודך, עכשיו תפצה אותו בילדים'. אבל אותו אדם לא הסכים לגדל זקן, ועד היום אין לו ילדים. זה בדיוק מה שאבא מתכוון, 'אנשים מוכנים למות ולא לעשות שינוי בחיים שלהם'".

מפתיע: מה ביקש מרן שר התורה מראש ארגון הידברות, הרב זמיר כהן?