בנו של הרב מרדכי ארנון: "אבא הגיע לפסגת הבוהמה, ואז גילה את השקר"

"אבא הגיע לפסגה של הבוהמה התל אביבית" אומר הרב יהודה ארנון, כשבועיים אחרי פטירתו של אביו – הרב מרדכי ארנון, מי שכונה בציבוריות הישראלית הוותיקה 'פופיק ארנון'. הרב יהודה מדגיש: "ככל שאבא טיפס גבוה יותר, הוא הרגיש יותר ריקנות, ויותר רצון למצוא סיפוק אמתי בחיים".

אני משוחח אתו ומרגיש את הקושי הגדול שהוא חווה ואת החלל האדיר שהותיר אחריו אביו. "אבא נולד כחילוני גמור, הוא לא ידע מה זה דתיים", מספר לי הרב יהודה. "ההכרות היחידה שהייתה לו עם הדת, זאת ההכרות עם סבתא שלו, ששמרה קצת מסורת, אבל תראה להיכן הוא הגיע. זה לא יאומן".

לא "זבנג וגמרנו"

מה הפך את אבא למפורסם כל כך?

"לאחר שאבא השתחרר מהצבא הוא שיחק בתאטרון חיפה בסרטים רבים, בהם הסרטים הידועים 'אולי תרדו שם', 'סאלח שבתי'  ו'שני קוני למל'. במקביל הוא הופיע בתיאטרון ובהצגות ילדים כמו 'עלילות פופאי' בה שיחק את פופאי המלח. בהמשך הוא היה ממקימי 'שלישיית התאומים', והוציא אלבומים שנחשבו ללהיטים. כל זה מה שהפך את אבא לאיש הבוהמה התל אביבית. אבל מה שהפך אותו לאיש מפורסם היה הסרט 'אלדורדו', בלילה אחד כל המדינה הכירה אותו. זה פתח בפניו את עולם המשחק כמה דרגות מעל כולם".

איך ממקום גבוה כל כך החליט אביך לחזור בתשובה?

"זה לא היה בזבנג וגמרנו, זה היה תהליך ארוך ומתמשך. אבא הסביר לי לא פעם שהכל התחיל עם פרפרים בבטן ואחר כך התפתח למחשבות בראש, ומשם לביצוע מעשים של חזרה בתשובה אמתית וגלויה. הפרפר הראשון החל לאחר מלחמת יום כיפור, כאשר במהלך המלחמה, כשהוא שירת בלהקת הנח"ל, הוא חבר  למתי כספי, לאושיק לוי ולאילנה רובינא, והרביעייה הופיעה בפני חיילים בשם 'רובינא, פופיק, כספי ואושיק'. שירם המפורסם ביותר היה 'אין לנו מילים', בזמנם זה היה ה-להיט. הם הסתובבו במוצבים שבחזית, שרו ועודדו את החיילים והמפקדים, ושם הוא גילה לפתע את הריקנות והשקר שיש בציבוריות הישראלית. מאז הוא החל להרהר על הדרך שהוא נמצא בא".

ומתי היה הפרפר השני?

"היה לו חבר טוב שגר אתו בתל אביב. קראו לו אריה יצחק ז"ל. הוא היה חבר בכיר ב'פנתרים השחורים' והחליט יום אחד לחזור בתשובה. זה היה ה'בום' השני של אבא. יאמר לזכותו של אריה יצחק, שהוא זה ששכנע את אבא לבוא לישיבת 'אור שמח' בירושלים. כשהם הגיעו לישיבה, הישיבה הייתה מיועדת רק לבחורים אמריקאים, לא לבחורים ישראלים, כי לא היה פה בארץ לפני ארבעים וחמש שנה מושג של חזרה בתשובה. לא ידעו מה זה בכלל, והם היו החלוצים שפתחו את המחלקה הישראלית של חוזרים בתשובה באור שמח ובישראל בכלל. הם היו בסך הכל חמישה בחורים שהובילו לתחילתה של מהפכת התשובה בארץ ישראל".

ומתי נוצר הקשר הידוע בין אביך לרב אורי זוהר?

"זה היה סיפור מעניין. הרב אורי זוהר חזר בתשובה שלוש שנים אחרי אבא, וזה ממש במקרה. אבא והרב זוהר היו חברים טובים מאוד, הם גם שיחקו יחד בסרטים שונים ובכל מיני הזדמנויות, ואז, שלוש שנים לאחר שאבא חזר בתשובה, הוא התחתן. היה ברור שאורי זוהר משתתף בחתונה, אבל משהו השתבש לאורי בדרך והוא לא הגיע, מה שבדיעבד התברר שכל עכבה לטובה. בגלל חוסר הנעימות שנוצר אצלו על שלא השתתף, הוא ראה צורך לבוא לבקר את אבא ולתת לו מתנה גדולה לכבוד החתונה, ובשביל לתפוס את אבא היה צריך להגיע לישיבת 'אור שמח'. כשאורי הגיע לשם, הוא 'הציץ ונפגע', נמשך לקסם שביהדות, וכך החלה דרכו בתשובה. בהלוויה הוא הספיד את אבא, ואמר לו: 'דע לך שבזכותך אני פה'. הקשר בניהם התהדק, והם החלו לעסוק בקירוב. באותם ימים היה גל של חזרה בתשובה של ידוענים מתחום הבידור והאומנות של שנות ה-70, שגם הם הצטרפו למערך המחזירים בתשובה. ביניהם היו אלונה איינשטיין, איקא ישראלי וניסים מנחם".

הקשר עם הרב אורי זוהר המשיך גם אחרי החזרה בתשובה?

"כן, בוודאי. הם עסקו יחד בקירוב רחוקים בכל מיני פלטפורמות, דרך ארגונים שונים. כל אחד מהם היה בארגון אחר, אבל הם עבדו בשיתוף פעולה ותיאום מלא. הם התחילו את הגל בכל הארץ - חוגי בית, שיעורים בבתי סוהר, שיעורים בסמינרים, שיעורים באמריקה ואיפה לא? אבא סיפר לי פעם שהוא שקל בעבר להעלות תכנית בידור עם הרב אורי זוהר, שתלעג לעבודה הזרה של דור החילוניות. לבסוף הוא הגיע למסקנה שהקהל החילוני לא יבין על מה הוא צוחק. אבל הוא לא ויתר על הצחוק ועל חוש ההומור שלו. למשל, במסגרת התעסקותו בשלום בית הוא נהג לספר, שפעם אחת הגיעה עוזרת בית לבית בצפון תל אביב. היא שאלה את בעלת הבית: 'איפה הסמרטוט?', והיא ענתה לה: 'יצא כבר בשבע לעבודה'. כך הוא פתח את ליבם של הניצים ודרך זה החדיר מסרים".

דור שני בזכות אבא

אחד מחבריו הטובים והיותר מפורסמים של הרב ארנון, היה הצייר ואיש הרוח איקא ישראלי. ארנון וישראלי הלכו ביחד בכל הדרכים והשבילים, וסללו את הדרך בפני הדור החדש של חזרה בתשובה.

ספר לי על הקשר של אביך עם איקא.

"איקא היה דמות מאוד חשובה בתל אביב. לפני חזרתו בתשובה הוא נחשב אומן מליגה א’, ובשלב כלשהו הוא גילה את היהדות. זה קרה כמה שנים לפני שאבא חזר בתשובה, ואז, כשאבא עשה את התפנית בחייו, הקשר בניהם הפך לטבעי ומועיל כל כך. איקא ואבא היו שותפים לדרך במשך שלושים שנה. זה התחיל מדירתו של איקא בתל אביב, ששימשה כבית מדרש 'חברותא', בה היו משוחחים עם צעירים שהגיעו ללמוד ולשמוע. רבים מהם עברו להתגורר בירושלים, והמשיכו בלימוד תורה וקיום מצוות. באותה תקופה איקא קיבל את כינויו 'האדמו"ר מדיזנגוף'. אחר כך הם המשיכו בישיבת אור שמח, ולאחר מכן הוא  הצטרף למדרשיה החדשה מיל"י (מדרשה ישראלית ללימודי יהדות) יחד עם אבא. לאחר מכן הקימו יחד את 'מדרשת בית הלל', במסגרתה קיימו הרצאות, סמינרים וחוגים, ואת עמותת 'תואר' (תורה – ארט) לקידום האמנות הדתית. היה לו גם קשר משפחתי עם הרב אורי זוהר, כאשר בשנת 1979 איקא נישא לסנונית, שהייתה אלמנת הטייס סא"ל שוקי לבנת, ואחות אשתו של הרב זוהר. אבל הסיפור הגדול והסייעתא דשמיא שקשורה לאיקא, הייתה מיד לאחר הפטירה. איקא נפטר לפני עשר שנים, ואבא, שהיה קשור אליו מאוד, היה עולה לבקר אותו בבית העלמין. באחד הפעמים שליוויתי את אבא, הוא אמר לי: 'אני צריך לקנות חלקת קבר לידו, זה האיש שאני רוצה להיקבר לידו'. הוא שאל רב, ואיכשהו העניין נדחק ונשכח. אבא נפטר ביום שישי בשעה אחת עשרה וחצי, והיינו צריכים לארגן חלקה לקבורה. התקשרתי לחברה קדישא בהר המנוחות, ואמרו לי – 'אין כזה דבר, מי שלא קנה קבר, אין לו סיכוי לקבל חלקה איפה שהוא רוצה, בטח לא ביום שישי'. אבל לא ויתרנו. הפעלנו לחצים פה ושם, ובדרך נס, בסופו של דבר, אבא זכה לקבל קבר ליד חברו ושותפו לדרך - איקא ישראלי. שני האנשים שחוו יחדיו אותו המסלול, אותם אתגרים למען בורא עולם, נטמנו זה לצד זה”.

הזכרת שהם פתחו את מדרשת 'בית הלל'. זה היה אמור להיות קונטרה לארגון 'הלל' הזכור לשמצה, הפועל בדיוק להיפך?

"כנראה שכן. הרעיון הוא שכל מי שיכתוב ויחפש 'הלל', יגיע למדרשת בית הלל. אבא סיפר לי על כל מיני בחורים שחיפשו את עצמם. היה בחור טוב מאוד מישיבה מפורסמת מאוד בירושלים, שנפל למשבר ארוך ומתמשך. הוא החליט שגמרנו, הוא עוזב את הדת. הוא התקשר ל-144 וביקש את הטלפון של הלל. הם נתנו לו את הטלפון של מדרשת בית הלל, אבא ענה לטלפון, ומהצד השני של האפרכסת הבחור השבור גולל את אשר על לבו. אבא אמר לו: 'אין בעיה, הנושא בטיפול'. הוא יצר קשר עם ראש הישיבה שלו, וביקש שיתנו דגש על הבחור המדובר, יותר יחס, יותר חום ואהבה, שיקרבו אותו. אבא עקב אחרי הסיפור, והבחור, שרצה לפרוש מהיהדות, הוא היום ראש ישיבה גדול מאוד. הבנת איך זה עבד?”.

בנוסף לפעילות של החזרה בתשובה, הרב מרדכי ארנון התעסק בתחומים נוספים בהם הוא האמין שניתן לקדם את העולם ולהפוך אותו לטוב יותר. "לפני שלושים שנה נולד לנו אח קטן במשפחה - שלום החמוד. הוא נולד עם תסמונת דאון", מספר לי הרב יהודה. "בתקופה ההיא, תסמונת דאון, או סתם כל מי שהיה חינוך מיוחד, זכה לייחס מיוחד, אבל במובן השלילי של המילה. לא הייתה מודעות לנושא. אבל אבא לא הסכים לקבל את זה, הוא אמר שזה בכלל לא ניסיון, אלא שליחות. לכן החל לסייע בהקמת היישוב הייחודי 'גבעות',  השוכן בגוש הציון. הרעיון של הישוב, שהמשפחות המתגוררות בו קשורות כולן לעמותת 'סדנת שילוב', המפעילה במקום פרויקט דיור ותעסוקה לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים החיים במקום ומשולבים באופן מלא בחיי הקהילה. 'סדנת שילוב' הוקמה כיוזמה חינוכית, שנועדה לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בקהילה. עם השנים התגבשה סביב הסדנא קבוצת משפחות שראתה בשילוב דרך חיים, ושאפה להקים קהילה משולבת, שבמרכזה יהיו בית ספר ודירות המיועדים לבעלי צרכים מיוחדים. לאחר מספר שנים של פעולות ומגורים באתרים זמניים, אותר השטח בגבעות, ובסיוע הרשות המקומית התמקמו המשפחות ביישוב. כיום מתגוררות ביישוב כארבעים משפחות. אחי שלום הוא חבר פעיל בקהילה שם, וזה בזכות אבא, שהכניס למודעות של הרשויות את המצוקה של בעלי הצרכים המיוחדים, דחף, סייע ונתן רוח גבית בהקמת היישוב".

נשמע שאביך התעסק בתחומים כה רבים. מהו התחום שהשאיר עליך את חותמו?

הרב יהודה חוכך מעט בדעתו בטרם משיב: "אבא היה מוסר שיעור קבוע בראשון לציון, לשם היה מגיע יהודי יקר, תינוק שנשבה, על מנת ליהנות מהשיעורים. הוא היה מגיע ללא כיפה. יום אחד הוא הודיע לאבא שהוא לא מגיע יותר, בגלל קשר שנוצר לו עם מישהי מנתניה. אבא לא רצה לפספס בשום אופן את היהודי הקדוש הזה, לכן הוא לא ויתר, ושלח חבר מנתניה שילמד איתו באופן קבוע. הסיבה שאני מתרגש מהסיפור הזה, היא שבימי השבעה הגיע לנחם אותי יהודי צעיר, שסיפר כי הוא תלמיד של איזה רב מנתניה ששלח אותו לנחם. כששאלתי אותו מי זה הרב הזה מנתניה, הבנתי שזה היהודי שהפסיק לבוא לשיעורים, ובזכות זה שאבא התעקש לקדם אותו, הוא חזר בתשובה, ועכשיו הוא מחזיר אחרים בתשובה. זה הדהים אותי - דור שני של חזרה בתשובה, בזכות מסירות נפש ועקשנות של אבא ז"ל".

למען הבריאות

בשנותיו האחרונות פרסם הרב ארנון טור אישי שבועי במגזין החרדי 'משפחה' שבו הוא קרא לתזונה נכונה ולאורח חיים בריא. בטוריו הוא הרבה למתוח ביקורת על הרפואה הקונבנציונלית, והמליץ לאמץ שיטות הלקוחות מהרפואה האלטרנטיבית. "הוא קרא לזה חזרה בתשובה פעם שנייה. פעם ראשונה חזרה בתשובה רוחנית, ופעם שניה - חזרה בתשובה רפואית", מסביר בנו.

מתי הוא התחיל עם זה, ולמה?

"אבא התחיל עם העיסוק בתחום בעשר השנים האחרונות, בעקבות מחלות עמן הוא התמודד. הוא הבין כי משהו לא תקין במערכת הרפואה הקונבנציונלית, שמתעסקת בעיקר בריפוי ולא במניעה. לכן הוא התחיל להתעניין ברפואה הטבעית. בטור הקבוע שלו ב'משפחה' הוא פרס את משנתו הרחבה. הרבה באו להיוועץ עמו, וביתו היה פתוח לכל מי שביקש עזרה, וזה היה ללא תשלום כלל, זו הייתה שליחות בשבילו”.

תסלח לי על השאלה, אבל איך זה שכל השמירה על הבריאות לא הועילה בסופו של דבר לו בעצמו...?

"אתה שואל שאלה מצוינת, שגם צריכה וחייבת להישאל. אבא אמר לי על זה, כי אחרי ארבעים שנה של עישון סיגריות ואוכל מתועש שאכל מגיל הינקות, כנראה שזה מאוחר לתקן הכל, ועוד בגיל 67, כשהגוף כבר הורעל. לכן הוא קרא לצעירים שעדיין יכולים לתקן שיתפסו את עצמם מהר, וישמרו על גופם פן יהיה מאוחר".

לסיום אומר לי הרב יהודה: "כתוב במדרש, 'מי שנפטר ונטמן בערב שבת לאחר שעה רביעית, ניצל מחיבוט הקבר, וסימן שלא ראוי לכל עונש'. אבא זכה לכל כך הרבה זכויות, ואפשר להבין מדוע הדברים האלו נאמרו עליו. יהי זכרו ברוך".