סיפורים אישיים
איך אפשר להרוויח 50,000 דולר ביום אחד?
"ניגשתי אל אבא נרגש עד עמקי נשמתי, אבל אבא לא הבין כלל מה המהומה. 'הרי אבא בשמים מחתן לי את הילדים', אמר לי ואילף אותי בינה בהלכות ביטחון בה', כגמול עלי אמו. 'הייתי בטוח שיעזור לי, והנה הוא עזר'". כוחה של מידת הביטחון
- נעמה גרין
- פורסם י"ג אב התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)בגיליון "השגחה פרטית" הובא סיפורו האישי של הרב פלדמן, בו הוא מתאר את דרגתו המופלאה של אביו, הרב יחיאל נח פלדמן זצ"ל, בביטחון בה'.
"אבי, הרב יחיאל נח פלדמן אבי זצ"ל, היה יהודי יקר מאד. כשהוא אירס את אחי הצעיר כבר הייתי בעצמי נשוי ועקבתי בלא מעט מתח אחרי ההתחייבויות הכספיות", נפתח הסיפור.
"ידעת שאבי נותן צדקה בלי חשבון. אמנם לא ידעתי את היקף הצדקות שנתן, אבל כבר אז היתה לי הרגשה שהוא נותן סכומים גדולים מאד. לדוגמה, בימים שישבנו שבעה על אבא, הגיע יהודי לנחם, והוא סיפר לנו שיום אחד פגש אותו אבי ברחוב, וראה שאותו יהודי דאוג.
"'מה קרה?' שאל אותו אבא, והיהודי השיב כי זה עתה התחתן, ועדיין אין לו מקרר. המחסור מציק לו מאד, ואין לו כסף כדי לקנות את המצרך הבסיסי הזה.
'"זה הכל?', נרגע אבי. 'זאת לא בעיה כל כך גדולה. בוא ונקנה מקרר'. הם המשיכו לחנות למוצרי חשמל, ואבי קנה לו מקרר. כזה היה אבי, לא עושה חשבונות: יהודי נזקק? הוא נותן לו כל מה שהיה לו. זו היתה הנהגתו של אבא. ולכן, למרות שהתפרנס יפה והיתהלו משכורת נאה, לא נמצא אצלו שקל מיותר.
"כשאחי התארס, התעניינתי אצל אבי כמה הוא התחייב. 'התחייבתי לתת מאה וחמישים אלף לירות לקניית דירה', השיב אבא. 'מה???', שאלתי בתדהמה. 'מאיפה תביא את הכסף?'
'זאת לא בעיה', השיב אבא, משפט שעוד שמעתי ממנו מאז פעמים רבות. 'לפני כמה ימים הודיעו לי שנשאר לי סכום יפה מהפנסיה של העבודה'.
"היתה לי הרגשה", מוסיף הבן לספר, "שאם הכסף יהיה אצל אבא, הוא כבר ימצא מי זקוק לו יותר ממנו. לכן ביקשתי בכל הכבוד הראוי, שייתן לי את הכסף ואחזיק אותו אצלי. 'שום בעיה', אמר אבא, והגיש לי את המעטפה.
"פתחתי וספרתי, וספרתי שוב. שפשפתי את העיניים וספרתי שוב, אך ללא הועיל: במעטפה יש מאה אלף לירות, אבל אבי התחייב על מאה וחמישים...
"אבא", אמרתי, "צריך להוסיף עוד חמישים אחוז מהסכום. חמישים אלף לראות חסרות".
"זאת לא בעיה שלך", אמר לי אבא, "זה הכסף ששלחו לי משמים, והכל יהיה בסדר".
"אבא", מציין בעל המעשה, "היה בדרגת אמונה וביטחון גבוהים מאוד. הוא היה כל כך בטוח ורגוע, לא חושש ואינו דואג. "כאשר היה בסיביר, החליט שאינו עובד בשבת. שאר האסירים שכנעו אותו לצאת לעבודה, כיוון שזהו פיקוח נפש. 'ההחלטה הזו תהרוג אותך', אמרו לו, אך הוא בשלו: לא עובד בשבת.
"הגיעה השבת, אבא נשאר בצריף", ממשיך הבן לתאר את דמותו של אביו. "במוצאי שבת נקרא למפקדה, וספג מכות רצח מהפקידים. אבא נפל למשכב. חודשים ארוכים עברו עד שהתאושש מהעונש, כך שלא רק שלא עבד בשבת, גם ביום חול פטרו אותו מעבודה. הוא החלים והשתחרר, ומאז השחרור ועד העליה לארץ, עסק בזיוף אינדיקטים – אישורים ליציאה מברית המועצות. ישנם יהודים רבים בארץ הקודש שחבים לו את חייהם, וכל אלה מוכיחים שמי שעושה את רצון השם בתמימות, הקב"ה אתו ואין לו מה לפחד וממה לחשוש. (יצוין כי בדורינו, מי שאינו מסוגל לבטוח בדרגה כה גבוהה בבורא העולם, עליו לעשות השתדלות לפרנסתו וכמובן לעמוד בהתחייבויותיו. סיפור זה מתפרסם בעיקר כדי להמחיש לנו מהו גודל ביטחון בה', הזן ומפרנס לכל).
"אבא, מה יהיה?!" – "זאת לא בעיה שלך"
"חשבתי שצריך לעשות משהו", מספר הבן, "אולי להשקיע את הכסף בעסק מניב. התעניינתי והבנתי שההשקעה הבטוחה ביותר היא לקנות דולרים. כך אין סיכוי שיתרחש נזק. היה זה לפני 40 שנה, ובמאה אלף הלירות קניתי עשרת אלפי דולר.
"ההכנות לחתונה הלכו והתקדמו. המחותנים מצאו דירה, והתקשרו אלי בסוף השבוע. 'ביום חמישי הבא נחתום על חוזה לקניית הדירה', אמרו לי. 'אנחנו נביא את החלק שלנו, ואתם את החלק שלכם'", ממשיך הבן לספר.
"הסכמתי, ומיד יצרתי קשר עם אבי. הם אומרים להביא את הכסף ליום חמישי הבא…
"בסדר גמור. זאת לא בעיה", משיב אבא בנחת.
"אבל יש רק מאה אלף לירות", לא הצלחתי להתאפק.
"זאת לא בעיה. הכל בסדר", אבא נותר מיושב ורגוע באופן שלא הצלחתי להבין. "תגיד להם שבמוצאי שבת אביא את הכסף", אמר לי.
"ומה יהיה עד אז?", הלשון שלי מהירה מדי.
"זאת לא בעיה שלך", השיב האבא.
"לא יכולתי להירדם בלילה. איך אני עומד מול המחותנים כששליש מהסכום חסר?! השאלה 'מאין יבוא עזרי' הדהדה מול עיניי, ובסופה ראיתי חמישים אלף סימני שאלה...
"ביום שישי בבוקר התקשרו המחותנים וסיפרו שהם קנו את הדירה, והם מבקשים כמובן שלא נשכח להביא את הכסף במוצאי שבת", נמשך הסיפור.
"השעה היתה 4:00 אחר הצהריים. יצאתי למקווה הטהרה בשיכון ה' בבני ברק, כהרגלי מדי ערב שבת, והנה אני רואה אנשים מתגודדים, מדברים, מרוגשים, בלגן שלם.
"מה קרה?", התעניינתי אצל אחד מהם.
"מה? לא שמעת?", הוא מסתכל עליי. "יש מהפכת כספים בארץ. שער הדולר עלה בחמישים אחוז! עד עכשיו הדולר היה שווה עשר לירות, ומעתה הוא שווה חמש עשרה לירות"...
נותרת המום. מהפכת כספים... שער הדולר עלה פלאים... כלומר: עשרת אלפי הדולרים שקניתי במאה אלף הלירות של אבא, שווים עכשיו מאה וחמישים אלף...
מאיפה אבא ידע? יש לו חברים במשרד האוצר?! איך אבא היה כל כך שאנן?! האם ידע שבמוצאי שבת הכסף שלו יהיה שווה בדיוק בסכום עליו התחייב כמה חודשים קודם?! אבא כלל לא ידע שהחלפתי את הלירות בדולרים. הוא לא רקח כל קנוניה, ולא תכנן שום תכנון. הוא בטח בה' לבדו!
"ניגשתי אל אבא נרגש עד עמקי נשמתי, אבל אבא לא מבין כלל מה המהומה. 'הרי אבא בשמים הוא מחתן לי את הילדים', אמר לי ואילף אותי בינה בהלכות ביטחון בה', כגמול עלי אמו. 'הייתי בטוח שיעזור לי, והנה הוא עזר'"...
אנו יודעים שאין דבר הנעשה בעולם אלא בגזירת הבורא. מאידך, אנו רואים במציאות שמי שמשקיע ומתאמץ – מצליח, ומי שלא – לא. כיצד מתיישבים הדברים? ועד כמה צריך להשתדל בענייני רפואה או פרנסה? הרב יגאל כהן בשיחה על השתדלות והשגחה: