היא מתלוננת על קשיים, אני עוזר לה – והיא לא נרגעת

בזמן אחרון אשתי מתלוננת הרבה על קשייה במקום עבודתה, עד שאני ובני הבית מרגישים שיש איזשהו לחץ ומתח בבית. כשניסיתי לשתוק ולא להגיב עד שיעבור זעם, בתקווה שיבואו זמנים טובים יותר, למרבה הצער אשתי נעשית ביקורתית יותר, ותלונותיה התרבו. גם כשניסיתי לתת לה פתרונות ועצות חכמות כיצד להתגבר על הקשיים במקום עבודתה, הרגשתי שקשייה גברו, והיא לא יצאה ממצוקותיה. אם כן, מה עלי לעשות?

* * *

הדבר הגורם לאישה יותר מכל להרגיש שבעלה קשור אליה הוא הסכמה, שהיא בעצם אישור לתהליכי חשיבתה והזדהות עם הרגשותיה וקשייה. כך היא חשה שהוא שותף איתה בקשייה, והוא חלק בלתי נפרד ממנה.

יש מקרים, שהבעל יכול להבחין שאשתו דורשת שיקנה לה בגד, רהיט או דבר מאכל, אולם כאשר הוא מסכים לקנות - פעמים שהיא חוזרת בה מדרישתה, כי החפץ שהיא דרשה היה רק אמצעי להרגיש את הסכמתו עם רצונה, ובכך להרגיש את בעלה מחובר אליה. בעצם האישה עורכת לבעלה "מבחן" כעין זה גם בתחומים נוספים, כשמרגישה שבעלה עדיין לא מחובר אליה מספיק, כי כל רצונה ותשוקתה היא לראות שבעלה תומך בה נפשית ורגשית.

אפשר לזהות בצורה ברורה, בשוני ההסתכלותי בין הבעל לאישה, את נושא ההתחברות לקשיי האישה. האישה זקוקה להסכמה של בעלה, שמכיר בכך שקשה לה, בעוד שהבעל זקוק מאוד שרעייתו תספר לו עד כמה טוב לה, ולא להיפך. אי ההבנה הנוצרת בין בעל לאישה בסתירה בין ציפיותיו לציפיותיה, נובעת מכך שהם אינם מבינים זה את זה. לא משום שהם "לא מתאימים", אלא משום שלכל אחד יש קודים פנימיים שונים, כפי שה' יצר אותם.

במצב של סתירה זו, הבעל הוא זה שצריך ויכול להתעלות מעל רגשותיו, לאפשר לרעייתו לספר את מצוקותיה ולהגיב להן בהסכמה, בלי להכניס עצות לפתרונם של קשייה של רעייתו. הגם שאין הבעל חייב להסכים להתנהלותה של האישה ולסיבה שהביאה למצוקותיה, מכל מקום נכון שבעלה יסכים, שאכן העובדות שהיא מספרת מלמדות על קשיים אמיתיים.

על כן, אין לתת עצות לאישה בזמן שהיא משדרת מצוקה, כי כך היא מרגישה שבעלה לא שותף לקשייה, שכן מנקודת המבט של בעלה אין הקושי נורא כל כך, שהרי יש פתרון פשוט לבעייתה. לכן חשוב מאוד להקשיב ולהזדהות עם קשייה, כדי שהאישה תרגיש שאכפת לו ממנה וששותף הוא לתחושותיה.

למעשה, הניסיון מלמד שככל שהאישה חשה יותר ויותר שבעלה מקבל ומאשר את תחושותיה, כך עוצמת קשייה פוחתת והולכת, והיא נעשית שלווה יותר וביקורתית פחות. רק אחר כך יכול בעלה אף לתת לה כמה עצות, כדי להקל יותר על קשייה. כי מאחר שהאישה קיבלה את החיבור שרצתה מבעלה לתחושותיה, לא תהיה לה שום בעיה לשמוע אחר כך את עצותיו, כדי להתחבר אליו גם כן.

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט, מחבר הספר "כיצד לבנות זוגיות טובה". Dp0533165281@gmail.com