הפתק נפל מהחנוכיה - לא תאמינו מה היה כתוב בו

בספרו המרתק "טיב המעשיות", מביא הרב גמליאל רבינוביץ' את הסיפור המוכיח, כיצד בורא עולם מסדר בהשגחה פרטית לכל יהודי את האפשרות לשוב אליו בתשובה שלמה.

הרב רבינוביץ' מספר על יהודי שלאחר מאורעות השואה והייסורים הקשים שעבר בה, איבד את אמונתו, שכח את צור מחצבתו, והחל לחיות כגוי גמור, בלי שום סממן יהודי.

הוא התחתן, הקים את ביתו, והחליף את שמו לשם גויי. במשך השנים נולדו לו מספר ילדים, שלא ידעו מאומה על יהדותם.

כאשר הגיע בנו הבכור לגיל 13, אמר לו אביו: "לכבוד יום ההולדת המיוחד הזה, הבה ונצא לטיול במרכז המסחרי שבעיר הגדולה, שם תוכל לבחור לך כל מתנה שהיא. אקנה לך כל דבר שתבחר בו אף אם יהיה זה דבר גדול ויקר!". האב לא ציין כי ביום זה נהיה בנו 'בר מצוה', אך הוא חש שמחה מיוחדת, יותר מכל יום הולדת רגיל.

השניים יצאו אל העיר, כאשר הנער מחפש לעצמו מתנה יוקרתית. בעודם מטיילים במרכז המסחרי הומה האדם, שבה גלריה מהודרת של כלי קודש עתיקים וחפצי אומנות יקרים מיוחדים, שופרות מסוגים שונים, גביעים לקידוש, פמוטות עתיקים יפיפיים וכדומה.

הנער התפעל, וביקש מאביו להיכנס לחנות ולבוחנה מקרוב. האב סירב. "מה יש לחפש כאן?", אמר לבנו, "הרי רואה אתה שהכל עתיק ומיושן… הבה נתקדם לחנויות הענק החדישות והנוצצות, שם נמצא בוודאי צעצועים אלקטרוניים חדישים ויפים". אך משום מה הנער התעקש להיכנס דווקא לחנות זו. "אבל הבטחת לי כל מה שאחפוץ", אמר, "ואולי דווקא כאן אמצא משהו המתאים לרוחי?"

הנער המשיך להפציר, והאב נעתר לבקשותיו. הם נכנסו לחנות, וסקרו את כלי הנוסטלגיה העתיקים. והנה, צדה עינו על אחד המדפים מנורת עץ עתיקה של חנוכה קלופה ביופי והדר מיוחד, שהרשימה את נפש הילד מאוד. וכך פנה הילד לאביו: "את המתנה הזו אני רוצה!"

רוצים חנוכיה מבריקה? קבלו 5 טיפים מבריקים

לאחר הדלקת החנוכיה: קראו את פרקי התהילים הסגוליים הבאים

האב נתקף פתאום בכעס וחרדה – הוא ממש נפחד ונרעד מהמחשבה שמא נתפס כאן בנו בענייני יהדות, הרי כל חייו הוא בורח מעברו.

הבן, שלא ידע ולא הבין מה מתחולל בנפש אביו אותה שעה, לא ידע מאומה על מהותה של מנורת החנוכה. ליבו נמשך אל החנוכיה העתיקה, ליופייה ולהדרה.

"דווקא אותה אני רוצה", התעקש הנער

האב ניסה לשדל את בנו לעזוב את המנורה הישנה. "אין בה כלום!" אמר, "וכי איזו תועלת תהיה לך ממנורה ישנה שלא תוכל לעשות בה שום דבר? הבה אקח אותך לחנויות הגדולות המלאות בשעשועים מתקדמים ומיוחדים, שלא תפסיק ליהנות ולשחק בהם; חבל לך להפסיד הזדמנות שכזו על מנורה ישנה עתיקה, שתנוח על המדף בחדרך בלי שתוכל לעשות בה כלום"...

משום מה התעקש הבן. הוא חש משיכה עזה בלתי מובנת דווקא אל אותה מנורת חנוכה והפציר מאוד באביו: "הלוא הבטחת שתקנה כל מה שאבקש. את זה אני רוצה".

ראה האב שאין לו ברירה, וניגש אל המוכר וביקש לקנות את אותה מנורה. אמר לו המוכר: "צר לי, אבל דווקא זו אינה עומדת כלל למכירה. הצגתיה כאן בגלריה בגלל קשר רגשי אליה. יש כאן במלאי מנורות חנוכה רבות ומגוונות, ביניהן תמצאו בוודאי אחת שמתאימה לכם".

סקרנותו של האב נדלקה. "מדוע?", הוא שאל את המוכר. "מה מיוחד כל כך במנורה זו דווקא, שאינך מסכים למכרה?"

 מה קורה כל שנה ושנה בחנוכה? הרצאתו המרתקת של הרב זמיר כהן, שפשוט אסור להחמיץ:

"אספר לכם מדוע", השיב המוכר. "מקורה אינו עתיק כל כך כפי שהיא נראית, אלא שהנסיבות שבהן נוצרה הן המעניקות לה ערך עצום. היא נוצרה בימי השואה האיומים. באחד הגטאות התחבא יהודי יקר, שהשתוקק לקיים את מצוות הדלקת נר חנוכה בהידור. הוא בנה מנורה זו במסירות נפש של ממש – אסף חתיכות עץ בין הגרוטאות ובמומחיות רבה חיבר והרכיב את החלקים זה לזה, עד שהתקבלה אומנות נפלאה זו שלפניכם!

לזיווג, לילדים טובים ולפרנסה: 10 סגולות נפלאות לחנוכה

חתונה, וילד. ועוד אחד. ועוד אחד. חנוכה הוא הנס שלי

"המנורה הקטנה הזו עברה את כל מאורעות השואה וניצלה בדרך לא דרך", הוסיף המוכר. "רכשתי אותה לאוסף שלי במחיר יקר מאוד. הלוא תבינו מעצמכם שיצירה כה יקרה וחשובה אין בדעתי למכור, אלא רק להשאירה בחנות למזכרת".

הנער לא הרפה, וטען באוזני אביו שהוא הבטיח לרכוש לו כל מה שרק יבקש, ואף אם יעלה סכום רב. האב הציע סכום גבוה מאוד על החנוכיה, ולאחר משא ומתן, שינה המוכר את דעתו, באומרו שבעד סכום שכזה אין הוא יכול לסרב… והעסקה יצאה לפועל, לשמחת כל הצדדים.

האב קרא את הפתק שהוטמן בחנוכיה והתעלף

כאשר הגיעו הביתה, הניח הנער את החנוכיה בחדרו. הוא לא ידע כמובן לשם מה וכיצד ניתן להשתמש במנורה זו, אבל אהב לשחק ולהשתעשע בה רבות.

ימים ספורים לאחר מכן, תוך כדי משחק נפלה המנורה לארץ והתפרקה לגמרי, לדאבון לבו של הנער. לשמע קול הנפץ נזעק האב אל החדר, והנה רואה הוא את המנורה על הארץ מפורקת לחלוטין.

האב התמלא בכעס. "מה עשית? מדוע לא השגחת?", גער בבנו. "הרי מנורה זו עלתה לנו הון תועפות. בקושי נמצאת היא אצלך תקופה כה קצרה, וכבר שברת אותה?! הלוא אמרתי לך שאין בה ולא כלום! אילו היית משכיל לבקש מתנה מתאימה לך, היית בוודאי נהנה ממנה הרבה יותר"...

לאחר שנרגע מעט האב מקצפו, פנה לבנו ואמר: "הבה ננסה להרכיב את המנורה מחדש, הלוא כל החלקים פזורים כאן לפנינו, אולי נוכל להשיבה על כנה".

השניים התיישבו וניסו להרכיב מחד את המנורה. היתה זו מלאכה לא קלה כלל וכלל ועיקר, שכן חכמה ומומחית רבה הושקעו ביצירתה.

לפתע פתאום נופל לידיהם מבין חרצי העץ הפנימיים של אחד החלקים פתק קטן מקופל היטב, שהיה מוחבא ותקוע חזק במקום הסתר במנורה. פתח האב את הפתק והחל לקרוא את הכתוב בו.

תוך כדי קריאתו, החל האב לבכות בכי נורא וחזק, להשתוממותו של הנער. בכיו הלך וגבר כשסערת רוחו מתגברת בתוקף מאד, עד שלא היה בכוחו לעמוד בנפשו והוא קרס ארצה באפיסת כוחות. הנער הזעיק את בני המשפחה, שנדהמו: מה קרה לאבא שלנו פתאום?!

לאחר שהצליחו להרגיעו ולאוששו, הגישו לפניו כוס תה חם ומהביל, ולאחר שהחיה את נפשו מעט, הראה להם את הפתק שהוחבא בחנוכיה, והסעיר את נפשו.

"הנה בונה אני כאן מנורה זו מתוך סכנה נוראה", כתב האומן בפתק המוטמן. "אינני יודע אם אזכה בעצמי להדליק בה את נרות חנוכה בשנה זו; כל יום כאן זו שאלת חיים או מוות… גם אם אזכה להדליק נר ראשון, מי יודע אם אזכה לנר שני. אבקש, אפוא, מאד מכל מי שתגיע לידו המנורה הזו, שהשקעתי בה הרבה מסירות נפש, שיואיל נא להדליק בה את נרותיה בדחילו ורחימו לעילוי נשמתי, ולעשות ככל שיוכל לזכר נשמתי בלימוד משניות ובאמירת קדיש עלי ועל כל משפחתי שנגדעה באיבה".

"והנה", משתנק קולו של האב, "במקום החותם מוצא אני – לא פחות ולא יותר – את שמו של אבי מורי זצ"ל, ה' ייקום דמו, שנספה באותו גטו בשואה"...

עוצמת ההשגחה הפרטית, שגלגלה את המנורה לידי היהודי הרחוק, נגלתה באור עצום כל כך. נפלאות דרכי ההשגחה שכיוונו את הכל בצורה פלאית כל כך.

מסרי חנוכה, עצות וסגולות בהדלקת נרות החנוכה, בהרצאתו המרתקת של הרב זמיר כהן: