מה לעשות עם שיירי השמן והפתילות, ומהי הסגולה שבכך?

השמן, הפתילות והנרות, שהודלקו למצוות נר חנוכה, הוקדשו בכך לקיום המצווה, ולכן אין לעשות בהם שימוש כלשהו. לשיירי הנרות יש מעמד חמור יותר מהדפנות, הסכך והקישוטים של הסוכה, שאף הם אסורים לשימוש בימי החג, אולם הם מותרים לאחר החג. זאת, משום שהנרות - שלא כאבזרי הסוכה - הוקדשו לשימוש של כיליון, ולכן הוקצו באופן מוחלט לצורך המצווה.

אין לזרוק את השמן שנשאר מנרות החנוכה לפח, או להשתמש בו לדברי חול, אלא יש לעשות לו מדורה בפני עצמו ולשורפו.

ה"בית יוסף" פוסק להלכה: "עושה לו מדורה בפני עצמו ושורפו"

כך מובא ב"ילקוט יוסף" (סימן תרע"ז): "הנותר ביום השמיני של חנוכה מן השמן הצריך לשיעור ההדלקה, והיינו באופן שהדליק את הנרות והם כבו בתוך חצי שעה להדלקה אין להשתמש בשמן לצורך חול, אלא עושה לו מדורה בפני עצמו, ושורפו, מפני שהוקצה למצותו.

"אם התנה בפירוש בשעה שנתן השמן והפתילות בנרות החנוכה, שאם יכבו הנרות אפילו בתוך חצי שעה, יוכל ליהנות מהן, יש להקל ואין צריך לשרוף הנותר ביום השמיני".

חשוב להבין מצוות נר חנוכה היא רק בחצי שעה הראשונה להדלקתו. לכן, אם כבו הנרות תוך חצי שעה להדלקתם ונשאר שמן – השמן הזה הוא קדוש. משום כך, אם דלקו חצי שעה ורק לאחר מכן כבו – השמן שנשאר בכוס מותר בשימוש.

אפשר להתנות מראש, לפני ההדלקה, שאת השמן או הנר שלא יבערו מעל הזמן המינימלי אין מקצים למצוותו. אך אם מעורבב בשמן זה גם שמן מאתמול, שכבה לפני שבער חצי שעה, נאסר כל השמן.

השמן שנשאר בבקבוק ודאי מותר לכל שימוש אחר, גם לסלט, ואין בו שום קדושה. כתב ה"ביאור הלכה" בשם האחרונים שדין 'הנותר מן השמן' נאמר רק על מה שנשאר בכוסיות החנוכיה. אבל השמן שנשאר בבקבוק, אין בו קדושה כלל.

בעת השריפה  - אמירת פרק ס"ז בתהילים

מובא בסידור האריז"ל שבעת שריפת השמן הנותר יש לומר את פרק ס''ז שבתהלים:

לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר

אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה

לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ

יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם

יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה

יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם

אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ

יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

תנאי: "איני מקצה מה שיישאר יותר מהשיעור"

בהליכות שלמה (פרק טו, אות טז) פסק הגרש"ז אוירבך שגם שיירי נרות של קטן טעונים שריפה, שכן הוקצו למצוות הדלקת הנרות.

אבל אם נתן שמן שמספיק ליותר מחצי שעה, וכבה אחר הזמן; לדעת הטור והבית יוסף והשו''ע (סימן תרעב סעיף ב) מותר לכתחילה להשתמש בשמן, אך לדעת מהר"י אבוהב (הביאו הבית יוסף), כיון שנתן את השמן בסתם, הוקצה כל השמן, ומותר רק אם התנה לכתחילה שאינו מקצה אלא כשיעור. וכתבו האחרונים (הובא במשנ''ב סימן תרעב ס''ק ז) שכדי לצאת מידי מחלוקת, טוב להתנות 'איני מקצה מה שיישאר יותר מהשיעור'.  ודייק רבי שלמה זלמן אוירבך זצ''ל (מנחת שלמה מהדו"ק סימן מב אות ד והערה 3 )מלשון המשנ''ב, שאי אפשר להתנות על תוך הזמן, שהרי זה כמחסר בשיעור ההדלקה.

לדעת רבי ניסים קרליץ (הובא בספר גנזי הקודש, פרק יט הערה כא) צריך לעשות תנאי ובלי זה אין להשתמש בזה לסגולה.

הרב חיים קנייבסקי נשאל על הסגולה המפורסמת, למרוח על שושנה ברגל מהשמן שנשאר מחנוכה, וכך להתרפא. רמז לסגולה זו מהפיט "מעוז צור", בו נאמר: "ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים". האם מותר לעשות כן, או שמא משום שהוקצה למצותו אסור. והשיב הרב קנייבסקי: 'יש עושין כן'. אך יש לזכור כי רק אם עשה תנאי לפני חנוכה.

האם יש לשרוף גם את הפתילות? הרי בשולחן ערוך ובמשנה ברורה מוזכר רק חיוב שריפת השמן. אלא גם הפתילות בכלל קדושה, ויש לשורפן ולא לזורקן (כך מובא בטור, ובבית יוסף בשם כמה ראשונים, וכן מובן מדברי המאירי על מסכת מגילה דף כ"ו, וכך נפסק בחיי אדם ובקיצור שולחן ערוך). ב"משנה הלכות" מובא כי בתוך הפתילות ספוג שמן, ולכן גם הם קדושים ויש לשרוף אותן יחד עם השמן.

כלומר: אם התנה תנאי לפני החג, ואמר "איני מקצה מה שיישאר יותר מהשיעור", ניתן להשתמש בשמן לסגולות שונות.

מקורות: ב"י, שו"ע ואחרונים סימן תרע"ז וסימן קנ"ד סי"ג, ביאור הלכה, ילקוט יוסף, הליכות שלמה, סידור האר"י.