"לוותר?! הזדעזע החתן. "למה שאוותר?! והרי אני תפסתי ראשון"

היה זה בקיץ תשע"ח. באחת הישיבות בקרית ספר התארסו שני בחורים: משה א' ופנחס ל'. שניהם החלו בהיערכות לקראת יום הכלולות, אך אז התברר כי קרתה תקלה. שני הבחורים קבעו את תאריך החתונה לאותו לילה, יום שלישי, אור לי"ג באב.

שניהם ידעו כי בתאריך זה, החל בתקופת חופשת הקיץ בישיבה, חלק מהבחורים שוהים בחופשות משפחתיות ולא יוכלו להשתתף בשמחתם. כעת התברר להם כי גם הבחורים שכן יוכלו להשתתף, ייאלצו להתחלק לשתי חתונות שיתקיימו באותו לילה.

משה, אחד משני החתנים, כבר סיכם עם אולם על תאריך זה. מדובר באולם זול במיוחד, שהיה 'תפוס' לאורך כל השבועות הבאים. העברת תאריך החתונה למועד אחר – משמעותה ויתור על הטבה כספית משמעותית, הנחה שהיא כאוויר לנשימה עבור הורי החתן והכלה.

בכל זאת, החליט משה לספר לאביו על התקלה שקרתה. הוא ציין כי למעשה הוא שתפס את התאריך לפני חברו, ובכלל – המשמעות הכלכלית של החלפת התאריך היא יקרה מאוד.

"ראה נא בני יקירי", השיב האב ששמע את דברי בנו. "הרי גם לממן את ההתחייבות הבסיסית לחתונה, לא באמת יש לי מאיפה… אנחנו תלויים בחסד הבורא, והפער הכספי הנעוץ בין התאריכים – לא הוא שיעשה את ההבדל… מאידך, יש לנו הזדמנות לוותר".

"לוותר???", החתן הזדעזע. "שאני אוותר על התאריך שלי? למה?! הלא אני תפסתי אותו ראשון, יש לי אולם סגור, ועוד יותר בזול מאשר בתאריך אחר. למה שאני אוותר?!"

האב הבין לכאבו של הבן, אך בד בבד קרב אליו, ודיבר על לבו. "הבן, בני היקר, לא הרבה פעמים מזדמנת לאדם הזדמנות לוותר, ויתור טוב ואיכותי כזה, ויתור שעולה לו בבריאות ממש… עכשיו יש לנו הזדמנות לוותר, למנוע ריב מיותר ואי נעימות גדולה. נכון שאנחנו צודקים, אבל הרבה יותר כדאי לנו לוותר, להתחיל את חיי הנישואין שלך בוויתור עוצמתי במיוחד".

אדם המוותר לשני, ומשיב טובה תחת רעה - הוא המרוויח הגדול. הרב זמיר כהן בשיחה קצרה ועוצמתית על כוחו של ויתור: 

האב הוסיף ודיבר עם בנו אודות מעלת הוויתור, עד שחש כי הבן לא רק מסכים – אלא גם שש ושמח על הוויתור. לאחר התייעצות עם רב והסכמתו של הצד השני, הם הודיעו לאולם על העברת החתונה לתאריך אחר, יום חמישי, אור לט"ו באב תשע"ח. כאשר פנחס שמע שהחתונה נדחתה ביומיים – אבן נגולה מליבו.

מספר שבועות חלפו. באחד מימי הקיץ הוזמן משה החתן לשאת דברים בשמחת 'שבע ברכות' של אחד מחבריו. הוא נשא דרשה מאלפת שכל שומעיה התמוגגו ממנה, ביניהם גם עסקן מוכר שהבחור מצא חן בעיניו. הוא חפץ להציע לו שידוך, אך בירור קצר העלה בחכתו שהבחור המדובר כבר מאורס, והוא עומד להינשא באור לט"ו באב.

שבועות ספורים לאחר מכן, קיבל אביו של משה החתן שיחת טלפון מפתיע. על הקו היה אותו עסקן שפגש בו בשמחת ה'שבע ברכות' המדוברת. בקול נרגש הוא מספר לאביו של משה כי שמע את דרשת בנו בשמחת ה'שבע ברכות' לפני מספר שבועות, וכבדרך אגב שמע שחתונתו בתאריך ט"ו באב.

"ובדיוק הבוקר", מספר העסקן בהתרגשות לאב הקשוב, "פגשתי יהודי עשיר המחתן את בנו אף הוא בט"ו באב, והוא ביקש ממני למצוא חתן שמתחתן באותו לילה. כידוע, יש סגולה מפורסמת להשיא חתן תלמיד חכם נזקק ביום חתונת ילד, והוא מחפש למצוא חתן כזה, שיהיה סגולה לצאצאים טובים ולמזל וברכה לזוג הצעיר. הואיל וכפי שראיתי בנך הוא בן תורה, ולפי מה שביררתי אתה לא אדם אמיד במיוחד, רציתי להציע לך מימון מלא לכל צרכי החתונה"...

האב שמע את הדברים, ודמעות רותחות החלו לזלוג במורד לחייו. הוא הודה בחום לעסקן, ומיהר להתקשר לבנו ולבשר לו את הבשורה המפתיעה, שהוכיחה שלא רק שהוויתור לא עלה להם כסף, ההיפך הגמור קרה – בזכות הוויתור הם קיבלו מימון לכל הוצאות החתונה.

"הלא הלה חיפש חתן שמתחתן בט"ו באב, בדיוק. אם לא היינו מוותרים ומשנים את התאריך – לא היינו מקבלים את המימון המלא לחתונה!", הבינו האבן והבן והצטמררו מההשגחה המופלאה, שהוכיחה להם כי מנחתם נשאה חן בעיני ה'.

סיפור זה, שפורסם באתר 'דרשו', נשמע מאת המגיד הנודע רבי שלמה מילר, שקיבלו ממקור ראשון, והמסר חד משמעי: פעמים רבות אנו מגלים שהוויתור השתלם שבעתיים, היה כדאי כפליים. וגם אם איננו מגלים זאת בכוחות עצמנו, יודעים אנו שכוחו של הוויתור גדול ועצום, ולבטח הוא מעניק לנו שבעתיים על ההקרבה שלנו.

  הרב יצחק פנגר על הויתור הגורלי. צפו