החפירה באשקלון חשפה: מה הרומאים אהבו לאכול?

בריכות להכנת רוטב דגים (גֶארום), מהיחידות הידועות במזרח אגן הים התיכון, נחשפו לאחרונה בחפירות שמבצעת רשות העתיקות באשקלון. החפירות, הנערכות במימון עיריית אשקלון והחברה הכלכלית אשקלון לקראת הקמת פארק אקו-ספורט במקום, חושפות עדויות להעדפות הקולינריות של הרומאים והביזנטים, שישבו באזור לפני כ- 2,000 שנה.

ד"ר טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות הסבירה: "הרבה לפני הרוטב של הפסטה והפיצה, המטבח של הרומאים הקדומים התבסס על ציר דגים. מקורות היסטוריים מספרים על ייצור רוטב הדגים המיוחד, ששימש תבלין בסיסי למאכלים בתקופה הרומית והביזנטית בכל אגן הים התיכון. מספרים שהצחנה שהייתה כרוכה בהכנתו הרחיקה את אזורי הייצור שלו לשולי היישובים, ואכן, גם במקרה זה נמצאו המתקנים במרחק של כ- 2 ק"מ מאשקלון העתיקה".

מתקני תעשיית הדגים (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

לדברי ד"ר אריקסון גיני, מדובר בתגלית נדירה באזור: "מוכרים רק מתקנים בודדים מסוג זה במזרח אגן הים התיכון. הכתובים אף מספרים שהיה גארום יהודי כשר. חשיפתו של מתקן כזה באשקלון מעידה על כך שהטעם הרומאי נדד לרחבי האימפריה לא רק בפריטי הלבוש, אלא גם בהרגלי האוכל".

האתר הרומאי ננטש עם השנים, אך התנאים הטובים שמציע האזור לגידול ענבים איכותיים ליין נותרו בעינם. במאה ה- 5 לספירה, בתקופה הביזנטית, החל לפעול במקום מנזר, שנראה כי התפרנס מתעשייה זו, ובמקום נבנו 3 גתות וכנסיה. זו אומנם לא שרדה, אך פריטים מתוכה, כגון פריטי שיש מעוצבים וחלקי פסיפס שעיטרו אותה, נמצאו באתר. לא רחוק מהגתות נחשפו גם שרידי בית יוצר ענק לקנקני חרס, אשר שימשו לשיווק היין. נראה כי היין שווק לייצוא.

בית היוצר של קנקני היין (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

גתות היין מהתקופה הביזנטית (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

"האתר, ששימש כאזור תעשייה לאורך מספר תקופות, ננטש שוב לאחר הכיבוש המוסלמי במאה ה- 7 לספירה, ולאחר מכן התיישבו במקום משפחות נוודים – ככל הנראה באוהלים", הוסיפה ד"ר אריקסון גיני. "אלה פירקו את חלקי האתר השונים, ומכרו את החלקים העתיקים כחומרים לבנייה בעבור כסף". עדויות לפעילות זו נמצאה בבורות האיגום של הגתות אשר הפכו לבורות אשפה, ובהם כמות גדולה של עצמות חיות גדולות, כגון חמורים וגמלים.

(קרדיט סרטון: ענת רסיוק ואמיל אלג'ם, רשות העתיקות)