במקום לחשוב איך טעית בעבר, תחשוב מה תעשה בעתיד

כל אחד מאתנו חווה בעבר אי-אלו חוויות שליליות, קשות ובלתי נעימות. לפעמים החוויות היו כה קשות עד אשר הן מותירות משקעים מסויימים בנפש, שמלווים אותנו בהמשך החיים. השאלה היא עד כמה העבר שלנו אמור להשפיע על העתיד שלנו, וכיצד ביכולתנו לנטרל את ההשפעה הזו כאשר היא משפיעה עלינו לרעה.

ובכן, אנשים רבים סבורים בטעות, שעל ידי התעסקות עקבית בעבר השלילי, יוכלו לרפא את המשקעים שהותיר בנפשם. בהרבה מקרים מדובר בטעות, משום שאת העבר אנו לא יכולים לשנות: לא ניתן לשכתב את ההיסטוריה, ויכולת ההשפעה שלנו הינה רק על ההווהועל העתיד. לשם כך, אין צורך בהתבוססות במשקעי העבר, אלא להיפך: יש להתמקד בעתיד היפה שממתין לנו אם נהיה מוכנים לגלות אומץ וליצור אותו. את העבר לא מרפאים בעזרת העבר אלא בעזרת עתיד חדש שניצור!

העתיד החדש שניצור הוא שירפא את העבר שנפגע.

ההתעסקות הרבה במשקעי העבר, מכניסה את האדם למעין "מעגל קסמים": ככל שהוא חושב יותר על החוויות השליליות שחווה בעברו כך הוא מרגיש פחות טוב, יותר חסר אונים וחסר תקווה, וככל שהוא מרגיש פחות טוב הוא נוטה לתלות זאת במאורעות העבר. הוא משכנע את עצמו שבגלל הילדות / המשקעים / העבר שלו הוא לא שווה, בגלל העבר הוא לא יכול להצליח במה שהוא עושה, בגלל העבר הוא לא מגיע לתוצאות בהווה ועוד ועוד, מה שגורם לו להרגיש גרוע יותר. וחוזר חלילה - מעגל הקסמים של העמקה בהרגשה הרעה בעבר ושוב בהרגשה הרעה. המחשבה המתמדת על כך שאנו מסכנים, שהיה לנו רע בעבר, שסבלנו או חווינו התעללות, אינה מצמיחה אותנו ואינה גורמת לנו להרגיש טוב יותר בעתיד, ובהרבה מקרים עושה את ההיפך!

מובן שעל האדם ללמוד מטעויות העבר אך לא להישאב אל העבר, כי אז העבר משוחזר והופך להיות ההווה כי האדם נמצא במקום בו המחשבות שלו נמצאות ("כתר שם טוב" סימן ערה).

וכמובן: ככל שהאדם חושב מחשבות שליליות יותר בעקבות משקעי העבר כך הוא פחות מצליח בהווה, מה שיוצר משקעים חדשים בהווה של היום, שהוא בעצם העבר של מחר. כך, התהליך הזה ממשיך שוב ושוב, במעגל שאין לו סוף.

דחיקה נכונה

ההתעסקות היתירה בעבר מגבילה את האדם מלתפקד בצורה היעילה ביותר. אדם שבמחשבתו מתבוסס באופן קבוע במשקעי העבר נמצא שם, בתוך החוויות הקשות שהוא חווה בעברו, וממשיך לחוות אותן שוב ושוב גם ברגע זה. לעומת זאת, אדם שמתמקד בעתיד ובשינוי שביכולתו ובכוונתו לחולל בחייו מצליח לנתק את עצמו מהעבר המכביד, ולצאת באמת לדרך חדשה שתאפשר לו לפרוץ קדימה. המחשבות הן ככפתור המגביר או מעמעם את שאנו חווים!

נדגיש: הכוונה אינה להתעלם מחוויות שליליות שחווינו בעבר. ההתכחשות וההתעלמות, לא יביאו תועלת. אולם בין הכרה בחוויות השליליות שחווינו בעברנו, ובין ההתעסקות הבלתי פוסקת באותן חוויות מתוך אשליה שבכך נוכל להעלות להן ארוכה, פעורה תהום.

את משקעי העבר, לא נוכל לפתור באמצעות התבוססות בכאב ובצער, ולא על ידי ניתוחים מדוע ואיך זה קרה. שעות על גבי שעות של חזרה על אותן מחשבות מקבעות את האדם בבעיה ומקבעות את חוסר האונים שלו. דווקא באמצעות תקווה לעתיד טוב המגובה במעשים בפועל ניתן לפתור את תסכולי העבר. וככל שנצליח, בסייעתא דשמיא, ליצור לנו עתיד טוב יותר והווה יפה יותר, כך תידחקנה מאליהן החוויות השליליות שחווינו בעברנו, עד שהן כבר לא יכבידו עלינו ויעוררו מועקה בעצם קיומן.

רווח לרועץ

כיצד ביכולתנו לזהות שאנו מתבוססים יותר מדי בחוויות השליליות שבעברנו?

אם אנו חוזרים ומתחרטים על טעויות שעשינו בעבר, אם אנו מצטערים שוב ושוב על כך שאין ביכולתנו לשנות את המאורעות שהתרחשו בשלבים מוקדמים יותר של חיינו, אם אנו מאמינים שחוויות שונות מהעבר הותירו בנו חותם שלא ניתן למחותו עד שהן מונעות מאתנו לבנות חיים יפים ומאושרים בעתיד, אם אנו נוטים לתלות את חוסר הצלחתנו בהווה בכך שפעלנו בעבר בצורה כזו או אחרת - כנראה שאנו מעניקים משקל רב מדי לעבר, על חשבון העתיד, משקל לא בריא, לא נכון, לא יעיל ורק מגביל, כי האדם משכנע את עצמו שהוא לא יכול לשאת את "משא החיים" ובכך נעשה מוגבל יותר.

למעשה יש במחשבות הללו "רווח סמוי" שכן דרכן האדם נותן מענה לתכונת העצלות הטבועה בו. שהרי אם העבר כל כך קשה, הרי שאין מה לצפות שבעתיד יהיה טוב יותר ואם כן יש לו "פטור" מהעשייה בחיים בגלל עברו האומלל.

במידה רבה ניתן לומר, שכאשר אנו נתקעים בעבר ומייחסים לו משקל רב מדי, אנו הופכים את העבר להווה ולעתיד שלנו. במקום להשאיר אותו במקומו הראוי - כבר עבר ובטל מן העולם, אנו ממשיכים להעניק לו משמעות עכשווית וממשית, שמשפיעה בהווה על ההצלחה והצמיחה שלנו ומונעת מאתנו לפרוץ את הגבולות והמגבלות שיצרנו לעצמנו.

נחדד את הדברים: חשבון נפש, הינו כמובן דבר חיובי ביותר. האדם חייב לחיות כל חייו מתוך חשבון נפש, וכפי שכבר האריכו בזה רבותינו בעלי המוסר והחסידות. אולם חשבון נפש חיובי הינו זה שמותיר אותנו עם מסקנות חיוביות ביחס לעתיד: אנו מגלים היכן שגינו בעבר אך לא מתבוססים בו, אלא מחפשים מיד את הדרך לתקן את אשר עיוותנו ולצאת לדרך חדשה.

לעומת זאת, כאשר חשבון הנפש מותיר אותנו עם מסקנות שליליות, מבלי להוביל לשינוי של ההווה והעתיד, מדובר בחשבון נפש שאינו בריא. ייאוש ותסכול, לא מובילים לפריצת דרך בחיים ולהיפך: הצמד הזה מהווה חלק מכלי מלחמתו של היצר, שמעדיף לשכנע אותנו שהעתיד שלנו אבוד מראש כדי להבטיח שאנו אפילו לא ננסה לחולל שינוי של ממש בחיינו!

עלינו לזכור: גם אם שגינו, גם אם נכשלנו, הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו ורוצה בטובתנו וכלשון הפסוק "תשב אנוש עד דכא" - עד דכדוכה של נפש. לכן, הוא לעולם לא סוגר בפנינו את הדרך לעתיד טוב יותר.

לעבר ישנו ערך בלתי מבוטל, אולם הוא בעל ערך רק עד כמה שהוא מסייע לנו בשיפור ההווה. לעומת זאת, כאשר העבר אינו תורם להווה ולעתיד ואולי אפילו להיפך, הרי שהוא מאבד כל מימד חיובי, ואין בו כדי להועיל במאומה.

והיו לזיכרון.