אח לילד על הרצף האוטיסטי: "תרחמו רק על עצמכם. אני את המתנה שלי כבר קיבלתי"

פוסט של נער בן 18.5 - שובר את הרשת. 

בפוסט, מתאר ניסן את החיים לצד אחיו קורן בן השבע, שנמצא על הספקטרום האוטיסטי. "אחי הקטן הוא ילד קצת אחר, הוא טיפה שונה", הוא פותח וכותב. "קו המחשבה שלו קצת יותר דמיוני משל ילדים אחרים, הוא ילד מוצף אמוציות ויצירתי יותר מכל ילד אחר שראיתי. אבל לקורן כמו לרוב האוטיסטים יש בעיה אחת גדולה שלעתים הופכת להיות הבעיה שלי: המבטים מקיפים אותנו 24/7. לפעמים זה רחמים שבכנות, אני לא מבין למה. אין יותר שמח ממני שיש לי אותו. הוא מצחיק, חכם, והרבה יותר פלפל מילדים רגילים".

לדבריו, לא פעם הוא נתקל בהורים שכועסים על הילדים שלהם כשהם ניגשים לשחק בגינה עם 'ילד אוטיסט', "כאילו אחי הקטן מדבק. הדבר היחידי שהוא יכול להדביק בו את הילד שלך זה שמחת חיים", הוא מזדעק. 

ויש גם את המבטים הבוחנים, כאלה שרק מחכים לראות את הרגע הזה שבו קורן יתנהג בצורה חריגה, כדי לשים עליו גושפנקא של 'אוטיסט'. "קורן כרגע בגיל שהוא מבוא מבין את פשר המבטים, ולי נמאס להסביר כל פעם לאנשים את אותו הדבר. 'אני אחיו הגדול, הוא לא התכוון לקחת את הנדנדה מהילד שלך מתוך רוע. הוא פשוט לא מודע, הוא עם אוטיזם'. ברור שיש גם אנשים שבשבילם זו הזדמנות ללמד את הילד שלהם לקבל את השונה, לאהוב ולכבד אותו אבל לצערי אין הרבה כאלה באופק".

"הוא גיבור על, ואני לא מתכוון לעצור את הדמיון שלו"

ניסן ממשיך ומתאר את עולמו של אחיו הקטן כעולם של טוהר. "אז נכון, הוא נמצא בעולם משלו, מרחף, מדמיין - אבל בינינו, הוא מאושר יותר מרוב הילדים בגילו. לי נשבר מזה שאני צריך לקשור אותו ולא לתת לו לעוף, כדי שאנשים לא יסתכלו מהצד ויחשבו לעצמם 'מה הילד הזה עושה'. הוא עף גבוה, לעולם של דמיונות, חלליות, רובוטים, מפלצות ומה לא - הוא משתף אותי בהכל. רק אתמול הוא הציל אותי ממפלצת גדולה כמו נמר ושמנה כמו אבטיח, ושתדעו שאם לא הוא - הייתי מת מזמן, כי הוא גיבור על, ואני לא מתכוון לעצור את הדמיון שלו ולאסור עליו להשתמש ביכולת שלו לעוף".

את הפוסט המרגש שלו חותם ניסן בבקשה אחת קטנה מכל מי שיוצא לגינה עם הילדים, ואולי נתקל בילד כזה קטן, שמתנהג בצורה קצת מוזרה - לא לרחם עליו או על מי שמטפל בו. "אושר אמיתי זה כשאתה עושה מה שאתה רוצה, מבלי לפחד ממה שיחשבו עליך, אבל שלא תחשבו לרגע שאין לו גבולות. האוטיזם לא מונע ממנו לקבל חינוך, והוא מתנהג כמו ילד לתפארת: מכבד מבוגרים, עוזר לזקנים לסחוב קניות במדרגות, מחייך למוכרת בקיוסק ואומר תודה ובבקשה. בקיצור, 

אני ניסן, בן 18.5. אח גאה לקורן, ילד פלא בן שבע ששינה לי את החיים מהקצה אל הקצה, על הספקטרום האוטיסטי, ולכל אלה עם המבטים המרחמים - תרחמו רק על עצמכם. אני את המתנה שלי כבר קיבלתי".