הורות מעורבת מול הורות מתערבת: מה בעצם ההבדל?

האופן שבו ננהל את ההורות שלנו מתחיל עוד הרבה לפני שחבקנו את ילדינו הראשון.
שני סוגי ההורות הקיימים הינם פועל יוצא של האופן שבו אני כאינדיבידואל תופס את עולמי, ומהמקום הזה אתקשר עם ילדי.
 

הורות מתערבת –  הינה הורות המתאפיינת בעודף מחשבה על חיי ילדי. היא נמנעת מלאפשר בחירה מתוך דאגה, שיטעו ויחוו משבר. הורות מתערבת פותרת לילדיה את הבעיות עוד בטרם נוצרו, מגישה עזרה כל העת ואף מבצעת במקום הילדים. היא לא מאפשרת את היווצרותו של חלל בו הילד יביא עצמו ועצמיותו לידי ביטוי, מגוננת כל העת על הילד מפני התקפות חברים ומורים, ועושה הרבה למען הצלחתו. בקיצור הורות מתערבת חיה את חיי הילד במקומו, כולל משבריו והצלחותיו.

הורות מעין זו נוצרת, ברוב המקרים, בגלל צורך בלתי מודע של ההורה להרגיש משמעותי, נצרך ומוערך .
לכן נוצרת גם תלות חזקה של הורים מסוג זה בילדיהם, תלות אשר מונעת את צמיחתם הטבעית של הילדים, גם זו הנגרמת כתוצאה ממשברים.
משום שההורים, כאינדיבידואלים, חסרי כלים להכלת מציאות משברית ושינויים, הם מקדימים כל העת תרופה למכה, וכאילו כופים את שליטתם על הילד, לבל יינזק או ייחשף למשבר כלשהוא.
בגלל שהם חסרים אותם כלים, קשה להם מאוד לצפות בילד מבצע פעולות שנגרמות מחוסר שיקול דעת, ושבהכרח יובילו לכישלונו, לפי דעתם .

התערבות כזו מונעת את פיתוח היכולות של הילד ואת החשיפה שלו להתמודדויות, מה שיבנה אצלו כוח בהמשך הדרך.
כשהילדים של הורים מתערבים גדלים - חיי הזוגיות שלהם (של הילדים) חשופים בפני הוריהם... מתפתחת תלות של הילד בם, והוא חסר יכולת להתמודד מול האתגרים שהחיים מציבים בפניו.

זוהי הורות לקויה מאוד, שכאמור, נובעת מהקושי האישי של ההורה לחוות משבר. לכן הוא עושה הכל, תוך הפעלת שליטה, על מנת שילדיו יצמחו בקרקע ללא משברים. וזה, כמובן, מצריך את התערבותו התמידית בחייו של הילד.

הורות מעורבת – זוהי הורות המכירה בקיומו של הילד כיחידה נפרדת, כבעל צרכים וחופש בחירה, שיקול דעת ותפיסת עולם משלו.
הורות מעין זו לא מתעלמת ממה שקורה לילד ומחוויותיו, אלא צופה מהצד, מאפשרת חופש בחירה, מייעצת ולא מבצעת במקום. היא מאפשרת לילד לחוות את המציאות ולהתנסות. זוהי הורות המאפשרת קיומו של חלל בין ההורה לבין הילד, מתוך הבנה שהתמודדות עצמאית בונה את העצמיות והעוצמות של הילד.
זוהי הורות שגם כאינדיבידואל איננה מפחדת או נרתעת ממשברים, ולא עוסקת כל העת בשליטה על הקיים סביבי, מתוך פחד שאולי אם יהיה שינוי במציאות לא אדע איך להכילו, .
הורות כזו מאפשרת לילד ליצור כלים - כוחות בנפש להתמודדות, שיסייעו לו גם כאשר ההורים אינם בשטח.
הורות כזו משדרת לילד שאנו סומכים עליו, ולמעשה מעבירה לו את הדבר הטבעי כל כך - האחריות על חייו...
כשהילד יודע שהוא יישא בתוצאות מעשיו, הוא חושב הרבה יותר לפני שהוא פועל, מה שמחדד יותר את שיקול דעתו. הוא ניגש בעצמו לאסוף נתונים מהוריו ולהתייעץ... התקשורת כך בריאה יותר, והוא גם מעריך יותר את הוריו, שמשדרים לו: "אנחנו סומכים עליך".

בהורות המתערבת, ההורה מגיע לייעץ עוד בטרם נדרש. הרצון האמיתי של הילד מיטשטש, וכל העת הוא חש ככלי לביצוע ציפיותיו של הוריו. שיקול הדעת שלו מתמעט, הוא אינו סומך על עצמו, וקבלת ההחלטות שלו לוקה בחסר. התקשורת שלו עם הוריו היא חד כיוונית - מההורה לילד...
התקשורת בקרב ההורות המעורבת היא דו כיוונית: מההורה לילד ומהילד להורה, כאשר כל אחד מהם יודע את מקומו, ובחלל ביניהם נוצר המפגש הבריא, ולא שכל אחד מהם חי את חיי השני.

ההורות המעורבת עוזרת לבניית כוחות הנפש בילד. הוא נעשה יציב יותר רגשית, מודע לעצמו וליכולותיו, לא נרתע משינויים בלתי צפויים בחייו, בנוי להכיל משברים, לא כופה עצמו על המציאות אלא זורם איתה, לא מחפש לשלוט... התקשורת הזוגית העתידית שלו תיבנה גם היא על יסודות אלו, ומהר מאוד יהיה בו הכוח להכיל את האחר מתוך ראיית מקומו, ולאפשר גם במערכת יחסים חדשה היווצרות חלל שיאפשר נקודת מפגש בריאה בין הפרטים.