איך לקחת על עצמך כזו אחריות? על דרכו החינוכית של הרב שטיינמן

הרב חזקיהו מישקובסקי, מקורבו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, מספר כי הרב שטיינמן אמר בכנס חינוך את הדברים הבאים: "בכל ימי שנות כהונתי כמלמד נערי ישראל, מעולם לא חיבבתי במיוחד את בעלי הכשרון, ולא דחיתי את החלשים שבהם".

הדברים עוררו את אחד השומעים, לשאול את הרב שטיינמן את השאלה הבאה: "כיצד זה יתכן? הן לכל מלמד ולכל אבא יש ילדים משני הסוגים, ובאופן טבעי הדעת והרגש נוטה יותר לכיוון המוצלחים ויורדת בהתאם כלפי מי שאינו מוצלח".

השיב הרב שטיינמן את הדברים הבאים, שפורסמו בספר המומלץ "הגדה של פסח - שוחר טוב": "תמיד עמדו לנגד עיניו דברי הגמרא (סוכה כח:): 'שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבי יוחנן בן זכאי', ובהקדמת הרמב"ם, כשמונה את כל מעתיקי השמועה החל מ'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'', כותב: 'הלל ושמאי ובית דינם קיבלו משמעיה ואבטליון ובית דינם, ורבי יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בנו של הלל הזקן קיבלו מהלל ושמאי ובית דינם'".

המשיך הרב שטיינמן בהתרגשות רבה: "על אף שהוא היה הקטן שבכולם - זכה רבי יוחנן בן זכאי להיות מעתיק השמועה ומוסר המורשה לדורו ולאחריו".

בתוך כך, נציין מעשה נוסף אודות משנתו החינוכית האצילית של הרב שטיינמן, כפי שסיפר הרב ליפא ישראלזון: קבוצה קטנה של תלמידי ישיבה הגזימה במעשי השובבות שלה. יום שישי אחד הם הגדילו לעשות ושרפו את הרדיאטור...

הנהלת הישיבה החליטה שבחורים כאלה אין מקומם בישיבה, אך הרב שטיינמן לא הסכים לכך בשום אופן. הרב ישראלזון מוסיף ואומר לרב לוינשטיין: "אני יודע במפורש מי היו הבחורים האלו, ואני מעיד בפניך שחלקם המכריע הם היום אברכים בני תורה לתפארת, וחלק מהם אף מגידי שיעורים בישיבות".

עוד מוסיף הרב ישראלזון ומגלה את הסוד: "אני בעצמי נכנסתי לרבנית ושאלתי אותה: 'איך ראש הישיבה העז לקחת על כתפיו אחריות כזאת, ולא לסלק בחורים כאלו מהישיבה?' והיא השיבה: "אתה יודע כמה תפילות, כמה דמעות, הוא הוריד בשבילם?"...

מה ענה הרב שטיינמן כשנשאל: מה עושים אם הילד לא רוצה לברך או ללכת לבית הכנסת? צפו בקטע מראיון של דודו כהן והרב דן טיומקין עם הרב אורי זוהר:

לראיון המלא, לחצו כאן.