מנהל תחנת המוניות שהתחיל לשמור שבת: "מרגיש ששערי השמיים נפתחו לי"

במערה אי שם בארץ, בינות לעצי אקליפטוס אינסופיים, מול נוף בריאה עוצר נשימה וים התיכון המתפרס לפניו במלוא הדרתו, חי איש בודד ומתבודד. התנאים בהם הוא חי מסתכמים בבגד לגופו איתו יצא מהבית, מעיל רוח ומקל הליכה. במשך חמש שנים הוא התנהל כך, לאחר שהחליט כי  החיים שלו לא אמורים להתנהל בין אנשים נורמטיביים. לאיש הזה קוראים מקס בטלר, והוא כיום מנהל תחנת מוניות 'תו הזהב' שבראשון לציון. מקס הוכר לנו ופרץ לחיינו כשהוא החליט לשמור שבת, עקב הפרצה הנוראית של ראשי ערים מסוימות בארץ שבחרו לרמוס את השבת ברגל גסה ולהפעיל תחבורה ציבורית בשבת. הדבר כאב למקס במיוחד, עד שהוא הודיע בפשטות ללקוחותיו הרוצים להזמין מונית בשבת, שעליהם לחפש תחנת מוניות אחרת. "כאן התחנה ננעלת שעה לפני כניסת השבת, והטלפונים כבויים עד צאת השבת", הוא משמיע לי את ההודעה הלאקונית ללקוחות.

מחשבות על חוף הים

כשיצאתי לפגוש את מקס, שריגש את עם ישראל בסרטון המרגש בו הוא מקבל על עצמו לשמור שבת, וגם להפסיק לעשן בה, פגשתי אדם חמים לב, איתן בדעתו ובעיקר מאושר באושר עילאי.

לאחר שהוא מספר לי על סיפור המערה, אני מבקש להבין קצת יותר על מה שעבר, שקדם לכך. "זה היה אחרי שקיבלתי שלוש סטירות ובעיטות חזקות בשלושה לילות רצופים", הוא מספר. "בלילה אחד פרצו למשאית שלי וגנבו אותה יחד עם סחורה ששיווקתי לחנויות, בעלות של 10,000 דולר, מבלי שהיה לי ביטוח על הסחורה; בלילה השני פרצו אלמונים לתוך ביתי, הרדימו את המשפחה בריסוס ורוקנו את הבית מכל כל; ואם כל זה עדיין לא שבר אותי, הגיע הלילה השלישי, בו פרצו גנבים למחסן שלי, הנמצא בקצה השני של העיר בה אני מתגורר, ורוקנו אותו מתכולתו, נזק שהסתכם בעשרות אלפי שקלים. 'שלוש המכות', איך שאני קורא לזה, שברו אותי לגמרי ודיכאו את רוחי, עד שהגעתי למסקנה שזה לא בשבילי לחיות בין אנשים, ומקומי אינו בין יצורים חיים". כך יצא מקס ביום בהיר מהבית, כשאפילו אוכל ושתייה לא לקח איתו, בדרך ליעד הלא נודע.

"חמש שנים ביליתי במערה שמצאתי לעצמי אי שם בצפון הארץ. חמש שנים שאני מכנה אותן 'התקופה הכי מאושרת בחיי'. שקט אינסופי היה מנת חלקי. נטול דאגות המחר וחסר מחשבות על העתיד. חייתי את היום וזהו. לא הקדשתי אפילו שנייה אחת למטרת בואי לעולם. התהלכתי כמו שיכור, מבלי דעת.

"כעבור חמש שנים מצאתי את עצמי מתהלך על חוף הים בשעה חמש לפנות בוקר. לא יודע מה קרה לי, אבל התחלתי לחשוב על הבית שעזבתי. על הילדים שגדלים ללא אבא. זה לא שלא דאגתי להם. שלא תהיה לך טעות", הוא מדגיש לי, "במשך התקופה בה חייתי במערה התפרנסתי מעסק הדייג. הייתי יושב שעות מול הים כשחכה בידי, יושב ומחכה לדג שיפול לפיתיון וייתפס בחכתי. את הדגים מכרתי לסוחר קבוע, ואת הכסף שלחתי לבני משפחתי". מקס ממשיך לתאר לי את המחשבות שהיו לו באותו בוקר בהיר על שפת הים. "המחשבה של 'מה אני עושה פה בחיים' התחילה לכרסם בלבי. איך אני מאפשר ככה לגדל את הילדים שלי? מה אני רוצה שיהיה עתידי? ועוד שאלות של מהות ודרך - שמו קץ לחיי המערה, והחלטתי לחזור לביתי. מיני אז הורדתי את ההתנגדות הנחרצת שלי לדת, והתחלתי להתעניין בה יותר.

"עם הזמן", מגלה לי מקס, "שניים מהבנים שלי חזרו בתשובה, והינם היום חרדים לכל דבר. לפני שהם חזרו בתשובה אכלתי והכנסתי הביתה כל דבר אסור, החל מבשר דבר אחר וכלה בשרצים ורמשים, מאכלים ללא הכשר מבלי חשבון. הייתי במצב רחוק מהדת 180 מעלות. כשהם חזרו בתשובה, החלטתי יחד עם אשתי שאני מפסיק להכניס את הדברים האסורים הביתה, וגם חילקנו את השיש לשני חלקים - בשרי וחלבי".

איך הרגשת עם זה שהבנים שלך חזרו בתשובה?

"הרגשתי בסדר גמור וגם קיבלתי בהבנה את בקשותיהם שנתחשב בהם בנושא הכשרות. הבנים ביקשו בנימוס ובכבוד, ואנחנו החלטנו לכבד אותם כדי שיוכלו לבוא עם ילדיהם לבלות בבית סבא. עשינו את זה משמחה, ולא הרגשנו שמישהו כופה עלינו משהו".

"לראשונה בחיי שמרתי שבת"

בסרטון שהוא הפיץ, שמענו את מקס אומר שהוא מאזין הרבה לרב זמיר כהן מהידברות. כשאנו משוחחים הוא מספר על כך בהרחבה: "יום אחד הגיע אליי הבן שלי, ואמר לי, 'תשמע אבא, אני נותן לך לשמוע שיעור אחד מרב. אחרי שתשמע אותו - פשוט תתמכר לזה'. היה זה הרב זמיר כהן שליט"א מהידברות. חשבתי בליבי: 'מה יכול להיות? אאזין לו'. אולם כדברי הבן שלי כן היה. שמעתי והוקסמתי. ההרצאה שלו נמסרה בנימה רגועה, מסבירת פנים, ובעיקר הבנתי שאלו דברי אמת. מאז, הספקתי לשמוע אלפי שיעורים מהרב זמיר כהן, ואני מתפעם בכל פעם מחדש מהידע הנרחב ומהתוכן המוצק שיש בשיחות שלו. כיום אני יושב בתחנת המנויות, במסך אחד אני מנהל את מצבת העובדים שלי ובמסך שני צופה בשיעור של הרב זמיר כהן. השיעור שלו הוא האוכל היומי שלי. אני לא יכול לוותר על זה".

כאמור, בתקופה האחרונה, עם ריבוי חילולי השבת בארץ, החליט מקס שהוא סוגר את התחנה בשבת, על אף שעיקר הפרנסה שלו נבע מהכנסות סופי-השבוע. "זו הייתה החלטה נחרצת, אולי דרסטית, אך לא הרגשתי בזה שום קושי. הכעיסה אותי מאוד ההרגשה שאת הדבר שהיטלר רצה לעשות לעם היהודי, מנסים היום אנשים בארץ ישראל לעשות – לעקור את התורה והיהדות מהעולם. כתשובה לכך החלטתי להביא קצת אור לעולם. לעשות מעשה טוב שייכנס בראש של אנשים, שיבינו שכאן זו ארץ היהודים, והפירוש של הדברים הוא שמירת תורה ומצוות".

מהן התגובות שקיבלת?

"אני זוכר את היום בו קיבלתי על עצמי את שמירת שבת כיום המאושר בחיי. הרגשתי כתינוק שנולד מחדש. שניות אחרי שהוצאתי את הסרטון הראשון בו אני מספר על החלטתי, הגיע אליי מבול של טלפונים, שיחות בלתי פוסקות, מלאות הערצה והערכה לצעד שעשיתי. במשך כל הלילה צלצל הטלפון בבית, ולא יכולתי לעבוד כרגיל מרוב טלפונים. אנשים עודדו ובעיקר ביקשו שאחזק גם אותם. הם ביקשו ברכה ממקור הברכה – שבת. התגובות היו נלהבות ממש. לא קיבלתי אף תגובה כועסת או רוטנת, גיליתי את עם ישראל היפה, המכבד, המבין לרגשות השני והנותן גיבוי לכל מעשה טוב".

אתה מרגיש שהפסדת בעקבות סגירת התחנה בשבת?

"לגמרי לא. להיפך, אני יכול להגיד לך ולהצהיר קבל עם ועדה: התחלתי להרוויח יותר. אם בכל חודש הייתי סוגר את החודש עם איקס כסף, הרי שהייתי מגיע לסוף החודש ומגלה שחלק נכבד מהכסף נעלם, הלך על הוצאות חריגות ועוד כל מיני דברים שאני לא יודע מהם. היום אני יכול להעיד כי התחלתי להרוויח. כל הכסף שנכנס לי - שורה בו ברכה. לראשונה בחיי הרגשתי שאני מרוויח. זאת עובדה", מצהיר מקס, ואני מרגיש שאני עומד במעמד נשגב של התגשמות מוחשית בת ימינו של ההבטחה "השבת היא מקור הברכה". הנימה הנחרצת בה הוא מצהיר את העובדות לא משאירה ספק - יותר ממה שאנחנו שומרים על השבת, השבת שומרת עלינו. "ביום של ההחלטה אמרתי לאשתי 'תשמעי, אני מרגיש שהשמיים נפתחו עלינו, שערי השמים נפתחו בשבילנו'. הרגשנו בעננים, ואנחנו רואים את הברכה", מספר מקס.

אך כל זה עדיין לא הגיע להרגשה הנעלה של שמירת שבת ראשונה בחייו. "הגיע יום השבת, ואני התכוונתי לעמוד איתן על שמירת השבת", הוא משחזר. הדבר לא היה לו קל כלל מאחר שהוא מעשן כבד. "בשבת הראשונה שאחרי ההחלטה האמיצה הצלחתי לראשונה להפסיק לעשן יום שלם בחיי. ואני אגלה לך סוד", הוא לוחש לי, "זה לא היה קשה כל כך כפי שתכננתי. תיארתי לעצמי שאקרוס באמצע ולא אוכל להתגבר. אך ראה זה פלא. זה לא קרה. שמרתי שבת ראשונה בחיי על כל הלכותיה ופסיקותיה. הייתה זו השבת המרגשת ביותר בחיי. הרגשתי שקט נפשי, הרבה סיפוק, והרגשה טובה יותר ברמה הכללית".  

מה המסר שאתה רוצה להעביר?

"המסר שלי הוא אחד ויחיד: יהודים, שימרו שבת. השבת מביאה אור ושלווה אמתית. השבת מגבשת את כל המשפחה ומביאה לך שעות של נחת, שעות של רוגע ועצירה ממרוץ החיים האינסופי. תנסו את זה, זה משתלם מאוד".

מה השאיפה שלך היום בחיים?

"להגיע למצב שאיפה שנגמר ההיגיון - שהאמונה שלי תתחיל לפעול. בנקודת חיים שבה ההיגיון שלי נגמר, הייתי רוצה שהאמונה שבתוכי תיתן את קולה, ושאתחיל להאמין בכל לב גם בדברים שאינם נראים לי הגיוניים".

לסיום, אני מביא את בקשתו של מקס מכל מי שקורא את הדברים: לאחר שהתחנה החליטה לסגור שעריה בשבת, מצווה וחובה עלינו לחזק אותה ולהקפיד לבצע הזמנות נסיעה אך ורק מתחנה שומרת שבת. הפעולה הפשוטה כל-כך של תמיכה בעסקים שומרי שבת וודאי תביא עוד הרבה יהודים לחקות את מקס ולסגור את עסקיהם בשבת, ויחד נוכל להביא את השבת לכל בית בישראל.