חדשות יהדות
גבורה בלתי נתפסת: איבדו בן ונכד באותו שבוע, והגיבו באופן שיטלטל גם אתכם
קבלת הדין של משפחות וייס – וייסבלום מעוררת השתאות עמוקה בקרב מי המכרים וכל הנחשפים לטרגדיה. "בקרוביי אקדש", "מיתת נשיקה", "ניסיון באמונה", "עקידת יצחק"
- נעמה גרין
- פורסם כ"א כסלו התש"פ |עודכן
אבדן כבד מנשוא. הרב יצחק מאיר וייס ז"ל בברית המילה של ישראל ז"ל
בעקבות האסונות האחרונים, איך אפשר לעבר לסדר היום?!
בשבוע שעבר היתה משפחת וייס הצעירה משפחה שלווה, שלמה ומאושרת: אבא, אמא וישראל הקטן, בן 5 החודשים. בן בכור, אהוב, יקר ויחיד.
ביום חמישי שעבר התרחש האסון הראשון, ישראל ז"ל איבד את הכרתו בבית המטפלת. כוחות ההצלה הוזעקו למקום וביצעו בו פעולות החייאה. בבית החולים, למרבה הכאב, נקבע מותו של הילד הרך, בן יחיד, אהוב, יקר.
ביום ראשון עצר עם ישראל את נשמתו למשמע הטרגדיה הכפולה: האב, ר' יצחק מאיר ז"ל, נפטר מדום לב. היה זה כאשר קיבל את חבריו, מכריו וקרובי משפחתו, שהגיעו לנחמו. האב השכול בן ה-31, התמוטט. כוחות ההצלה נאלצו לקבוע את מותו.
מצמרר: זה מה שאמר האב השכול דקות לפני שהתמוטט
טרגדיה לא נתפסת: האב נפטר במהלך השבעה על בנו התינוק
איציק וישראל ז"ל נלקחו בפתאומיות לא נתפסת. עם ישראל עצר את נשמתו למשמע הטרגדיה הכפולה. שבר על שבר הושברנו, זעקו כל המכרים. אך משפחות וייס ווייסבלום הוכיחו כי ניתן לקבל דין שמים באהבה, אפשר לספוג אסון כה כבד, ולהצדיק את הדין.
הרב מנחם שטיין, אב שכול וגיבור, מסביר איך מתמודדים עם טרגדיות, ומגלה מהו הסוד לצלוח את קשיי החיים:
הסבא, הרב אורי וייסבלום, משגיח בישיבת 'נחלת הלויים', הספיד את נכדו בדמע. "בכינו שנלקח הנכד, נחלי מים נשפכו. עברה השבת שרנו זמירות שבת ובכינו ב'רברבין עובדך', עצרנו ב'לו יחיה גבר', ודנו איך ממשיכים, ניסינו להתחזק לא ידענו לאיפה הדברים הולכים, לישראל נטלו ידיים 8 פעמים כל יום מאיפה זה הגיע תראו באיזה בית גדל הילד, זו מיתת נשיקה".
"יש מדרש שבאחרית הימים יהיו ניסיונות באמונה כל כך גדולים, כדומה לאנשים שנאחזים חזק בחבל, ויהיה מלאך שנענע החבל. רק מי שיחזיק חזק יזכה להיות בגאולה השלמה. עלינו להחזיק כעת את החבל חזק.
"החבל עכשיו מנוענע בכל הכח", אמר הסב השכול. "ר' יצחק עמד בנסיונות בדעת ותבונה, הוא היה כאחד הגדולים. שסיפרו לי את הסיפור לא ידעתי איך נחזיק מעמד. הקב"ה יתן לנכדתי כח להחזיק מעמד. שכולם יקדשו שם שמים. כמה עלינו להתחזק באמונה וביטחון בקדוש ברוך הוא שרק הוא יכול לרפא את שברנו הנורא".
במה להתחזק בעקבות האסון הכפול? הרב אדלשטיין בתשובה מצמררת
איך מנחמים אחים שכולים? ומי ראה אנשים מתים הולכים ברחוב?
אחיו, הרב וייס, ביקש מחילה בשם המשפחה. "ואהבת את ה' אלוקיך, יש לאהוב את ה' בין במידה טובה בין במידת פורענות. מידת פורענות יש לנו, היום אבל בכל מידה ובמידה צריך לאהוב את ה' בלי שאלות".
הרב שמרל פינקל, בנו של ראש ישיבת מיר הרב נתן צבי פינקל זצ"ל, הספידו בקול בוכים. "מי היה מאמין שאיציק פה שוכב? איציק, אייכה? איך נעלמת בחטף? איפה איציק? אני לא מאמין מה קורה... איך אפשר לקבל כזה דבר? 'משפטים תהום רבה', יש דברים שאי אפשר להכיל, זה 'תהום', אבל זה 'משפטיך'.
חמיו של הנפטר, רבי אברהם וייסבלום, משגיח בישיבת 'ארחות תורה', פתח את הספדו ואמר: "מה אנו יכולים לדבר? שתי מילים: איציק וישראל". קהל המלווים געה בבכיה עצומה. הוא ריגש את הנוכחים, בהצדיקו עליו את הדין, ובאמרו שרק בעל הנחמות יכול לרפא שבר כה גדול, כי לקינו בכפלים.
הרב פנגר נותן טיפים איך לעבור את המכשולים המלווים אותנו בחיינו בהבנה ובאהבה, ומסביר את הימצאות הבורא בכל צער אשר שרוי בו האדם:
"בקרובי אקדש", הוסיף אביה של האלמנה הצעירה, שאיבד את נכדו וחתנו בפתאומיות. "אנחנו מאוד קרובים קרובים לפרוזקטור". בסיום הספדו, ביקש ר' אברהם לומר את פיוטי הסליחות הנאמרים ביום כיפור: "מידת הרחמים עלינו התגלגלי, ולפני קונך תחינתו הפילי, ובעד עמך רחמים שאלי, כי כל לבב דווי וכל ראש לחלי". עוד הוסיף האב הגיבור, וקרא בקול בוכים את הסליחה: "ויהי רצון מלפניך שומע קול בכיות, שתשים דמעותינו בנאדך להיות, ותצילינו מכל גזירות אכזריות, כי לך לבד עינינו תלויות". במקום היתה חרדת אלוקים.
את שורת ההספדים פתח ראש ישיבת מיר ברכפלד הרב נועם אלון. הוא ציטט את המדרש על פרשת וישב: "וישב יעקב" - "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה: 'לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז'", אמר הרב שביכה את לכתו של תלמידו החביב. "ר' יצחק ביקש לישב בשלווה אבל פמליה של מעלה מכרזת: 'לא דיין לצדיקים', פמליה של מעלה מכרזת שאתה צדיק".
איך מנחמים הורים בשעתם הקשה מכל? ראיון עם הרב קלוגר
הורים שכולים מנחמים הורים שכולים: לקרוא ולהתפעם
"אברהם אבינו התנסה 10 נסיונות ועמד בכולם. בכמה נסיונות עמדת בגבורה ר' יצחק", אמר ראש הישיבה. "ר' יצחק, היינו בעקידת יצחק שבוע שעבר, אתה צדיק גמור. אתה לב טוב כולך, רק נתינה, כולך נתינה. צריכים ללמוד ממך איך לקבל נסיונות באמונה שלמה".
המשיך ראש הישיבה ואמר בהספדו: "הצוואה שלו לעמוד בנסיונות באמונה ולא להרהר אחר מידותיו של הקב"ה. כל הגדולים יצאו לקראתך בעולם העליון. עלה מוות בחלונינו, ואין לנו אלא להתחזק נוכח הקריאה משמים להתעורר ולתקן את נפשנו".
ציבור המום שלם שלא מצליח לעצור את הדמעות, כי בטוח, בשלנו הסער הגדול הזה, זה קרוב אלינו. אשמים אנחנו. הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו שנתעורר. שהבכי יעשה שטיפה יסודית של הלב וננתב זאת לתשובה.
אם לקינו בכפלים, סימן שחטאנו בכפלים. נחפשה דרכינו נחקורה ונשובה אל ה', נתחק ונשפר מעשינו, כל אחד יודע במה הוא צריך להתחזק, ויהיה זה נר זיכרון בוער לנשמת האב ועוללו, ונחמה למשפחה, שידעו כי קורבן הציבור התקבל לרצון ולא היה לשווא.