ענת דורון: "נחלצתי מהתקפי חרדה קשים, כעת אני רוצה לעזור לאחרים"

במשך שנים סבלה ענת דורון מהתקפי חרדה קשים, ולאחר שבסייעתא דשמיא ועם טיפול מתאים הצליחה לצאת מזה, היא החליטה שברצונה לעזור לאחרים, ולשם כך למדה שיטות שונות של דרכי טיפול רגשי. היום היא מנהלת את מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות, ועוזרת לאנשים רבים להשתחרר ממה שתוקע אותם בחיים.

מחלקת "נפשי בשאלתי" הוקמה לפני כשנה מתוך מטרה לתת מענה לאנשים בכל הגילאים, הסובלים מבעיות רגשיות שונות, באמצעות דרכי טיפול שיושבות בקנה אחד עם ההלכה והגישה היהודית.

על פי רוח היהדות

אז איך זה עובד בעצם? דורון מסבירה: "כאשר פונים אלינו, אנחנו מעניקים אבחון ראשוני טלפוני, ובמידת הצורך מפנים להמשך טיפול על פי הקושי של הפונה. יש לנו כ-70 מטפלים בשיטות טיפול שונות, שפרוסים ברחבי הארץ, ואנחנו מתחשבים במיקום הגאוגרפי של הפונים. מה שמיוחד במחלקה זה שהיא עובדת תחת המטריה של הידברות, והמטופלים יודעים שיש להם סוג של 'אמא ואבא', וכמובן שהמחירים זולים יותר מהמחירים הרגילים בשוק".

ויש גם משהו נוסף שמייחד את המחלקה. זו העובדה שכל המטפלים נמנים על הציבור החרדי. "זה חשוב מאוד", מבהירה דורון, "כי כשמישהו מגיע אלינו הוא יכול לדעת שכל הטיפול נעשה על פי דרך היהדות בלבד וכפוף להלכה. כשמישהו מגיע למטפל חילוני עם בעיה של התמכרות או קושי בתחום מסוים בחיים, הרבה פעמים המטפל ייתן לו משימות, שהן בניגוד מוחלט ליהדות. מי שמגיע אלינו יכול להיות רגוע כי כל המטפלים שלנו חרדים, ובגלל שאנחנו עובדים תחת הידברות, אפשר לסמוך עלינו שנפנה אותם למטפל טוב ומתאים עבורם".

איזה סוגי טיפולים אתם מעניקים?

"כל המטפלים שלנו הם מטפלים רגשיים, פסיכותרפיסטים, עם הסמכה מתאימה, וחלקם מגיעים מרקע של עבודה סוציאלית. יש שיטות שונות, למשל CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי-ש.פ), שהפך להיות סוג של טרנד, שגם פסיכולוגים משתמשים בו. ההבדל הוא שכאשר המטפל חרדי, גם הטיפול מתנהל בהתאם לרוח היהדות. אותו דבר לגבי דמיון מודרך, NLP, ACT או שיטות טיפול אחרות. אני בעצמי מטפלת ומשלבת בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי ל-ACT".

מה קורה מרגע שפונים אליכם טלפונית?

"השיחות מגיעות אלינו ואנחנו מקפידים שגברים ידברו עם מטפל גבר ונשים ישוחחו איתי. אנחנו מעניקים אבחון ראשוני ומפנים במידת הצורך להמשך טיפול. בנוסף, אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי המטופל, כלומר, יוצרים איתו קשר לאחר שלושה שבועות מרגע הפנייה שלו אלינו, לבדוק אם הוא התחיל טיפול. אם התחיל, אז שואלים איך היו המפגשים והאם יש התקדמות, ואם לא, אז מבררים מאיזו סיבה. בנוסף, אחת לחודש אנחנו מקבלים דיווח מהמטפלים לגבי ההתקדמות של כל מטופל, ובודקים שאכן הוא הצליח לצאת מזה, וברוך השם, יש הצלחות גדולות מאוד".

יש כאלה שפונים אליכם רק בשביל לקבל עצה טלפונית?

"לא. מי שמתקשר פונה אלינו בשביל לטפל בבעיה שממנה הוא סובל. לפעמים הם יודעים להגיד מה הבעיה ולפעמים הם מספרים לנו מה הם חווים ואנחנו יכולים לזהות את הבעיה. יש הרבה נשים שפונות אלינו בשל דיכאון לאחר לידה, והרוב המכריע פונה בשל חרדות ו-OCD- הפרעה טורדנית כפייתית".

מי פונים יותר? נשים או גברים?

"הכול מהכול. גם נשים, גם גברים, גם נוער וגם קשישים".

לצאת לדרך חדשה

את מרגישה שבשנים האחרונות אנשים סובלים יותר מחרדות?

"אני חושבת שבשנים האחרונות יש יותר לגיטימציה לדבר על זה. פעם זה היה סוג של בושה והיום כבר יודעים שזה לא דבר חריג והרבה אנשים חווים את זה, ברמה כזו או אחרת. הרבה אנשים לא יודעים לשייך את מה שהם מרגישים לחרדה או מבינים אם זה דבר נורמלי או חריג. למרות שמתקשרים אלינו אנשים שמבקשים להישאר בעילום שם, הרוב לא מפחדים לדבר על זה, אבל גם אלו שמתביישים להיחשף, לאחר שיחה או שתיים צוברים ביטחון ומבקשים עזרה. כיום גם רופאים ופסיכיאטרים ממליצים על טיפול רגשי, זה כבר נהיה משהו שהוא 'על השולחן'."

למה שפסיכיאטר ימליץ על טיפול רגשי?

"פסיכיאטר מאבחן קושי או בעיה רגשית ונותן כדורים בהתאם, ולפעמים מגיעים אליו אנשים שעדיין לא במצב שהם צריכים טיפול תרופתי, כי הבעיה עדיין בחיתולים או שהיא עדיין לא הפכה להיות מחלה נפשית, אז הם מעדיפים להפנות את המטופל לטיפול רגשי".

ומה זה אומר טיפול רגשי? הטיפול הוא במגע או בשיחה?

"מדובר בטיפול שמתקיים אחת לשבוע ובו משוחחים, מעלים את הקושי, כאשר כל מטפל עושה זאת על פי שיטת הטיפול שלו. המטפל עוזר למטופל לראות את הקושי ולצאת מזה. פעם, כשהיו קשיים שנראים כביכול 'שוליים' כמו פחד ממעליות, פחד מטיסות או פחד מחדרים סגורים, אנשים ניסו לעקוף את הקושי, כלומר - לא לטוס או לא להיכנס לחדרים סגורים, וכדומה. אנשים יכלו  לחיות גם בלי להתמודד עם הקושי הזה. היום אנשים רוצים לחיות חיים חופשיים ולא לעקוף את הקושי, ובמספר מפגשים הם מצליחים לפתור את הבעיה".

כמה מפגשים מתקיימים בכל טיפול?

"זה תלוי. בדרך כלל מטופל ממוצע עובר 10 עד 15 טיפולים, אם הוא מתמסר לתהליך הטיפול, אז הוא יוצא עם כלים לדרך ויש לו את היכולת להתמודד ולהתגבר על החרדות או הדיכאון. עם זאת, יש מטופלים שזקוקים למספר רב יותר של טיפולים. זה תלוי במצב של המטופל. אם הוא הגיע לאחר שהוא סובל מהבעיה במשך 20 שנה, ברור שהטיפול הוא שונה".

נתקלת באנשים שפחדו להודות בבעיות של חרדה בגלל הפחד שזה יעיד על קטנות באמונה?

"זה נכון, אנשים לפעמים מפחדים להודות בחרדה כי הם יכולים לפרש את זה כקטנות באמונה. כאילו הם לא סומכים מספיק על השם, חלילה, אבל מהר מאוד הם מבינים שזה בכלל לא מגיע מהמקום הזה. לפעמים אדם יכול להגיע לטיפול עם פחד ממעליות, ואז במהלך הטיפול הוא מבין שהפחד מגיע בכלל ממקום אחר, עמוק יותר, משהו מהעבר הרחוק. יכולים להגיע שני אנשים עם אותה בעיה, אבל זה יישב על שני דברים שונים לגמרי. אז יכול להיות שבהתחלה הם מתרגמים את זה כקטנות באמונה, אבל אז הם מבינים שזה בכלל לא המצב ושאין להם שליטה על החרדה".

יכול להיות שהחרדות מתגברות בשל אורח החיים המודרני שלנו?

"אני חושבת שגם בעבר היו חרדות ולא ידעו לקרוא לזה חרדה, אבל זה נכון שצורת החיים שלנו היום גורמת לחרדות וללחץ. גם האוכל שלנו, לוח הזמנים, שעות העבודה שלנו, הכול השתנה. הכול הרבה יותר מלחיץ".

אלו סיפורי הצלחה את זוכרת במיוחד?

"יש שני מקרים שאני זוכרת במיוחד. האחד, נער בן 17 שפנה אלינו ואמר שיש לו חרדות קשות. על פי אבחון ראשוני הובן שהוא סובל מחרדה כללית, לא משהו ספציפי. הוא הופנה למטפל מתאים והחל תהליך. כבר בפגישה הראשונה אפשר היה להבחין שהוא סובל גם מחרדה חברתית, רק שהוא לא ידע מזה. החרדה הייתה כל כך חזקה, שהוא פשוט לא הגיע ללימודים ונמנע מלהיות בסביבת אנשים. לאחר שמונה פגישות הורגשה הטבה משמעותית. אותו נער חזר ללימודים וקיבל כלים להתמודד עם החרדה. עם הזמן, עוצמת החרדה ירדה מאוד, והמרווח בין ההתקפים גדל מאוד. לאחר 12 פגישות, כבר לא ניתן היה לזכור את הבחור שהיה. הוא הפך לבחור חזק, דעתן ובעל עקרונות. המורים נחשפו אליו והוא הפך למקובל מאוד חברתית ותלמיד טוב, ברוך השם. עוד מקרה היה כאשר ש', בת ה-24, פנתה למחלקה בעקבות מחשבות טורדניות, שמנעו ממנה לחיות חיים שגרתיים. ש' הרגישה שהמחשבות עלולות לעכב אותה מלהתחתן. בתהליך הטיפולי היא החלה לשתף את המטפלת במחשבות, ועברה תהליך דינמי, ולאט לאט המחשבות החלו להירגע. ש' למדה לשלוט בהן, וכבר לאחר שש פגישות, הרגישה הקלה ושמחה מאוד. בסיום התהליך היא הייתה משוחררת מהמחשבות הטורדניות לחלוטין, והיום היא חושבת ללמוד פסיכותרפיה ולטפל בעצמה בהמשך".

ליצירת קשר עם מחלקת 'נפשי בשאלתי':

sarap@htv.co.il