כשכל דבר מפחיד: מהי תסמונת חרדה כללית?

מיכל (שם בדוי) הגיעה אלי לפגישה הראשונה כשהיא מלווה בבעלה. מיד כשהיא  התיישבה מולי הרגשתי באי הנוחות שלה, היא זעה בכיסא ללא הפסקה, הבעת הפנים שלה היתה מתוחה מאוד, והיא לחשה לבעלה שיישב צמוד אליה, וביקשה שלא יזוז ממנה. נדמה היה  שהיא מנסה לשאוב מעט בטחון מקרבתו.

כבר בתחילת הפגישה היא אמרה לי שכנראה לא תוכל לצאת מהמצב אליו נקלעה.

כששאלתי אותה למה, למעשה, הגיעה אלי, היא החלה למנות את הפחדים שלה, ועוד לפני שהיא סיימה למנות אותם כבר הבנתי ממה היא סובלת. יש לזה מונח מקצועי, ואפשר לסכם את הפחדים כ"חרדה כללית".

במהלך הפגישה היא סיפרה שבנוסף לפחדים הרבים, יש לה גם מחשבות שליליות. היא סיכמה ואמרה שהיא  לא מרגישה חיה בכלל.

לאחר ששאלתי את מיכל מספר שאלות נוספות, אבחנתי את סוגי הפחדים שלה:

1. מצב כלכלי

2. מחלות

3. חושך

4. אסונות עתידיים שיקרו.

5. פחדים ללא הסבר וכו'.

אז מהי בעצם חרדה כללית (GAD - General Anxiety Disorder)?

בניגוד לדעה הרווחת, חרדה לא תמיד מגיעה בגלל טריגר מסוים. היא יכולה להופיע באופן מודע, לאחר מחשבות קשות, אך היא יכולה להופיע גם באופן מפתיע, ללא הכנה מוקדמת. לכן אנשים הסובלים מחרדה, חרדים לא רק ממה שקורה להם בהווה, אלא גם מהתקפי חרדה עתידיים, והם יעשו הכל כדי למנוע את החוויות שהם חוו בזמן ההתקף. אבל זה כמו גלגל, כי ככל שהם נזהרים, כך נשלח מסר למוח שמצב סכנה מתקרב. לדוגמה: אם הם חוו בעבר סחרחורת או חולשה, מיד יישלח למוח המסר "תיזהר לא לחוות סחרחורת, דופק מואץ וחולשה", ולאדם עצמו עוברת מחשבה כגון "אם אפחד לקבל סחרחורת, היא ודאי תגיע", וזה בדיוק מה שקורה – הסחרחורת מגיעה!

חשוב לציין שאנשים הסובלים מחרדה חווים פגיעה באיכות החיים, וזה משפיע על כמעט כל התחומים: אישי, זוגי, משפחתי, מקום העבודה, סיטואציות חברתיות ועוד. זו הסיבה שבגללה חשוב לא להזניח, וצריך לטפל בחרדה הכללית (למעשה, חשוב לטפל בהקדם בכל חרדה שהיא) מהר ככל שניתן.

כאמור, מיכל, שסבלה מ"חרדה כללית" ((GAD. חוותה את העולם כמקום מסוכן. בכל פעם שהיא ראתה חדשות  או קראה עיתון, היא מיד השליכה על עצמה את מה שראתה או קראה. כשהיא קראה על אישה שחלתה בסרטן, באופן אוטומטי היא החלה לחשוש שגם היא תחלה, חלילה, בסרטן. כשהיא ראתה סרט על אישה שחווה כאבים בברכיים שהובילו למחלה כרונית, היא מיד החלה להרגיש כאבים בברכיים.

עם הזמן, מיכל עשתה הכל כדי להימנע מחוויות או מסיטואציות העלולות להוביל להתקפי חרדה, על מנת שלא לחוות את הפחדים. היא הפסיקה לראות חדשות, היא חדלה לקרוא עיתונים, וכל מי שדיבר לידה על מקרים שהלחיצו אותה - היא מיד עצרה אותו.

לכאורה, היא יכולה להמשיך לחיות ללא חדשות או עיתונים, אבל החרדה אינה נעלמת סתם כך. יתרה מזאת, היא לא נעלמת. נקודה.

ללא טיפול, החרדה לא תעבור, אלא אף תחמיר, כי היא נוגעת גם בפן הפיזי וגם בפן הרגשי.

בפן הפיזי האדם ירגיש דופק לב מואץ, חולשה, גלי חום, קוצר נשימה, סחרחורת, ובמקרים קיצוניים יחווה ניתוק מהמציאות, חשש מאסון וממוות ועוד.

בפן הרגשי האדם יחווה מחשבות מרובות על משהו רע שעומד לקרות, פחדים ממחלות, "אולי זה משהו רע שלא יעבור", תחושה של סכנה ממשית.

איך מטפלים בחרדה כללית?

בתהליך עם מיכל עבדתי יחד איתה בעזרת טיפול קוגניטיבי, ובשיטת ACT (בעברית זה נקרא "קבלה ומחויבות"). עבדנו לא רק על הסימפטומים שמיכל חוותה, אלא הגענו גם למקור שלהם, ועליהם עבדנו. לאחר תהליך של כחצי שנה, מיכל הפכה לאדם חופשי. אי אפשר להגיד שהחרדות נעלמו כלא היו, אבל המינון פחת באופן משמעותי, וגם העוצמה שלהם קטנה בהרבה, והכי חשוב – אחרי הטיפול וההתמודדות, למיכל יש הכלים להתגבר עליהם, ולא לפחד מהסימפטומים.

ענת דורון היא פסיכותרפיסטית ומטפלת במחלקת "נפשי בשאלתי".

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל sarap@htv.co.il