יהודה גנוט: "אנחנו מלכלכים? תגיעו לפארקים ותראו את האמת"

לפני כעשרים שנה עבר ר' יהודה גנוט תאונת דרכים קשה שהובילה אותו לאשפוז שכלל סדרת ניתוחים ונמשך למעלה משלושה חודשים. לאחריו הגיע שיקום ממושך. כאשר חזר סוף-סוף לביתו, הדבר היחיד שביקש הוא לנוח, אלא שלצערו הדבר לא התאפשר לו. "אני מתגורר בפתח תקווה, בשכונת הדר גנים", הוא מספר, "וביתי שוכן בסוף השכונה, בדיוק על יד מסוף האוטובוסים. תחת ביתי חנו בקביעות שישה עשר אוטובוסים שטרטרו כל העת בלי הפסקה. הרעש היה נוראי, ואני שהייתי במשך כל שעות היום בבית – לא יכולתי  לנוח לרגע".

בצר לו הוא החליט לפנות לעירייה ולמשרד התחבורה, כשהוא מנדנד להם שוב ושוב. "במשך אותה תקופה לא חסר לי כסף, שכן מומנתי על ידי הביטוח, גם לא חסר לי זמן, כי הייתי בחופשת מחלה. הדבר היחיד שהיה חסר לי הוא שקט, וכשהבנתי שהעירייה ומשרד התחבורה לא מטפלים בנושא שלי, ניסיתי לפנות לארגוני הסביבה השונים. באותה תקופה התוודעתי לכך שיש הרבה מאוד ארגונים שעוסקים באיכות הסביבה, אך כל אחד מהם עוסק בתחומים אחרים לחלוטין".

אגב, גנוט מדגיש שלכל הארגונים והגופים הוא לא פנה בתור אדם פרטי שסובל מהרעש של האוטובוס, אלא כנציג שכונתי. "מאז ומעולם הייתי פעיל מאוד בשכונה ובין היתר הייתי יו"ר וועד השכונה. מתוקף תפקידי זה פניתי לכל הארגונים".

אגדת החרדים המלכלכים

גנוט לא מצא מענה מושלם לבעייתו, אך תוך כדי מרדף אחרי הגופים השונים, הוא התוודע לארגון בשם 'אוויר לנשימה', ארגון המורכב משלוש נשים שפועלות ללא מטרת רווח, והן הודיעו לו שהן מוכנות לעזור. "זה מאוד הרשים אותי", הוא אומר, "שלוש נשים שאינן מהמגזר החרדי, מעוניינות לעזור לי ולקהילה שלי. הן הגיעו במיוחד לשם כך לשכונה ואז אמרו לי דבר מעניין: 'אין לנו דרך למנוע את הרעש, אבל כעמותה הדואגת לאוויר לנשימה, אנו מוכרחים להעיר את תשומת ליבך לזיהום האוויר הנורא שקיים כאן. יש שישה עשר קווי אוטובוסים שחונים תחת הבית שלך, סמוך מאוד לגן ילדים ופולטים כל הזמן גזים רעילים. הילדים נמצאים במשך שעות ארוכות בחצר הגן, ונושמים את אדי הדלק. אם תחליט לטפל בנושא, נוכל לעזור לך'". באותו רגע החליט גנוט לשנות כיוון. זה לא שהוא הפסיק לפעול למען הפסקת הרעש, אלא החליט להוסיף ולטפל גם בזיהום האוויר, מה שהוביל  מהר מאוד לטיפול גם בנושאים נוספים, כמו שיפור פני העיר ודאגה לניקיון הסביבה.

מעט לאחר מכן הוא זומן לקורס מטעם ארגוני איכות הסביבה שנועד ללמד אנשים להיות מנהיגים סביבתיים, ומשם הייתה הדרך קצרה להקמת ארגון 'חרדים לסביבה' – הארגון החרדי היחיד שעוסק בסביבה נקייה.

כנס ירושלים - הרב לאו - חה

בתחילה אנשים פקחו את פיהם בתימהון, גלגלו עיניים ולא הצליחו בשום אופן להבין מה לאדם חרדי ולדאגה לסביבה. "השאלות הגיעו משני הכיוונים", אומר גנוט בחיוך, "שמעתי אותן גם מהמגזר הכללי, כי השתתפתי בהרבה מאוד כנסים של ארגונים, התברר לי שיש מאות ארגונים שפועלים תחת הגג של 'איכות הסביבה'. למעשה כל אגודת 'חובבי עפרונים בנהרייה', או 'המלחמה באסבסט בדימונה', ממהרת לכנות את עצמה ככזו, אך ארגונים חרדים לא קיימים כלל על המפה. אנשים מהמגזר הכללי מחזיקים בהמון דעות שליליות על המגזר החרדי בכל התחום של שמירה על ניקיון הסביבה, ואני רואה לעצמי שליחות להוכיח להם עד כמה הטענות שלהם שגויות ומגוחכות. בעיקר אני שומע טענות על כך ש'החרדים משאירים את הפארקים מלוכלכים', ואני קורא להם: 'לכו תראו את הפארקים אחרי יום העצמאות ואחרי שבתות – ימים בהם החרדים לא נמצאים בהם'. כמה עטיפות יש ושאריות של מנגל. זה לא שהחרדים לא צריכים להשתפר, אך הבעיה היא של כל האוכלוסייה, לא רק שלהם.

"בנוסף, מזמינים אותי לא פעם להרצות ולדבר על נושאים כמו – למה צריך שחיטה? ו-מה הרעיון של פדיון כפרות? אלו נושאים שמאוד מטרידים את האנשים מאותן עמותות, ואני משתדל להיות מוכן לזה ולהכניס כמה שיותר אידישקייט וקידוש השם".

מאידך, גנוט מציין שגם בחברה החרדית התפלאו על פעילותו בנושא, שנראתה חריגה מאוד ולא תמיד מובנת. "חברים היו עוצרים אותי ושואלים אותי: 'מכל התחומים שבעולם לא מצאת תחום אחר לעסוק בו, מלבד שיפור הסביבה?'", הוא מציין בחיוך.

האמת היא שאפשר להבין שאברך מבני ברק, אב למשפחה ברוכה, מוטרד מהרבה נושאים אחרים כמו פרנסה, חינוך הילדים, תחזוקת הבית ועוד, מלבד הדאגה לסביבה נקייה

"אולי זה נכון, אבל אני לא חושב שיש קשר בין הדברים. הזדמן לי בעבר לצאת לסיור בשכונת מגוריי עם ראש עיריית פתח תקווה והראיתי לו היכן זקוקים לשיפור ומה צריך לעשות. הוא ניסה כל הדרך לחפש משהו כדי להראות לי שגם אנחנו 'לא בסדר'. ברגע שהוא גילה כמה עטיפות ריקות של ביסלי ובמבה על המדרכה, הוא שאל אותי: 'מה זה? תראה איך שאתם מלכלכים'. לא התאפקתי, למרות שבעקבות הפציעה שלי בתאונה קשה לי להתכופף, התכופפתי והרמתי את כל העטיפות, אחר כך הסתכלתי בעיניים של ראש העיר ושאלתי אותו: 'כבוד ראש העיר, איפה אשים את העטיפות? תסתכל ימינה ושמאלה, אין כאן בכלל פחים'. ראש העיר נדהם. זו הייתה הפעם הראשונה בה הוא שם לב שאין לנו בשכונה פחים. אני חושב שלא רק בפתח תקווה, אלא גם בערים אחרות, יש תקציבים מסוימים שהעירייה מעבירה לשכונות. כשמדובר בשכונות חילוניות מופנים התקציבים בדרך כלל לשיפור ולנראות השכונה, ואילו בשכונות החרדיות הם מתמקדים בעיקר באירועים למגזר, כמו סיום הש"ס, חנוכת בתי כנסת וכדומה. כמובן שאלו אירועים חשובים מאין כמותם, אך אין זה עומד בסתירה לכך שצריכים לדאוג לשיפור פני העיר ויש צורך בתקציבים נוספים. אי אפשר לוותר על כך".

ראש העיר בית שמש - חותם על אמנה לסביבה בכינוס חברי מועצה וראשי ערים חרדיים

אתה נלחם למען מטרה זו?

"בהחלט. כיום אנחנו נחשבים לארגון מוכר מאוד, פונים אלינו מכל הריכוזים החרדיים ברחבי הארץ, עם בקשות שונות. לפעמים מדובר בתלונות על מפגעי ריח, או רעש ובעיקר מגיעות תלונות על ניקיון. אנחנו משתדלים לעזור איפה שרק אפשר, ובמידת הצורך מפנים לארגונים אחרים שאנחנו עומדים איתם בקשר. אני מאמין שהבעיות הסביבתיות מטרידות בסופו של דבר את כולנו, אך רובנו מרגישים שזה 'חלק מהחיים' ואנו צריכים לנסות להתמודד ולחיות כך. זה לא נכון, במקרים רבים אפשר לטפל, ואין סיבה שלא לעשות זאת ולחיות חיים טובים יותר".

בימים אלו מלווה ארגון 'חרדים לסביבה' משפחות ירושלמיות שנבחרו על ידי העירייה להיות 'נאמני ניקיון'. "מדובר במבצע מאוד מיוחד ומעניין", הוא מציין, "המשפחות האלו לוקחות תחת אחריותן את הדאגה לנהל פרויקט לימודי על הסביבה ולהיות אחראיות על הנושא בסביבתן. מאוד משמח אותי לראות אנשים שאכפת להם, אך כמובן שיש לעזור להם ולעורר אותם".

לא פנאט, אידיאליסט

גנוט מציין שלאורך כל הדרך הוא מנסה לפעול לשינוי הרגלים, ללמד אנשים לצרוך פחות כלים חד פעמיים, להשתמש פחות בשקיות ניילון ולנהל אורח חיים נקי יותר.

בכנות, אתה חושב שיש סיכוי לשנות את ההרגלים שאנשים אמצו לעצמם במשך שנים?

"זה בוודאי לא קל ולא פשוט. ניסיתי לבוא למנהלי משק בישיבות ולדבר איתם על מעבר לכלים רב פעמיים. הם הסבירו לי שמבחינה כלכלית משתלם יותר להשתמש בכלים חד פעמיים, ומה אני יכול לומר? מצד שני, אפשר לראות שבמשך שנים התמודדנו כולנו עם כמויות ענק של שקיות ניילון שנלקחו מהסופרים, היית יוצא לרחוב ורואה כל הזמן שקיות מתעופפות ברוח. מרגע שיצא החוק בנוגע לתשלום על שקיות, המחזות האלו נראים הרבה פחות. אנשים משתמשים בשקיות ניילון עם מחשבה ולא סתם כך לוקחים עשר שקיות בזמן שיכולים להסתפק באחת. אז כן, כנראה שיש תשובות, וצריכים לדעת למצוא אותן.

כנס ''חרדים לסביבה'' הראשון בהשתתפות חברי הכנסת וראשי הערים החרדיים. נואם - השר להגנת הסביבה גדעון עזרא ז''ל

"חשוב לי להדגיש שאני לא בא לחנך אנשים להפוך ל'פנאטים' בנושא. גם אני עצמי לא פנאט, אבל אני אידיאליסט. אני מודע לסביבה שלי ורוצה להשתמש כלפיה בחשיבה מושכלת ולא לזלזל. זה מגיע לנו דווקא כחברה חרדית שדואגת לעצמה ולאיכות חייה. לפני כמה שנים, כאשר תאגידי המחזור והמשרד להגנת הסביבה הכריזו על מבצע בכל הארץ בו הובטח פרס של 20 אלף שקלים למי שיעביר הכי הרבה בקבוקים למחזור, אלו שזכו בפרס היו בנות תיכון מבני ברק. הן החליטו לתרום את הכסף לחברתן הכלה, ואכן הצליחו במשימה. הן זכו במבצע לא פעם אחת, אלא שנה אחרי שנה ברציפות, כאשר כל אחת מהבנות הביאה לסמינר מידי יום ראשון שקיות מלאות בבקבוקים למחזור. שוב, גם זה מוכיח שהכל אפשרי,  בתנאי שמקדישים לכך מחשבה ומייחסים לכך חשיבות".

כיתה בבית ספר חרדי ביציאה ליום הניקיון הארצי מטעם ''נתיבי אילון''

לסיום, מהו החזון שלך?

"אני בעיקר מסתכל על העבר ומשתדל לבנות בהתאם לו את העתיד. אני יכול להגיד על כך רק דבר אחד – המשרד להגנת הסביבה הראשון לא נבנה במדינת ישראל וגם לא באף מדינה מוכרת אחרת, הוא היה עוד בזמן התלמוד הבבלי, וניתן לראות במקורות שמוזכרים נושאים כמו איך להיזהר מנזקי רעש ודינו של הגורם נזקי ריח וכדומה. הציפייה שלי היא שאנשים יבינו שהדאגה לנושא הסביבתי מושתתת בהחלט על היהדות והיא חלק בלתי נפרד ממנה. לכן כל כך ברור שדווקא אנחנו צריכים להיות אלו שמובילים אותה קדימה".