להתחבר ל"יש" ולהודות - הדרכה רוחנית מעשית לחנוכה

ימי החנוכה הם ימי הודאה. כמו שאומרים בהוספה בתפילת עמידה בחנוכה: "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל".

"חנוכה - הם ימי הודאה, והודאה היא שעשוע עולם הבא - להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך, ולהכיר אותו, שעל ידי זה סמוכים וקרובים אליו יתברך, כי כל מה שיודעים ומכירים אותו יתברך ביותר סמוכים אליו ביותר, כי שאר כל הדברים יתבטלו לעתיד כולם בבחינת 'כל הקורבנות בטלין חוץ מקורבן תודה'" (מדרש רבה צ"ו, ט').

"היינו בימי חנוכה הקדושים, ע"י תוקף הניסים והנפלאות והנוראות שעשה עמנו השם יתברך בימים ההם בזמן הזה, ע”י זה אנו ממשיכין הדרך הזו של תודה והודאה בעולם, דהיינו לעסק תמיד, להודות ולהלל להשם יתברך, על כל הניסים והנפלאות שעשה עם אבותינו ועמנו, מימות עולם עד הנה, בכלליות ובפרטיות. לזכור היטב ולבלי לשכוח כל הטובות והנוראות שגומל עמנו בכל עת. כי באמת זו הדרך של הודאה, ותודה היא דרך נפלאה מאוד להתקרב על ידה להשם יתברך מכל מקום שהוא! כי העולם הזה מלא צרות וייסורים ויגונות... ומעוצם הצרות והייסורין והמניעות שבזה העולם קשה וכבד על האדם להתקרב לעבודתו יתברך, ואפילו להתפלל ולהתחנן ולפרש צערו לפני השם יתברך, גם קשה מאוד מחמת ריבוי המניעות והייסורין שאוטמין את ליבו, עד שאינו יכול לפתוח את פיו ולא להתקרב לשום עבודה תמה, כאשר יודע כל אחד ואחד את הכבדות שיש עליו בכל פעם בפעם בכל יום ויום וכו’. ועל כן עצה גדולה לזה שבכל פעם יזכיר לעצמו את כל הטובות האמיתיות שעשה השם יתברך עם אבותינו ועימנו עם כל אחד ואחד בפרטי פרטיות... אם יסתכל היטב על כל מה שעבר עליו מעודו, יראה ויבין חסדי השם וטובו ונפלאותיו עליו בלי שיעור” (ל. הלכות, כלאי בהמה ד’, ד’).

 כאן ר’ נתן מסביר לנו את הסיבה לריחוק שלנו מתפילה, מאמונה ומבורא עולם.

לפי דרך הטבע, בכל פעם שקורה משהוא שאינו כרצוננו (זו הגדרת הייסורים לפי הגמרא) ואיננו עושים עבודה רוחנית עם זה, נוספת לנו עוד שכבת אטימות על הלב. בכל יום יש לנו הרבה מקרים כאלו שלא הולך לנו כרצוננו, לעיתים דברים קטנים ושוליים ולעיתים בנושאים חשובים ומשמעותיים. לפיכך נוצרות על ליבנו שכבות מרובות של אטימות האוטמות את הלב, ולא מאפשרות לנו להתקרב אל השם בתפילה פשוטה, כדבר איש אל רעהו ובן אל אביו.

העצה הנפלאה שר’ נתן מייעץ לנו היא עצת חנוכה, היא מתנת חנוכה - עצת ההודיה. ואם נקיים אותה יום יום מימי חנוכה, מובטחת לנו סיעתא דשמיא לכל השנה, לראות את החסד ואת הטוב ולהודות, כמו שכתוב: "היינו ע”י זה אנו ממשיכין הדרך הזו של תודה והודאה בעולם".

"ע"י שמשבח האדם להשי"ת על כל דברים קטנים כגדולים, על כל פרט ופרט, הוא ממשיך הארה מעולם האצילות שהוא חלק מהעולם הבא, וממליא בא לידי קרבת אלוקים עצומה” (אוסף אמרים).

בחנוכה יש לנו 8 ימים להתאמן על העולם הבא שלנו - כי העולם הבא הוא ברכות והודאות להשם יתברך. בעולם הבא לא יהיו צרות, ייסורים, ניסיונות, הדבר היחיד שיישאר לנו לעשות יהיה רק להודות.

"ימי חנוכה הוא הזמן להתחדש בעבודת ההודיה, על כל החסד שהשם עושה עמנו, וכל פרט בכל חסד וחסד שנעשה עם האדם ובני ביתו, שרואים בחוש איך שהשי"ת אינו עוזב את האדם, ואיך עוזר לאדם. וכשמתדבק בדרך זו יכול האדם לעשות עצמו עולם הבא ממש, וזהו עבודה גדולה להשי"ת, ועל ידי כן עושים התקשרות אמיתית, שמקשרים את הנהגת העולם הזה עם בורא עולם בעצמו, זהו קירוב עולמות ועל ידי כן נמתקים כל הדינים (שערי אור והשל"ה הקדוש פ' תצא תורה אור).

בחנוכה ניתן להתאמן בכל מיני סוגי הודאה, דיבורי אמונה והודאה, שעל ידי כן מקדשים את העולם ומטהרים את אויר העולם” (אוסף אמרים).

התבוננותבסוגיהודאה

1. הודאה על העבר: לומר תודה על חסדים גלויים שהשם עשה אתי בעבר ובזכותם התקדמתי רוחנית וגשמית. וכן כותב ספר “וספרתם לכם” ע”מ רל”ד: “יתן האדם אל לבו, כי כדי שיזכה לעלות בסולם הקדושה והטהרה, יש לו להרבות להודות להבורא יתברך, על כל מה שהשיג וזכה להתקדש ולהיטהר עד עתה, וכן ירגיל להיות מודה להבורא יתברך, מיד לאחר כל ניסיון שזכה לעמוד בו”.

כאן יש התייחסות לסוג הודיה על הרוחניות שזכיתי לה בעבר “כל מה שהשיג וזכה..”.

עבודה מעשית היא התבוננות מעמיקה בעבר שלך מאז שנולדת עד כה כאשר אתה מציין נקודות שבהן זכית לעליה מיוחדת, לתובנה או הבנה עמוקה, פגשת אדם שנתן לך עצות מועילות, זכית להתקרב אל השם, להודות על כל הדברים שקיבלת ברוחניות וגם בגשמיות.

2. הודיה על ההווה: דברים שאני מקבל מהשם כל רגע בהווה כמו פעימות הלב שלי ברגע זה.      

עבודה מעשית: התבוננות בהווה ותתחיל להודות על כל מה שיש לך כאן ועכשיו.

3. הודיה על החסד שבדין: “בצר הרחבת לי” (תהלים ד’, ב), גם בתוך הצרות ניתן למצוא הרחבות. עבודה מעשית: חשוב על צרה מסוימת בחייך וחפש את ההרחבה שבצרה, מה הרווחת מהניסיון שקרה בעבר מהסתכלותך בהווה (הרווח הוא בד”כ רוחני)? או מה עכשיו ההרחבה שהשם מרחיב לך בתוך הניסיון העכשווי? חייב להיות שם איזה חסד!

4. הודיה “רווח תשימו בין עדר לעדר” (בראשית ל”ב) - לחפש את ההרחבות שבין הצרות, על הזמן של חסד שהיה בין צרה וצרה, בין ניסיון לניסיון.

עבודה מעשית: התבונן לעומק על ההרחבות שבין הניסיונות בחייך, אפילו בתוך היום הזה ממש, ותן הודיה על אותם רגעים של שקט והרחבה.

5. הודיה על העתיד: כמו שכתוב “מהולל אקרא השם ומן אויבי איוושע” (תהלים י"ח, ד'), החידוש הגדול הוא שגם על העתיד טוב להודות עוד לפני קבלת הישועה והודיה זו פותחת את שערי הביטחון והישועה העתידית (וספרתם לכם).

עבודה מעשית: דרך נפלאה לעשות זאת היא לכתוב את כל הדברים בהם אתה רוצה ישועה בלשון הודאה.

6. הודיה על ניסים נסתרים: ניסים שקורים לנו בכל רגע ואנחנו מקבלים אותם כמובן מאליו. נכון וראוי להתבונן ולהודות עליהם לדוגמא פעולת גוף האדם - מערכת העיכול, הראיה, השמיעה וכד’ (שולחן טהור).

עבודה מעשית: התבונן בכל הניסים הנסתרים המתרחשים בתוך הגוף ממש, ערוך מעיין סריקת מערכות פנימית ותופתע לגלות את פלא הבריאה (ניתן להיעזר בספרים הממחישים את פלאי גוף האדם וחיותו).

7. הודיה על ניסים נגלים: השגחות פרטיות מיוחדות שהן ממש נס המלובש בדרך הטבע.

עבודה מעשית עם כל המשפחה: חשבו יחד וכתבו במחברת מיוחדת את הניסים שה’ עשה למשפחה שלכם באופן מיוחד.

אפשר להתאמן בכל יום מימי החנוכה בסוג אחר של הודיה.

מתוך הספר המפתח לאור החנוכה

לתגובות:havaor20@gmail.com