הידברות לנוער: הטוב שבך – האור שבך

חנוכה שמח! ואיך אפשר שלא? החג הזה שכל כולו רק א-ו-ר מציף אותנו כל ערב מחדש בהדלקת החנוכיה. בימות החול הרגילים סביר להניח שאנחנו בכלל לא חושבים על להדליק נר, אבל בחנוכה, אין יום שלא.

ובכל זאת, מה כל כך שונה ומיוחד בו? פורים לדוגמה הוא חג שכולם מתחפשים, שולחים משלוחי מנות, משתה ויין, יש סיבה טובה לשמוח. אבל בחנוכה אנחנו רק מדליקים נרות (בלי להעליב את הסופגניות, כן?), אז מה העניין שהחג הזה כל כך מיוחד במינו?

בואו ננסה להבין - אשאל אותכם שאלה: מה מסמל בשבילכם אור, או מה הוא מייצג עבורכם?
לחלק מיד יעלה המשפט: "האור שבקצה המנהרה", חלקו יאמרו שאור זה "תקווה". איך שלא יהיה, לא תמצאו משהו שיגיד לכם משהו שלילי על אור.

למעשה ההרגשה הטובה שצפה בנו בעת הדלקת החנוכייה ועוצמת האור לא באה רק להזכיר לנו את מעשה הנס של מתתיהו והחשמונאים שהצליחו בנס אמיתי לגבור על החושך של היוונים והמתייוונים, אלא היא באה להזכיר לנו את האור הנמצא בתוכנו ממש – הנשמה שלנו.

כידוע, כל אחד מאתנו בא לעשות תיקון בעולם, לבוא ולהאיר את העולם בכוחו המיוחד שאף אחד לא דומה לו, גם לא גדולי הדור יכלו לעשות זאת במקומו. התפקיד של כל אחד מאיתנו הוא ייחודי ובעל משמעות עצומה בעולם, אבל בדרך, בייחוד בזמנים האלה שיש כל כך הרבה רודפים לתורה ולרוחניות ורק מקצינים את החומריות וחשיבות הגוף, אנחנו לאט-לאט לא שמים לב ושוקעים בתוך החומריות, שהיא, למעשה, היפך האור. אלו גורמים לנו לשכוח ממשמעות החיים והדברים החשובים באמת לעצמנו ולעולם הזה.

חנוכה אומר לנו סטופ! עצרו הכל, תדליקו נר, תזכרו שיש אור ולא רק באור הנר, אלא ממש בתוככם, עמוק פנימה! האם אתם זוכרים אותו? האם אתם חושבים עליו? האם אתם דואגים להראות אותו לעולם ולהשפיע עליו בצורה כזאת שימשיך לחיות? האם כבר גילינו אותו במלוא עוצמתו או שהוא נשאר צולע בחושך? כידוע, אור משול לחיים, וחושך משול למוות.

חנוכה מזמין אותנו לבדוק את מקדשנו הפרטי, הנשמה, שהיא, דרך אגב, אותיות "השמן". בלי השמן, כידוע, לא יכלו נרות המנורה בבית המקדש לדלוק. הנשמה שלנו היא מקור הכוח והעוצמה שלנו להאיר את העולם ולזכור את הטוב שבתוכנו. אם לא נדאג לנשמה, מהר מאוד נזניח את עצמנו ואת העולם הפנימי שלנו.

וכמובן, לכל אחד מאתנו יש היוונים שלו, יצר הרע ודמיונות.
יצר הרע רק רוצה לעשות רוח קרירה על הנשמה ולכבות אותה, להאמין שאין בכוחנו לשנות ולהשתנות ואין טעם להשקיע יותר מדי, יחד איתו מצטרפים הדמיונות הרעים שממומנים ע"י היצר הרע בהפקות הוליוודיות מרהיבות ומשכנעות. אל תאמין להם, תאמין לעצמך, לאמת שבתוכך. הקב"ה מחייה אותנו בעולם כל רגע ויש לזה סיבה, הוא סומך עלינו מאוד, ואסור לנו לאכזב את ה' יתברך ולהזניח את עצמנו.

אז איך נדע אם הנשמה שלנו מאירה והעולם שלנו מואר? אם אנחנו שמחים בחיים גם באתגרים והקשיים בחיים, אם אנחנו יודעים לתת לעצמנו מחמאה ולהעריך את עצמנו על מה שעשינו גם אם נכשלנו, אם כל מה שאכפת לנו זה לאהוב את מי שבתוכנו, לתת ולהעניק מעצמנו לעולם הזה באהבה ללא תנאי, אם אנחנו שומרים על קשר הדוק עם אבא שבשמיים בלי לפספס אף הזדמנות להודות ולשמוח בה', אז אפשר להגיד שהעולם שלנו מואר וצריך לחפש רק איך להגדיל ולהעצים אותו ויותר. ואם לא, חנוכה בהחלט מזכיר לנו להתחיל להניע מנועים ולעבוד עם עצמנו למעננו ולמען העולם הזה.

חג חנוכה (וגם פורים), אם תשימו לב, נחגג בעיקר במשך ימות החול ולא בימים טובים או בשבתות. זה בא להזכיר לנו שהאור והשמחה שייכים בכל יום - כל יום, ואינם שייכים לזמנים קדושים כמו שבתות וימים טובים אלא לכל יהודי באשר הוא בכל יום בשנה.

בשביל הקב"ה כל אחד הוא נר עוצמתי ביותר. בואו נדאג שאורנו לא יכבה לעולם.

חג שמח, מואר ומתוק!