לבקש מה' זה קל. האם אנו זוכרים גם להודות?

מהות חג החנוכה הוא – הלל והודיה, ההודיה היא החומר שמבעיר את הנרות, מי שיודע להודות, הופך לאדם חי שבוער ומאיר בחירות, כמו האש שמרצדת, ואף אחד לא יכול לעצור את תנועתה.

החכמים נתנו לנו חג, שמיועד ללמד ולחנך אותנו להלל והודיה.

מה יותר קל: לבקש מהקב"ה או להודות לו? כמה זמן אנו מקדישים לבקשה וכמה זמן להודיה אחרי שקיבלנו את מבוקשנו?

הגאולה היא הפך הגלות, מי שחש גלות חי הרגשה ומחשבה מתמדת על החסרונות שעדין לא הושלמו, חנוכה מסוגל להאיר לנו את הגלות, ולקרב את הגאולה.

חג החנוכה מלמד אותנו שמחכה לנו הרבה אור שעתיד להתגלות, אור הגנוז מששת ימי בראשית, רק צריכים לתת לסנונית האור הראשונה לחדור לתוכנו, להחדיר בנו את אור הגאולה העתידה, הפרטית והכללית, ברוחנו ובנשמתנו, והאור הזה יוכל לחדור אם נהיה חדורים הודיה, ההודיה כוללת שני חלקים: הודיה בכוחו וגבורתו של הקב"ה. וכן: הודיה על האמת - בקטנותנו אפסיותנו וחוסר יכולותינו.

ומכאן, נובע הקושי של האדם להודות. להודות לקב"ה על חסדו - אפשרי.

להודות שגדלותו של הקב"ה - מוכיחה על חוסר יכולותינו להסתדר בלעדיו, להיות תלותיים, חסרי עצמאות ושליטה עם מה שקורה עמנו, זאת הרגשה מאוד לא נעימה לאדם, שמקשה עליו להודות.

כאן טמון הסוד של חנוכה: ללמוד להודות לקב"ה בפה מלא: בלעדיך – אני כלום! אתה לא חייב לי כלום! אתה נותן לי כל מה שאני צריך, אין לי שום כח בלעדיך!

מה קורה כאשר אדם יכול לחשוב ולומר מילים אלו? הוא מקבל ישועות מעל הטבע, שמונת ימי חנוכה מעידים על ניסים – מעל הטבע! וכדי לזכות להם, רק צריך - להודות.

פעולת ה"תודה" היא פעולה של ענווה והכנעה, הודאה על האמת. אין לנו אפשרות להסתדר בלעדי מי שמיטיב עימנו, וזה קשה.

להודות למישהו אחר שבלעדיו לא היינו יכולים להסתדר, משאיר אותנו 'אסירי תודה', כמו אסיר בכלא, שאין לו הרגשת עצמאות, כך אנו, לולא רחמנותו של ה' יתברך שנותן לו הכל - במתנות חינם, לא היה לנו כלום, ונראה כאילו תחושת התלות אינה מאפשרת לחוש את החירות שהאדם נכסף אליה.

האמת היא, שהדבר מוכח - כהפוך ממש!

תודעת ההודיה מיטיבה מאוד לנפש האדם, ודוקא היא נותנת לו את תחושת חירות הנפש הרוגע והשלוה, הרגשת חשיבות עד כמה ה' אוהב אותו ומשגיח עליו בכל רגע, ועושה עימו ניסים ונפלאות בכל עת ובכל שעה, אין לאדם תענוג יותר גדול מזה.

ימי החנוכה - הם ימים שבהם אנו מתחנכים מחדש, 'חינוך מחודש' להודיה. ההודיה היא הנחת והשעשוע של בורא עולם בעולם הבא, אז יתגלה שהכל הוא רק - אלוקותו יתברך! זהו חפצו ורצונו, התענוג שלו – שלא נרגיש עצמאיים בכלל!

תמיד נתפלל ונבקש – רק ממנו! וכך נקבל את כל צרכנו, ברחמיו וחסדיו הרבים!

והדבר מצריך ביטול הרגשת "כוחי ועוצם ידי", ההפך מהדרך שניסו היוונים להחדיר בעם ישראל.

אפשר להתחיל להודות גם בלי הרגשת הלב, וכך נתחיל להחדיר לשכל וללב, ששום דבר לא מובן מאליו, וכך יהיה ניתן להגיע לידי הכנעה ולהרגשת התענוג של "כגמול עלי אימו", התענוג העילאי שבורא עולם אתנו בכל מקום ובכל זמן.

חג חנוכה יכול להיות תחילת גאולת הפרט שיביא לגאולת הכלל, אורו של משיח בקרוב בימינו ממש, אמן.