"במסתרים תבכה נפשי": הרב יאשיהו פינטו על החורבן, המשיח והגאולה שבפתח

התורות והחידושים אשר נאמרים בכתב פה וכן בשיעורים, אשר במסירות נפש קשה אנחנו מוסרים אותם, הם זכרון לפניך בשחק והם כעולה תמימה, אשר ביסורים ובכאב וצער מזכירים ולומדים אותם, שיהיו זכרון לדורות ויעמדו הדברי תורה ומוסר האלו לפני הקב״ה, ויהיו מליצי יושר בעדינו ובעד כל הקהל הקדוש קהילת ״שובה ישראל״. בכל מקום ומקום אשר יזכירו את ״שובה ישראל״ לטובה ולברכה, ברכת ה׳ היא תעשיר. וכל הצדיקים ששותפים לאור הגדול הזה, יושפע עליהם שפע גדול מכל העולמות. 

הנה מצאנו, לפני הגאולה השלמה שנגאלו בני ישראל ממצרים, הקב״ה חיפש זכויות לעבות את הכח של הגאולה, שלא יהיה כח לשטן לקטרג על ישראל. מה אלו עובדי עבודה זרה, אף אלו. ואז עומד הקב״ה ומצוה את בני מישראל בשתי מצות חשובות, ובעלות משמעות גדולה וחשובה. 

וכך דברי תורתינו הקדושה (שמות יב ז) ״ולקחתם מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף, על הבתים אשר יאכלו אותו בהם. ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והיכתי כל בכור בארץ מצרים. והיה הדם לכם לאות, על הבתים אשר אתם שם. וראיתי את הדם ופסחתי עליכם, ולא יהיה בכם נגף למשחית, בהכותי בארץ מצרים״ 

והנה על הדם הזה נאמר, ״ואומר לך בדמיך חיי, ואומר לך בדמי חיי״. ואמרו רבותינו, שבני ישראל לקחו את שני הדמים, דם הפסח ודם הברית, וערבבו אותו ביחד וכך שמו על המשקוף של הבתים וכך נצלו. 
והנה כל ענין הדם על המשקוף, היה בזה טעם וסיבה, ודברים נשגבים החבויים וטמונים בדם של הברית ושל הפסח. 

והנה לקצר את הדברים שיהיו בעלי השפעה והבנה, ולקוצרים אמר ברוך, על יהודי לדעת שישנם שני סוגי יצר הרע. יש יצר הרע פנימי, הנלחם באדם ויש יצר הרע חיצוני הנלחם באדם. ועל האדם לזהות בפני כל בעייה שעומד כנגדה, מאיזה סוג יצר הרע העומד להלחם בו. האם החיצוני או הפנימי. 

יצר הרע הפנימי, הוא היצר הרע המגיע מארבע יסודות שבגוף האדם; אש, מים, רוח, עפר. כאשר מגיע מהאש, זה יצר הרע של המחלוקת. מהרוח, זה יצר הרע של הדבור, לשון הרע וכו׳. ומן העפר, עצבות ויאוש וכו׳. 

אלו יצרים פנימיים והכח של האדם להילחם בהם, מדם הברית. להזכר בברית אשר שם בבשרנו, ולהיות משומרי הברית ומהמקפידים בכל דבר של מדת היסוד. ללכת לברית מילה, לשמור על הלשון, כי ברית המעור וברית הלשון אחד. וכן כל מצוה של ברית מילה, היא הדם שבני ישראל שמו על הפתח מדם הברית. היום אין לנו ענין לשים דם הברית על הפתח, אך יש לנו מצות הברית, הנמצאת בדברים רבים. וזה ממש לשים את דם הברית על הפתח. 

ולכן כאשר האדם מרגיש שהוא נמצא תחת שעבוד היצר, כשעבוד פרעה במצרים, יקח כל המצות של ברית מילה, ״ויצבע״ את המשקוף בביתו הדק היטב, היטב הדק.  וזו השמירה הראשונה של האדם, להנצל מן היצר האורב בפתח של האדם. וזה ״ואומר לך בדמיך חיי״ הראשון. 

והדם השני, זה דם הפסח, שהוא כנגד היצר הרע החיצוני. לא מארבע יסודות, אלא יצר מבחוץ, של אנשים מקולקלים, השפעות רעות, דיבורים של בעלי עצה רעים. וזה כנגד המזוזה ששומרת על יצר הרע, חיצוני, שאף בא ונכנס עם האדם לביתו. וזו השפעה של אנשים שנראים מצליחים וחכמים ובעלי השפעה ובעלי עצה ויודעים את החיים החדשים, כפי שהיו המצרים בארץ מצרים. עשירים, חכמים, מצליחים וכנגדם זה הדם השני של ״ואומר לך בדמיך חיי״. 

וזה שני המלחמות של האדם, יצר הרע פנימי, מארבע יסודות ויצר הרע חצוני. ועל האדם למגר ולדחות את שני היצרים האלו ולא לתת להם שום דריכת רגל, ושום ממש בחיי האדם. ומצאתנו מארץ מצרים, אנו נשענים על שני כוחות הדמים האלו, דם הברית ודם הפסח, כנגד שני היצרים העומדים לשטננו. 

וכך אנו רואים במשך שנים, איך הס״מ (השטן) ממש מתלבש באנשים שהיו בני עליה, ונפלו בדברים פעוטים, ואיך נהיו מרכבה לס״מ. והס״מ רוכב עליהם להרוס כל חלקה טובה. כמה אנשים הגיעו לגדולה, ולא היה להם החכמה לשמור על הגדולה. דוד המלך אומר ״מי יעלה בהר ה׳ ומי יקום במקום קודשו״. הרבה עלו והשיגו עולמות, עלו להר ה׳, אך לא ידעו לשמור על מקום קודשו, לשמור על הרגעים הקדושים והנעלים. 

עברנו בחודש האחרון הרבה כאב פנימי, ויסורי נפש קשים בגוף ובנשמה. מיום שתלמידי האהוב, החזיר את נשמתו לבורא עולם, הסתגרנו הרבה בתוך עצמנו. זה תלמיד שלי, שאני והישיבה ״שובה ישראל״ החזירו אותו למקור מים חיים, והכאב והשבר לא יעזור. ובע״ה נעמוד ״גבורים בפרץ דוחים את הגזרות״. 

עם ישראל נמצא בפרשת דרכים גדולה מאוד. או משיח או ח״ו חורבן. כלו כל הקיצים וזו האמונה היהודית משיח. הפירוש משיח, לא חצאי נצחונות ורבעי נצחונות, חצאי נצחונות זה כדור להרדם ולאבד את ההבנה האמיתית, מהחוסר האמיתי. אנחנו שנים מקבלים חצאי נצחונות, ורבעי נצחונות. אבל הקב״ה עדין בלי בית. 

אנחנו מצטערים על צעירים שאין להם בית, ודואגים להוריד את המחירים שיוכלו לרכוש בית. 
מה עם הקב״ה שאין לו בית ?!
מיום החורבן, מבית ראשון, אין להקב״ה בית. בית שני, זה היה בית זמני, בהשכרה, עד שיבנה הבית השלישי ואור ה׳ יאיר. הקב״ה בלי בית!

״במסתרים תבכה נפשי״ הקב״ה בוכה על החורבן, אנחנו מרגישים פחות או יותר טוב בחיים. יש בית, נוסעים, טסים, חיים, קונים, מטיילים. הקב״ה בגלות !
המשיח בשער של רומי, כעני בוכה. פגש אותו התנא ושאל אותו, המשיח גופך מלא בפצעים קשים, למה אתה חובש פצע, גומר לחבוש, ועובר לפצע שני, תחבוש הכל יחד. 
ענה המשיח ואמר, אם יעשו ישראל תשובה, חבל על כל רגע, ועד שאחבוש את כולי, יתבטל זמן, מיד אני רוצה לרוץ ולבשר את הגאולה.. 

המשיח סובל בשער של רומי, בפצעים קשים, ביסורים. וממתין לסימן שבא זמן הגאולה, ינון ואליה אני שולח, וכל רגע זה נזק, חורבן. 

אנחנו צריכים לקחת כל דבר טוב, לרתום אותו לגאולה. כל מעשה טוב, לעשות ממנו חלק מהגאולה. לנצל כל דבר לגאולה, לא להתמהמה. רשעים וערב רב היו ויהיו בכל הזמנים, אנחנו צריכים לדעת איך לשים אותם בראש שלנו, במקום שלהם. לא להיות מושפעים מהם, ולא לקבל מהם, ולדעת שבראש שלנו מקומם של הערב רב, מחוץ למחנה. 

אלא מה, אין לנו היום מחנה וענני כבוד, היכן לשים אותם ?! אבל אצלינו הם מחוץ למחנה, ועליהם נוספו קלי הדעת, רכי הלב, שתמיד חושבים אולי אנחנו טועים, אולי השניים צודקים, אולי זה לא נכון ?! אותם צריכים להניח במקום של כבוד, ישובו אל ביתם. אלו אנשים טובים, שהס״מ עולה עליהם, ודרכם נכנס לעם ישראל. לכבד אותם ולעודד אותם, ולא לקבל את דבריהם. הם מסכנים זמנית, השופר של הס״מ. 

ויראי ה׳ האמיתי, יקח את הדם, דם הברית ודם הפסח, דם של המלחמה הפנימית ודם של המלחמה החיצונית, ויצא למלחמה. 

פעם מלחמה הייתה עם חרב, עם כלי מלחמה. היום מלחמה היא עם מעשים, עם דיבור, עם מסירות, עם עקשנות. 

היה זמן, המכבים והחשמונאים היו עומדים וצועקים ״מי לה׳ אלי״ 
לעמוד בראש כל חוצות, להלחם על ״ספר דברים״, להלחם על התורות, ההנהגות, המנהגים. ודאי שישנם אנשים שעומדים בשולי הדרך, ומנסים לעשות לביתם, לנפשם, אבל הגדולה שלנו לעמוד בפרץ ולהרחיב ולהגדיל כבוד שמיים. 

אנחנו צריכים לחיות ולדעת שהקהילה היא בית ה׳.  
פעם היה בית המקדש, היום בתי מדרש הם בית ה׳, הם בתי מקדש הזמניים והם עתידים להעקר ולבוא לירושלים, ולהיות בית המקדש. 

היינו בניו יורק כמה ימים, וראינו יהודים צדיקים וחסידים אוהבי ה׳, מוסרי נפש בארץ לא זרועה. וודאי גם את המסביר שליבי ובשרי ירננו לאל חי, וב״ה עכשיו נמצאים בלוס אנגלס. ובע״ה נחזק הישיבה, התורה, הדרך הקדושה של ״שובה ישראל״ שבה ישכון אור. 

אנחנו מאמינים שעד ז׳ באדר, יום פטירת משה רבנו ויום הגאולה והישועה שלנו, נראה יד ה׳ ו״בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל״. 

אנחנו מאמינים באמונה שלמה, שאנחנו בימי הגאולה ממש. כל רעש משונה שאנו שומעים, אנחנו בטוחים שזה קול השופר של משיח. ואם ח״ו יתמהמה ולא בדורנו ח״ו, אנחנו מתפללים ומתחננים ביום ההילולה של הסבא ״בבא סאלי״, להתראות כפרה על הדור ושיביא המשיח. 
וגם אם אני לא יזכה לראות בטוב ה׳, רק שלא ישאר הצער של הגלות ושל השכינה. 

יש הבדל גדול בין השכינה לבין הקבה. השכינה, זה ההילה שסביב הקב״ה. הקב״ה זה רחוק מכל הבנה שכלית, השכינה בצער, ורבים המרימים יד על השכינה, והבכי והצער מתי יבושר עם, ומתי יגדל נא כח ה׳.  
״וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּו. וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּו. וְיאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּו,ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ. וּמַלְכוּתו בַכּל מָשָׁלָה״.