סיפורים אישיים
בנו של רבי ניסים קרליץ: "את הלקח הזה לא אשכח לעולם"
הרב אברהם ישעיהו קרליץ, בנו של פוסק הדור הרב ניסים קרליץ זצ"ל, בסיפורי הוד על אביו הגדול
- יונתן הלוי
- פורסם י"א טבת התש"פ |עודכן
הרב ניסים קרליץ זצ"ל (צילום: יעקב נחומי, פלאש 90)
הרב אברהם ישעיהו קרליץ, רב בית הכנסת 'הליגמן', מספר סיפורי הוד על אביו הגדול, פוסק הדור הרב ניסים קרליץ זצ"ל. הדברים פורסמו בכתבתו של מ' ברמן ב'יתד נאמן'.
"סיפור מיוחד שלא ימוש מזיכרוני אירע בילדותי", מספר בנו הגדול של רבי ניסים זצ"ל. "כשמצאתי פעם שטר כסף בערך גבוה. היה זה ביום שישי, ניגשתי והראיתי את השטר לאבא בשמחה גדולה. אבא פתח בפניי גמרא גדולה, ולמד עמי את המשנה בבבא מציעא (יב) שמציאת קטן שייכת לאביו… ולאחר שהסביר לי את כל הנלמד וההלכה, פנה אלי ברכות ואמר: 'כעת מה אתה אומר, על פי התורה למי שייך הכסף?!'
"'לאבא', השבתי במבוכת מה. ואבא, כדי להעניק לי תחושה טובה, אמר: 'קח את הכסף שמצאת, ואת רשימת מצרכי השבת שצריכים לקנות אתה תקנה היום את מצרכי השבת ותקנה גם איזה ממתק מיוחד לכבוד שבת לעצמך'...
"מאותו מאורע למדתי", ממשיך הרב קרליץ לספר, "איך בכל דבר צריך לדעת איך נוהגים על פי ההלכה. בנוסף לכך ניתן לראות כיצד בד בבד עם הלכה הוא הצליח לרומם בנו את חשיבות וייקרת השבת, וזה נחרת בי לכל חיי".
ממשיך הרב קרליץ ומספר כי באחד מהימים עמד ליד ארון הספרים בבית. אביו הגדול בדיוק חלף שם, ושאלו בחביבות: "נו, ישעי'ה, איזו מסכת אתה יודע מהתלמוד בבלי?!". עבורי היה זה דרבון כי חייבים לדעת ולהבין ש"ס!
הרב קרליץ מציין כי אביו התייחס בחומרה גדולה לכל דיבור שקר: "על עוון השקר הוא היה מקפיד מאוד, ותמיד היה אומר שחינוך לומר אמת הוא בכלל החינוך למידות טובות, וכמו שנאמר 'למדו לשונם דבר שקר', שהוא עניין של הרגל.
"אבא תמיד הראה שהדרך הטובה ביותר לחנך הילדים לכך היא באמצאות דיבור בעקיפין בגנות השקר, כגון סיפורים ועובדות מגדולי ישראל. כך במשך הזמן הצליח לשרש מלבנו את המידה הרעה.
"מעודו לא אהב לתפוס ברגע אמירת השקר", מדגיש הרב קרליץ, דבר שעלול להפיל את רוחו של הילד שייתפס כ'שקרן' ויתקשה לצאת מכך. אך על עוון השקר היה יוצא מגדרו ומעניש כדי להראות חומרת הדבר".
שווה לשלם מעט כדי לחיות טוב עם השכנים
"פעם נכנס אליו מלמד בתלמוד תורה, וציין בפניו שלמרות שהוא קובע עתים ללימוד תורה, הוא אינו מרגיש שהוא מספיק ללמוד כראוי. המלמד פנה לאבא בשאלה האם להפסיק ללמד.
"אבא השיבו: 'וכי מה אתה רוצה? שמי יהיו מלמדי תינוקות, אלו שלא יודעים ללמוד?!', והוסיף ואמר בפסקנות: 'ממלמד תינוקות לא מפסידים!'
עוד מציין הרב קרליץ כי כששאלו את אביו כיצד לרומם את התלמידים, ולמנוע את ירידת הדורות, היה משיב שבדורות הקודמים ידעו לתת חשיבות וערך לדברים ומושגים נעלים יותר, וככל שידגישו לילדים את המושגים והנושאים החשובים בהמחשת סיפורים ועובדות כך יגדל הערך בעיניהם בדברים החשובים.
"האווירה בבית היתה נעימה ושלווה", מספר הרב קרליץ. "מעולם אבא לא הכתיב או פסק פסוקו בכוח. להיפך, בחביבות ובנועם היה מראה בצורה מחוכמת איך ההלכה היא כה פשוטה ומובנת וברור שיש לנהוג כמותה".
הרב קרליץ ממשיך ומספר כי בחת הפעמים הגיע לביתם נער בר מצווה, וביקש מאביו הגדול ברכה "שיהיה גדול בישראל". רבי ניסים קרליץ השיב לו בנעימות, אך בהחלטיות, והורה את דרכו: "אף אחד מגדולי ישראל לא למד בשביל להיות גדול בישראל, הם למדו בשביל להבין את הדף גמרא שלמדו באותו זמן", אמר לנער.
"אבא, כידוע, היה מקפיד מאוד ליטול מים בכמות גדולה ובשפע. והנה, באחד מימי הסוכות התקיימה ברית לאחד מנכדיי, ואבא זצ"ל הגיע לביתנו לסעודה שהתקיימה בסוכה שעל הגג.
"לשם כך הוצרכו להעלות מים בדליים לנטילת ידיים. הילדים נדהמו והתרגשו לראות יצד אבא, שכה הקפיד, כאמור, על נטילת ידיים בשיעור גדול, דואג לפתע לצמצם במים ככל אפשר. לפליאת אחד הנכדים אמר, שכדי שלא יצטרכו לטרוח בהבאת המים יש לדקדק כמידת ההלכה ותו לא.
לסיום, מספר הרב קרליץ את הסיפור הבא: "פעם התרחשה בבניין שדרנו בו סתימת ביוב קשה. הסתימה לא היתה קשורה לדירתנו, כיוון שלא היה מדובר באותו קו כלל. אך השכנים באו אלינו וביקשו שנטפל בסתימה.
"כששמע אבא את הדברים מיד פנה לאמא וביקש ממנה שתזמין אינסטלטור שיתקן את הסתימה, כמובן על חשבוננו. כשראיתי זאת התרעמתי מעט", ממשיך לספר הרב קרליץ. "חיינו אז בדלות ולא היתה הרווחה בביתנו, ידעתי שאין צדק בטענות השכנים, והיה אכפת לי על הוצאת כסף שאינה צודקת".
כשראה זאת אבא קרא לי ואמר: "שעיהל'ה, דע לך, לחיות טוב עם שכנים זה כרוך בעלות של כסף, ולעתים שווה לשלם מעט ובלבד שנוכל לחיות טוב עם השכנים". היה זה לקח שלא יישכח מזיכרוני.